ארפניק צ'ארנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארפניק צ'ארנץ
Արփենիկ Չարենց
צילום שחור-לבן של ארפניק צ'ארנץ. היא ישובה מאחורי שולחן מכוסה בניירות וספרים, ומשעינה את לחייה על ידה.
לידה 25 ביולי 1932
ירוואן, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 2008 (בגיל 75)
ירוואן, ארמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, ארמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארמנית
מקום לימודים Faculty of Armenian Philology עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ארמנית, רוסית
סוגה סיפורת, אוטוביוגרפיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארפניק צ'ארנץארמנית: Արփենիկ Չարենց;‏ 25 ביולי 1932 בירוואן - 12 בפברואר 2008 בירוואן) הייתה סופרת ומבקרת ספרות ארמנית, וחוקרת עבודותיו של המשורר הארמני הנודע יגישה צ'ארנץ, שהיה אביה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה של צ'ארנץ, המשורר יגישה צ'ארנץ, קרא לבתו על שם אשתו הראשונה, ארפניק. ארפניק מתה בשנת 1927, בעת לידה, בעוד יגישה ישב בבית הכלא הסובייטי.[1] צ'ארנץ הייתה אחת משתי בנותיו עם אשתו השנייה, Izabella Kodabashyan.[2] הוריה נעצרו בשנת 1937 בתקופת הטיהורים הסטליניסטיים. אביה מת בכלא ואמה הוגלתה לסיביר. היא ואחותה עברו לגור בבית ילדים בירוואן. היא למדה פילולוגיה באוניברסיטה הלאומית בירוואן. היא הייתה מייסדת ומתכננת מרכזית של מוזיאון צ'ארנץ בירוואן, אשר הוקם בבית ילדותה, ושימשה כיו"ר המועצה האקדמית של המוסד. היא אספה וארגנה את 6,000 עבודותיו של אביה, ועסקה במחקרם ובהפצת יצירותיו הספרותיות וסיפור חייו.

בקריירה שלה בתור סופרת, היא כתבה רומנים, סיפורים קצרים ואת זכרונותיה, בעיקר בנושא ילדותה הקשה. היא הייתה חברה באיגוד הסופרים הארמני.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הילדים, ירוואן, 1994
  • התפילות של יגישה צ'ארנץ, ירוואן, 1999
  • האוניברסיטאות שלי, ירוואן, 2000
  • בלא ידוע שבתוך הידוע, ירוואן, 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]