באצן
בָּאצֶן (בגרמנית: Batzen) היה מטבע שהופק בברן שבשווייץ מהמאה ה-15 ועד אמצע המאה ה-19.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור היה הבאצן מטבע כסף, אך במאה ה-17 הוא הוחלף בבִּילוֹן (אנ') (סגסוגת על בסיס מתכת זולה יותר). במערכת המוניטרית של ברן, הבאצן היה שווה ארבעה קְרוֹיְצֶרים (אנ').
מבחינה אטימולוגית, קרוב לוודאי שהבאצן נקרא על שם הדוב (Bätz, Batz, Petz) – החיה הסמלית של ברן, שציורה הופיע על המטבעות. לחלופין, ייתכן שמקורו של המונח במילה שפירושה "גוש", כשהכוונה היא לאיכותו הנמוכה של הכסף במטבע.[דרוש מקור] השערות אחרות מציעות את מקור השם כקשור לפועל "batter", שפירושו "לנענע", או שהוא קשור למילה האיטלקית pezzo (פֶּצוֹ).[1].
המונח "באצן" ככינוי למטבע בעל ערך נמוך התפשט במהרה אל מעבר לברן, ובאצנים הוטבעו בקנטונים שווייצריים אחרים ובמדינות גרמניות דרומיות. עם כניסתו של הפרנק לשימוש ברפובליקה ההלווטית, הפך הבאצן לשווה בערכו לעשירית פרנק, שווה ערך ל-10 ראפנים או סנטיים.
כאשר הונהג הפרנק השווייצרי בשנת 1850 כמטבע משותף לכל הקנטונים השווייצרים, כבר לא נעשה שימוש רשמי במטבע, אך הוא נותר מונח עממי למטבע של 10 ראפנים.
המטבע נזכר, לצד המטבע הלר, בשיר השתייה הגרמני "Ein Heller und ein Batzen".
