בבון דובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבבון דובי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף יבש
משפחה: קופים בעלי זנב
סוג: בבון
מין: בבון דובי
שם מדעי
Papio ursinus
(סופר), 1792
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בבון דובי שותה

בבון דובי (שם מדעי: Papio ursinus) או בבון הכף הוא מין של בבון החי בדרומה של אפריקה בסוונות וערבות עשב או ביצות. משך הריון שלו הוא כ-186 ימים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבבון הדובי הוא אחד מהקופים בעלי הזנב הגדולים ביותר ומשקלו 21–45 ק"ג בזכרים ו-12–25 ק"ג בנקבות. אורכם הממוצע 0–115 ס"מ והזנב מגיע ל-45–84 ס"מ. כמו רוב הבבונים גם בבונים אלה בעלי פרווה אפורה ועבה, בעיקר סביב הלחיים אך לא על הפנים הכהות והם בעלי ניבים ארוכים וחוטם מוארך כמו של כלב. הבבונים יודעים לטפס בזריזות לענפים גבוהים ויודעים לקפץ בין העצים, אם כי פחות משאר הקופים.

הם חיים בעיקר על הקרקע בסביבות שונות ומרובות: יערות, סוואנות, ביצות ורמות ואפילו במדבר קלהרי או ברמות דראקנסברג. הם ישנים בלילות בעיקר על צוקים בהם ישנם מאות בבונים.

המבנה החברתי שלהם מורכב מזכרים תקיפים ומבוגרים, נקבות רבות וצאצאים צעירים. בראש הזכרים עומד זכר דומיננטי המקיים קואליציית זכרים המרתיעה יריבים ומעמדה נשאר קבוע בדרך כלל עד שקורה משהו למנהיג או שמגיע יריב חזק יותר. הנקבות כנועות כלפי הזכרים ונקבה חצופה עלולה להינשך על ידם. המריבות ביניהם עלולות להסתיים לעיתים בפציעות חמורות מהניבים אך הם נדירות מאוד.

הבבונים הם אוכלי כל הניזונים מטווח רחב של מזון מפירות ופטריות שונים ועד זרעים עשבים וחרקים וכן נבלות וביצים. הריגה של חולייתן גדול היא מקרה נדיר אם כי לעיתים הם טורפים צבאים צעירים ובמקרה אחד אפילו תינוק אנושי. עם זאת בדרך כלל הם בורחים כשמתקרב אליהם בן אדם. כמה בבונים חיים בקרבה לחופי הר השולחן וניזונים ממאכלים שהשפל מביא עמו מהים.

הם נטרפים על ידי נמרים, אריות, צבועים ותנינים והקטנים גם על ידי ברדלסים, פיתונים או עופות דורסים כמו עיט לוחם. בעת סכנה הם קופצים אל העצים או מתגייסים לתקוף את היריב אם הוא קטן מספיק, דבר היכול להניס נמרים ואפילו אריות רעבים.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בבון דובי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בבון דובי באתר הרשימה האדומה של IUCN