בוב מאלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוב מאלון
Bob Malone
מאלון, 2007
מאלון, 2007
לידה 2 בדצמבר 1965 (בן 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה רוברט מוריס מאלון
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה בלוז, מוזיקת רוק
כלי נגינה פסנתר, אקורדיון
www.bobmalone.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוב מאלוןאנגלית: Bob Malone; נולד בשם רוברט מוריס מאלון; 2 בדצמבר 1965) הוא קלידן, זמר וכותב אמריקאי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלון למד במכללת ברקלי למוזיקה ומימן את השכלתו באמצעות מופעי סולו או נגן פסנתר ללהקות. הוא עבר ללוס אנג'לס בשנת 1990 והופיע בקביעות בקרוצ'ס, מועדון בלוז מקומי. הוא החל את סיבוב ההופעות שלו בשנת 1996 כשהמשיך לנסות להתפרנס מהמוזיקה שלו.[1]

בשנת 2010, מאלון התוודע לג'ון פוגרטי והופיע איתו מאז.[1] ברוס ספרינגסטין הצטרף לקבוצה במהלך מערך של הייד פארק, לונדון מול קהל של 75,000 איש.[2] הוא ניגן לצד מספר מוזיקאים נוספים, כולל: האחים נוויל, אל גרין, ד"ר ג'ון וליאון ראסל.

עם צאת אלבומו השני של מאלון, מגזין "Music Connection" החשיב אותו כאחד "האמנים הכי טובים שלא חתומים בלוס אנג'לס" חמש שנים ברציפות.[3] הוא הוצג בספיישל "חמשת האמנים הטובים ביותר אשר לא חתומים באמריקה" של NPR. נכון לעכשיו, מאלון מנגן מעל 100 מופעים בארצות הברית ובינלאומית בכל שנה.[4]

בשנת 2015 הוציא מאלון את אלבומו השביעי, "Mojo Deluxe". הוא זכה לביקורות רבות וניתן לשמוע אותו בלמעלה מ-300 תחנות ברחבי העולם.[4] "Blues Rock Review" מסביר את האלבום הזה ככזה בו "הקלידן מקפיץ את אוזני המאזינים לתשומת לב במיומנות שפרץ לאורך חייו של נגן בלוז, נשמה ורוקנרול, והזכיר לנו שמוזיקת בלוז אמיתית לא באה מהכלים אלא מהתחושה שמאחורי כל תו."[5]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 פרס האקוסטי המחתרתי של בוסטון (הנגן הטוב ביותר)[6]
  • 1996 פסטיבל הפולק רידג' הפולני אמן חדש
  • הפסטיבל העממי של קרוויל ב-1995
  • הפסטיבל העממי של קרוויל ב-1996
  • פסטיבל המוזיקה של עמק נאפה בשנת 1996 אמן חדש

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (The Darkest Part of the Night (1996[3]
  • (Bob Malone (1998
  • (Like It or Not (2001[7]
  • (Malone Alone (2003
  • (Born Too Late (2005
  • (Ain't What You Know (2008[8]
  • (Mojo (2015[4]
  • (Mojo Live (2018
  • (The Christmas Collection (2018

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (You're A Mean One, Mr. Grinch" / "The After Christmas Song "(2004"[7]
  • (Halloween" (2007"
  • (Good People" (2019"[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוב מאלון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Gorden, Peter. "Bob Malone: Road Warrior". Berklee College of Music.
  2. ^ Limnios, Michalis (21 באוגוסט 2012). "Bob Malone: The knight of 88 keys". Blues GR. נבדק ב-3 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "STORE | Bob Malone |". Bob Malone (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2015-11-18. נבדק ב-2015-11-12.
  4. ^ 1 2 3 "Bio". Bob Malone. אורכב מ-המקור ב-2019-08-16. נבדק ב-3 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Roos, Meghan. "Bob Malone: Mojo Deluxe Review | Blues Rock Review." Blues Rock Review RSS. N.p., n.d. Web. 12 Nov. 2015.
  6. ^ "Bob Malone". World Folk Music Association. 2013. נבדק ב-3 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Bob Malone: Albums". Last FM. נבדק ב-3 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Bob Malone". Discogs. נבדק ב-3 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Bob Malone: Albums". Last FM. נבדק ב-3 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)