בוגדן ז'רייץ'
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1886 Nevesinje, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביוני 1910 (בגיל 24) סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית |
  | |
בוגדן ז'רייץ' (בסרבית: Богдан Жерајић; 1 בפברואר 1886 - 15 ביוני 1910) היה סטודנט בוסני סרבי מאוניברסיטת זגרב אשר ניסה להתנקש בחייו של מושל בוסניה והרצגובינה מטעם האימפריה האוסטרו-הונגרית, מריאן ורשנין. חרף העובדה שז'רייץ' נכשל, מעשהו שימש השראה לצעירים בוסנים רבים אשר התנגדו לאימפריה, ובין היתר השפיע על מבצעי רצח פרנץ פרדיננד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'רייץ' נולד ב-1 בפברואר 1886 בעיר נבסיניה בבוסניה והרצגובינה אשר באותה עת נשלטו בידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת זגרב, בקרואטיה אשר גם כן נשלטה בידי האוסטרו-הונגרים. הוא היה חבר בתנועה המחתרתית "חופש" (Слобода) אשר שמה לה למטרה לשחרר את כל העמים הסלאבים משלטון האוסטרו-הונגרים, לאחד אותם עם ממלכת סרביה ולהקים את "יוגוסלביה". נטען שז'רייץ' גם היה חבר בארגון "היד השחורה", אולם הדבר לא הוכח.[1]
בז'רייץ' גמלה ההחלטה להתנקש בחייו של פקיד אוסטרו-הונגרי בכיר כדי לזעזע את האימפריה. הוא תכנן להתנקש בפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה כאשר זה ביקר במוסטר ב-3 ביוני 1910, אולם מסיבה לא ידועה לא עשה זאת.[1] במקום זאת, החליט ז'רייץ' לרצוח את מושל בוסניה והרצגובינה הברון ורשנין. ז'רייץ' החליט זאת לאחר שקרא מאמר של העיתונאי ריסטו רדולוביץ' אשר טען כי החיים הציבוריים של בוסניה והרצגובינה שקועים בדיכאון, וכי רק טרגדיה תעורר אותם. כאשר ז'רייץ' קרא מילים אלו, הוא זעק "תהיה טרגדיה!". ב-15 ביוני הוא הגיע לטקס פתיחת הפרלמנט הבוסני בסרייבו, וירה בוורשנין חמש פעמים באמצעות אקדח בעל שישה כדורים. לאחר שהאמין שוורשנין מת, הוא ירה בעצמו את הכדור האחרון והצהיר שהוא מצפה שהסרבים ינקמו את מותו.
למעשה ז'רייץ' לא הצליח להרוג את ורשנין אלא רק לפצוע אותו. המשטרה האוסטרית כרתה את ראשו של ז'רייץ' ושימרה אותו במוזיאון הפשיעה שלה.[1] העיתונות באימפריה וגם בסרביה השכנה תיארה את מעשהו של ז'רייץ' כמעשה של מטורף מופרע, אולם בפועל הוא השפיע על דור שלם של בוסנים צעירים שחפצו להשתחרר מהעול האוסטרו-הונגרי. בין היתר הוא שימש השראה לחלק מהחוליה שביצעה את רצח פרנץ פרדיננד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 מקס הייסטינגס, פורענות: 1914, אירופה יוצאת למלחמה, הוצאת מודן, 2014. עמ' 35.