בולוס (רפואה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברפואה, בולוסלטינית: bolus, כדור) הוא מתן כמות נוספת של תרופה, סם או תרכובת אחרת בתוך טווח זמן קצר מזמן נתינת המנה הראשונית, בדרך כלל 1–30 דקות, במטרה להעלות את ריכוז החומר בדם לריכוז שמספיק כדי להשפיע. בולוס יכול להינתן בזריקה: תוך ורידית, תוך שרירית, לעמוד השדרה, תת-עורית או בשאיפה.

דרך נתינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך בה ניתן הבולוס נקבעת על פי הריכוז הרצוי של החומר בגוף. בולוס של חיסון שניתן בזריקה תוך שרירית מאפשר שחרור איטי של האנטיגן כדי לתת זמן לגוף לפתח נוגדנים. בולוס שניתן בוריד מאפשר העלאה מהירה של ריכוז החומר בדם.

סוכרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולי סוכרת משתמשים במונח בולוס כמינון של אינסולין שניתן במרוכז לפני ארוחה. (במקביל לדרך האחרת למתן אינסולין שהיא הזרקה איטית ומתמשכת של אינסולין כל הזמן ולא רק לפני ארוחה).[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Insulin Pump Terminology - Diabetes Care Group, web.archive.org, ‏2007-07-06
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.