בדרך לברודוויי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדרך לברודוויי
Broadway Bound
בימוי ג'ין סאקס
כתיבה ניל סיימון
מקום ההתרחשות ניו יורק, ארצות הברית
תקופת ההתרחשות שנות ה-40
מדינה ארצות הברית
סוגה קומדיה
הצגת בכורה

6 באוקטובר 1986 באוניברסיטת דיוק

בברודוויי: 4 בדצמבר 1986
שפה אנגלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בדרך לברודוויי (באנגלית: Broadway Bound) הוא מחזה מאת המחזאי היהודי-אמריקאי ניל סיימון. זהו המחזה השלישי בטרילוגיית יוג'ין הסמי-אוטוביוגרפית (קדמו לו יומן חוף ברייטון וטירונות). המחזה הוצג לראשונה ב-1986 ומאוחר יותר עובד לסרט טלוויזיה. המחזה הופק בישראל על ידי תיאטרון הבימה.

עלילת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוג'ין ג'רום עוזב את בית הוריו בברייטון ביץ' ועובר למנהטן. שם, בעזרת אחיו סטנלי, הוא מנסה להשתלב בתעשיית הבידור ככותב מערכונים קומיים לרדיו ולטלוויזיה. במקביל נאלץ יוג'ין להתמודד עם פירוק משפחתו על רקע היפרדות הוריו.

הפקת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה, שבוים על ידי ג'ין סאקס, הוצג לראשונה באוניברסיטת דיוק באוקטובר 1986. בכורת המחזה בברודוויי נערכה בדצמבר 1986 בתיאטרון ברודהרסט שם הציג המחזה עד ספטמבר 1988 וירד לאחר 756 הצגות. ג'ונתן סילברמן גילם את יוג'ין ולינדה לאבין ופיליפ סטרלינג גילמו את הוריו, קייט וג'ק. ג'ייסון אלכסנדר גילם את סטנלי בעוד ג'ון רנדולף גילם את סבו של יוג'ין ופיליס ניומן גילמה את דודתו. אליזבת פרנץ החליפה את לאבין בתור קייט ומאוחר יותר הוחלפה על ידי ג'ואן ריברס. לינדה לאבין וג'ון רנדולף זכו ב-1987 בפרס הטוני ובפרס דרמה דסק על תפקידם.[1]

סרט טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט המבוסס על המחזה הוקרן לראשונה ב-1992 ברשת ABC. קורי פרקר גילם את יוג'ין וג'ונתן סילברמן (שגילם את יוג'ין במחזה) גילם בסרט את סטנלי. אן בנקרופט וג'רי אורבך גילמו את הוריו של יוג'ין. מישל לי גילמה את דודתו ויום קרונין גילם את הסב. פול בוגרט ביים[2]. קרונין זכה בפרס אמי על תפקידו.

הפקת המחזה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה על ידי תיאטרון הבימה באפריל 1987 בתרגומו של דן אלמגור ובבימיו של עמית גזית. נתן דטנר גילם את יוג'ין בעוד שמעון כהן גילם את אחיו, סטנלי. ליא קניג ואברהם מור גילמו את הוריו. טובה פרדו גילמה את דודתו ושלמה בר שביט גילם את הסב. המחזה ירד ביולי 1987 לאחר 60 הצגות.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Broadway Bound, IBDB
  2. ^ John J. O'connor, Review/Television; A Simon Play Fits the Small Screen, The New York Times, ‏March 23, 1992
  3. ^ בדרך לברודווי, באתר ארכיון הבימה