בוב בימון
 | |||||||||||||||||
| לידה |
29 באוגוסט 1946 (בן 77) קווינס, ניו יורק | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | |||||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||
| השכלה |
| ||||||||||||||||
| משקל |
70 ק"ג  | ||||||||||||||||
| גובה | 1.91 מטר | ||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||
| תת-ענף | קפיצה לרוחק | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
רוברט "בוב" בימון (באנגלית: Robert "Bob" Beamon; נולד ב-29 באוגוסט 1946) הוא אתלט אמריקאי בעבר. אלוף אולימפי ושיאן עולם בקפיצה לרוחק (8.90 מטר), שיא שהחזיק מעמד 23 שנים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימון נולד בשכונת דרום ג'מייקה ברובע קווינס שבניו יורק. אמו נפטרה ממחלת השחפת בגיל 25, כשהיה בן 8 חודשים. אמו סבלה מאלימות פיזית קשה מצד אביו, שאיים אף להורגו אם תביאו הביתה לאחר הולדתו. לפיכך נשלח בימון לסבתו, שגידלה אותו. הוא למד בתיכון ג'מייקה. בשנת 1965 סיים במקום השני בארצות הברית בקפיצה לרוחק וקיבל מלגת לימודים באוניברסיטת טקסס שבאל פאסו. הוא סירב להתחרות נגד האתלטים של אוניברסיטת בריגהאם יאנג בשל המדיניות הגזענית שלה, וכתוצאה מכך הוא נשאר ללא מאמן. לקראת המשחקים האולימפיים במקסיקו הוא אומן באופן לא רשמי על ידי חברו לקבוצה האלוף האולימפי באולימפיאדת רומא (1960) ושיאן העולם (8.35 מטר) רלף בוסטון.
קפיצת השיא באולימפיאדת מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת מקסיקו בשנת 1968 קבע בימון שיא עולמי בקפיצה לרוחק, כשקפץ למרחק של 8.90 מטר כבר בקפיצתו הראשונה. שיאו שרד למשך 23 שנים. לפני בימון, שופר השיא העולמי 13 פעמים מאז 1901, כשהשיפור הממוצע היה שישה סנטימטרים, והשיפור הגדול ביותר היה 15 ס"מ. בימון שיפר את השיא ב-55 ס"מ. המרחק אותו קפץ בימון היה מעבר לטווח המדידה האלקטרונית, כך שהשופטים נאלצו למדוד את המרחק בעזרת סרט מידה פשוט. כששמע בימון את התוצאה שקבע הוא לא נראה נרגש, משום שלא היה רגיל למידות המטריות, ולא הבין את המשמעות של המספר. כשתרגמו לו את התוצאה למידת הרגל וסיפרו לו ששיפר את השיא בכשני פיט (רגליים), הוא נפל כתוצאה ממצב שאובחן כקטפלקסיה, נשכב על הרצפה, כיסה את פניו ובכה. חבריו עזרו לו לקום ולהתאושש. הוא ויתר על שאר קפיצותיו כיוון שידע שאיש לא ייקח ממנו את מדליית הזהב. בין השאר ניצח את חברו ומאמנו הבלתי רשמי רלף בוסטון, שזכה במדליית הארד.
חלק מהישגו של בימון מיוחס לתנאים המיוחדים ששררו בזמן הקפיצה; תחרויות האתלטיקה באולימפיאדה נערכו במקסיקו סיטי, בגובה של 2,240 מטר. כתוצאה מכך האוויר היה דליל, מה שהקטין את התנגדות האוויר, ויצר תנאים אופטימליים לריצה ולקפיצה. בימון נהנה גם מרוח גבית של שני מטר לשנייה - הרוח החוקית המקסימלית. רגלו המנתרת של בימון, כפי שנותח לאחר מכן, עלתה על קרש הקפיצה בדיוק מקסימלי, כך שלא הפסיד מרחק.
האלוף האולימפי הקודם, לין דייוויס מאנגליה, צוטט שאמר לבימון "הרסת את האירוע הזה" (“You have destroyed this event”), בהתייחסו לענף הקפיצה לרוחק. בעקבות הישגו יוצא הדופן של בימון, נכנס לעגה שם תואר חדש: "בימוני" ("Beamonesque"), שמשמעותו "הישג מדהים ובלתי צפוי".[1]
לאחר אולימפיאדת מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר אולימפיאדת מקסיקו סיטי המשיך בימון להתחרות לפרק זמן קצר, אך לא התקרב למרחק השיא שהשיג ב-1968. הוא פרש מאתלטיקה, ונבחר בסיבוב ה-15 של דראפט ה-NBA על ידי קבוצת הכדורסל פיניקס סאנס. בשנת 1972 הוא קיבל תואר בסוציולוגיה מאוניברסיטת אדלפי.
כיום מתגורר בימון במיאמי, ונשוי למילנה, מפיקת סרטים. בימון הוא מנהלו ומקימו של ארגון צדקה למען בני נוער.
שיאו של בימון נשבר רק בשנת 1991 כאשר מייק פאוול קפץ למרחק של 8.95 מטר באליפות העולם שנערכה בטוקיו. כיום, כחמישים שנה לאחר קפיצתו של בימון, הוא עדיין מחזיק בשיא האולימפי, ובתוצאה השנייה בטיבה בעולם בכל הזמנים בקפיצה לרוחק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוב בימון, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- בוב בימון, באתר olympedia.org
- בוב בימון, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- בוב בימון, באתר Track and Field (גברים)
- הקפיצה, באתר Youtube (באנגלית)
- The man who saw lightning כולל תמונות מהקפיצה, וקריסתו כששמע את מרחק הקפיצה.
- בוב בימון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|
