באר שבע הגלילית

באר שבע הגלילית

מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°55′52″N 35°25′03″E

באר שבע הגלילית (בערבית: חירבת אבו שבע) הייתה עיירה קדומה על גבול הגליל העליון והגליל התחתון, בסמוך לצומת שבע ולכפר חנניה, 8 ק"מ דרומית מערבית לצפת.

העיירה, שהתפרסה עד לאזור צומת שבע, נבנתה על גבעה תלולה המתנשאת לגובה של יותר ממאה מטרים מעל בקעת בית הכרם, וחולשת על הדרך מעמק עכו לגליל (כיום כביש 85). התיישבות במקום התקיימה מתקופת הברזל עד לתקופה הרומית, אך נמצאו באתר גם ממצאים מהתקופה הביזנטית. ייתכן כי שמו של היישוב נובע מבארות מים שהיו בסביבתו. על שם היישוב נקראת צומת שבע (צומת חנניה) ונחל שבע הסמוך.

במקרא

העיר אינה מוזכרת באופן מפורש בתנ"ך (אם כי היו ששייכו אליה אזכורים של באר שבע המקראית), אך ייתכן וקיומה רמוז בו. בספר מלכים א', מסופר כי אליהו נס לעיר באר שבע כאשר ברח מפני איזבל: "וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה". מן הביטוי "אשר ליהודה" מסיקים החוקרים כי הייתה עיר נוספת שנקראה בשם באר שבע מחוץ לתחומי ממלכת יהודה, ולכן ביטוי זה נדרש לשם הבהרה. ביטוי זהה מוזכר בקשר לעיר בית שמש שביהודה, ואכן, ערים נוספות בשם בית שמש היו בנחלת שבט נפתלי ובנחלת שבט יששכר בצפון הארץ. ביטוי זה חוזר גם בהקשר לעיר שוכה שביהודה, על מנת להבדילה מהעיר שוכה שבשרון.

היסטוריה

בתקופה הישראלית ובתקופה ההלניסטית התקיים במקום כפר קטן.

בתקופה הרומית, היישוב הפך לעיירה גדולה, שנמנית ברשימת היישובים שאותם ביצר יוסף בן מתתיהו כחלק מההכנות למרד בשנת 66 לספירה: "ובדעתו, כי הרומאים יעלו על ארץ ישראל דרך הגליל, בִּצּר את כל משגבי הארץ, את יודפת ואת באר־שבע..." (מלחמות היהודים ב', כ', ו'), "ביצרתי גם ערים אחדות בגליל התחתון...ובאר שבע...במקומות האלה אצרתי צורכי אוכל לרוב וגם נשק לביטחון לימים הבאים" (ספר חיי יוסף לז'). למרות זאת, הרומאים הצליחו להחריב את העיר ולהרוג את יושביה בסופו של דבר. כיום בפסגת הגבעה קיימים שרידי מבנים, שייתכן כי הם שרידי המבצר שבנה יוסף בן מתתיהו.

יוסף בן מתתיהו מציין את האתר כאחד מגבולות הגליל העליון בדומה לחז"ל שמיקמו את גבול זה באזור כפר חנניה הסמוך.

העיר ירדה מגדולתה כבר בתקופה הרומית, אך באתר נמצאו גם ממצאים מהתקופה הביזנטית. לפי טענת חלק מהחוקרים, היישוב המשיך להיות מאוכלס עד המאה השלישית, אך אוכלוסייתו הלכה והידלדלה החל מהמאה הראשונה לספירה.

חפירות באתר

• האתר נחפר לראשונה בשנת 1873. בשנת 1985 נערכה במקום חפירה נוספת והתגלה שטח מבוצר שגודלו 60–70 דונם. עובייה של החומה הצפונית היה 2.8 מטרים והיו בה שלושה מגדלים. החומה המזרחית הייתה בנויה בצורת זיגזג. בשנת 2000 ו-2004 התקיימו במקום חפירות נוספות. המכון לארכאולוגיה גלילית ביצע סקר בבית הקברות היהודי העתיק במקום. באתר התגלו חרסים רבים מתקופות היסטוריות שונות.

ראו גם

• באר שבע
• כפר חנניה
• הגליל העליון
• המכון לארכיאולוגיה גלילית
• בית לחם הגלילית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באר שבע הגלילית בוויקישיתוף

• באר שבע הגלילית, אתר הושביליםhttp://www.hoshvilim.com/באר-שבע-הגלילית/
• באר שבע הגלילית, כותר https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=18224547&nTocEntryID=18530353,
• 3634, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• באר שבע הגלילית, עמוד ענן https://amudanan.co.il/w/P502354
• חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 125 לשנת 2013, פרוד https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=5411&mag_id=120
• צילום ברחפן בחורבת באר שבע הגלילית, סיור וירטואלי בערוץ "BibleWalks", באתר יוטיוב (אורך: 06:12)