ארנסט לייץ השני
 | |
| לידה |
1 במרץ 1871 וצלר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביוני 1956 (בגיל 85) גיסן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה | גרמניה |
| מקום קבורה | גיסן Giessen |
| מקום מגורים | ווצלר |
| פעילות בולטת | תעשיין, איש עסקים גרמני |
| ידוע בשל | פיתוח מצלמת הלייקה, סיוע ליהודים להמלט מגרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1906–1956 (כ־50 שנה) |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית, המפלגה הדמוקרטית החופשית, המפלגה הדמוקרטית הגרמנית |
| פרסים והוקרה |
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
  | |
ארנסט לייץ השני (בגרמנית: Ernst Leitz II; 1 במרץ 1871 – 15 ביוני 1956) היה תעשיין גרמני, בעלים ומנהל כללי של חברת האופטיקה ארנסט-לייץ, יוזם פיתוח מצלמת לייקה המהפכנית וחידושים נוספים בתחום המיקרוסקופיה האופטית.
בתקופת השלטון הנאצי חילץ עשרות יהודים מרדיפות המשטר וסייע לרבים מהם להגר לארצות הברית.
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(17583532573).jpg)
ארנסט לייץ ה-2 נולד בעיירה וצלר במרכז גרמניה (מדינת הסן), כבנו השני של התעשיין ארנסט לייץ הראשון. חברת ארנסט-לייץ שבבעלות המשפחה הייתה מן החברות המתקדמות בעולם לייצור מכשירים אופטיים ובעיקר מיקרוסקופים ומיכשור נלווה למחקר. לאחר תקופת התמחות במכניקה עדינה ובמנהל עסקים הצטרף לייץ ה-2 כשותף בחברה בשנת 1906. לאחר מות אביו, בשנת 1920, הפך ארנסט לייץ ה-2 את החברה מחברה משפחתית לחברת מניות בערבון מוגבל והיה לבעל המניות הבלעדי בחברה.[1]
פיתוח מיקרוסקופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית דרכו בחברה התמקד בשיפור התכנון של המיקרוסקופ הבינוקולרי (בעל שתי עיניות). עד לאותה עת מרבית המיקרוסקופים צוידו בעינית אחת בלבד, עובדה שהקשתה על השימוש בהם בשל המאמץ שנדרש בעבודה ממושכת בעין אחת בלבד. לקראת סוף המאה ה-19 התחיל פיתוחם של מיקרוסקופים בעלי שתי עיניות, אך איכות הדמות שהתקבלה בהם, בעיקר כאשר היה צורך בהגדלות רבות עוצמה, הייתה ירודה. פיתוח מערך אופטי ומכני חדשני, שיזם ארנסט לייץ ה-2 בשנת 1913, שיפר מאוד את איכות התמונה במיקרוסקופ הבינוקולרי. התכנון האופטי בדגם המהפכני היה פרי עבודתו של ד"ר פליקס יינטש (Felix Jentzsch), שהועסק על ידי ארנסט לייץ ה-2, והפך עד מהרה לאבטיפוס מוביל בתעשיית המיקרוסקופים.[2][3] חידוש נוסף בתחום המיקרוסקופיה, שפותח תחת הנהגתו של ארנסט לייץ ה-2 בשנת 1935 – התקנת מקור אור עצמי בגוף המיקרוסקופ. עד אז נהוג היה להשתמש במקור אור מחוץ למיקרוסקופ, שהוסט אל הדוגמה הנבדקת תחת העדשה באמצעות מראה מתכווננת בתחתית גוף המיקרוסקופ. הדגמים החדשים של ארנסט-לייץ עם מקור האור הפנימי נקראו Ortholux והפכו עד מהרה להצלחה מסחרית גדולה. בסך-הכול מכרה החברה כ-200,000 מיקרוסקופים בשנים 1907–1930.
הבית בווצלר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1914–1917 בנה ארנסט לייץ ה-2 את בית המשפחה בעיירה וצלר, באתר גבוה המשקיף על הסביבה ועל המפעל. הבית נקרא האוס-פרידווארט (Haus Friedwart) והוא שימש מקום עליה לרגל לפוליטיקאים ליברלים ודמוקרטים וכן לצלמים ידועי שם. בין השאר ביקרו במקום תיאודור הויס שכיהן כנשיאה הראשון של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, הרופא וחתן פרס נובל לשלום אלברט שווייצר, והצלמים פורצי הדרך אלפרד אייזנשטאדט ואנרי קרטייה ברסון.[4]
פיתוח ה"לייקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצלחתו העסקית הגדולה ביותר של ארנסט לייץ ה-2 הייתה בתחום פיתוח ושיווק מצלמות. בהחלטה עסקית נועזת, תוך כדי אווירה של משבר כלכלי והיפר-אינפלציה ברפובליקת ויימאר הגרמנית, הנהיג ארנסט לייץ ה-2, בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, יוזמה טכנית והמסחרית לפתח מצלמה מודרנית קומפקטית, קלת משקל, בעלת עדשה איכותית וסרט צילום (בניגוד ללוחות צילום שהיו אז בשימוש) בפורמט חדש ברוחב 35x24 מ"מ המאפשר כמה עשרות צילומים בכל טעינה. המותג המסחרי למצלמה החדשה הורכב מתחיליות המילים "לייץ" ו"קאמרה" והיא הוכרזה בשנת 1924 בשם "לייקה" (Leica).
תהליך פיתוחה של ה"לייקה" החל למעשה כעשר שנים לפני השקתה לציבור. בשנת 1911 הצטרף לחברת ארנסט–לייץ מהנדס צעיר, מבריק, בשם אוסקר ברנאק (Oskar Barnack) שנחשב גאון בבנייה ובתיקון של מנגנונים מכניים עדינים ומסובכים. בין השאר הוא התמחה בתיקון ובשיפור מצלמות קולנוע. ברנאק היה חובב צילום שהשתמש במצלמת עץ גדולה וכבדה שהייתה חייבת לעמוד על תלת-רגל מסיבי בכל צילום. מפאת מחלת האסתמה הכרונית שלו הוא חלם על מצלמה קטנה שיוכל לשאת עמו ללא מאמץ, בכל עת, למקומות שלא יכול היה להגיע אליהם עם המצלמה הכבדה. ארנסט לייץ ה-2 שכנע את ברנאק לבוא לעבוד אצלו אף על פי שידע על מחלתו, שתבעה מברנאק היעדרויות ממושכות למנוחה. כבר בתחילת עבודתו בארנסט-לייץ החל ברנאק, בזמנו החופשי, וביוזמתו, לתכנן ולבנות מצלמה קומפקטית שהמשתמשים בה יוכלו לטלטלה בקלות לכל למקום. במהלך הפיתוח הוא החל להשתמש בסרטי צילום שנועדו למצלמות קולנוע הודות למידת הגרעיניות הקטנה שנוצרה בתמונות שהפיק מתשלילים אלה. הוא תכנן להשתמש בסרטי צילום אלה גם במצלמה החדשה אך התקין אותם במאוזן בניגוד למצלמת הקולנוע שבה הסרט עובר בתנועה אנכית.[5]
שנה מאוחר, בשנת 1912, הצטרף לשורות החברה גם הפיזיקאי פרופסור מקס ברק (Max_Berek) שעסק בתכנון עדשות וסייע בהתאמת עדשה למצלמה של ברנאק. אב טיפוס ראשון של המצלמה (שנקרא Ur-Leica) נמסר בשנת 1913 לארנסט לייץ ה-2 והוא לקח אותה עמו לנסיעת עסקים לניו יורק באביב 1914, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בניו-יורק מיהר ארנסט לייץ ה-2 לרשום פטנט על המצלמה החדשה ואף צילם מספר צילומים ברחובות מנהטן. כשנבחנו התמונות שצילם בניו-יורק התברר שיש להשקיע משאבים נוספים לשיפור ביצועי המצלמה לפני שהאבטיפוס יהפוך למוצר. אך מלחמת העולם הראשונה והקשיים הכלכליים בעקבותיה עיכבו בשנים ארוכות את תהליך הפיתוח. במשך שנות המלחמה אולצה החברה עלי ידי הממשלה להירתם למאמץ המלחמתי באופן מוחלט ולייצר אך ורק מוצרים עבור הצבא הגרמני.[6] ברנאק, שלא גויס עקב בריאותו הרופפת, המשיך לצלם עם מצלמת האבטיפוס ורבים מצילומיו שרדו וניתנים לצפייה. כשהחמיר המחסור במזון במהלך המלחמה נהג ברנאק לעשות עסקאות חילופין (ברטר) עם הכפריים – צילום החווה או החוואי תמורת ביצה או מעט חמאה.[7] עם סיום המלחמה, תוך כדי המשבר הכלכלי וההיפר-אינפלציה במשק הגרמני, החליט ארנסט לייץ ה-2 להמשיך בפיתוח מצלמת ה"לייקה". זו הייתה ככל הנראה החלטתו העסקית החשובה ביותר בכל 50 שנותיו בחברה. הוא זיהה בעוד מועד את המגמה המסתמנת לעבור למצלמות קומפקטיות ושאף לקדם את החברה ולהבטיח את עתידם הכלכלי של העובדים בחברה שמנתה כבר אז למעלה מ-1,000 עובדים.[8] האתגר שהוצב בפניו היה גדול, במיוחד בהיעדר שוק נרחב למצלמות החדשות ועלות היצור הגבוהה. בהשוואה ליצור מיקרוסקופ שבו כתריסר חלקים מכניים בלבד, היה יצור המצלמה מורכב הרבה יותר שכן היא כללה כבר מההתחלה למעלה מ-190 חלקים מכניים עדינים, חלקם מורכבים ביותר. מחיר המצלמה לצרכן היה גבוה ועמד על כארבע משכורות חודשיות של עובד מיומן בעל ותק.[1] למרות כל הקשיים הללו החליט לייץ ה-2 להתחיל בייצור המוני של מצלמת ה"לייקה". בשנת 1925 הוצגה המצלמה ביריד המסחרי בלייפציג ומיד זכתה להתעניינות רבה. בשנת 1931 הצטרפה גם חברת אגפא, יצרנית סרטי הצילום, למגמת השוק והוציאה לשוק סרט צילום איכותי המתאים למצלמת לייקה. עד שנת 1933 נמכרות כ-100,000 מצלמות לייקה ובשנת 1950 עולה מספרן לכדי 500,000 יחידות.[8]
עם השנים הפכה לייקה למותג על בתחום הצילום, והמשיכה לשמור על מעמדה זה גם בחלוף עשרות שנים מאז ההשקה של הדגם הראשון.
רכבת החופש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רכבת החופש של לייקה
כבר בשנת 1933, מיד לאחר עליית היטלר לשלטון, עובדים ומכרים יהודים של לייץ ה-2 פנו אליו בבקשות לסיוע ביציאה מגרמניה עקב התגברות פעולות האיבה נגדם, סילוקם ממשרות מפתח, החרמת רכושם, ושלילת זכויותיהם. בתגובה לפניות אלה יזם לייץ ה-2 את העברתם של יהודים רבים מעובדיו לסניפי החברה ברחבי העולם. הרב פרנק דבה סמית, מאנגליה, [9] תיעד למעלה מ-80 מקרים שבהם סייע לייץ ה-2 בשיגור משפחות יהודיות במסווה של עובדים של חברת ארנסט-לייץ, כמהנדסים או אנשי מכירות, לארצות הברית, לאנגליה, לצרפת ולהונג קונג. הסיוע כלל השגת אשרות יציאה, רכישת כרטיסי נסיעה ואמצעים נוספים, ואף צייד רבים מהיוצאים במצלמות לייקה על מנת שיוכלו להמירן בכסף למחיה במידת הצורך. אלה שהגיעו לארצות הברית התקבלו בנמל ניו-יורק על ידי נציג של חברת ארנסט-לייץ, נלקחו למשרדי החברה בשדרה החמישית במנהטן שם הוגש להם סיוע כספי וכן עזרה במציאת מגורים ועבודה.
לאחר ליל הבדולח בנובמבר 1938 ובמהלך 1939 עד לתחילת המלחמה, היו פעולות אלה בשיאן ומדי מספר שבועות אורגנה קבוצה של נמלטים שיצאה בחסותו לארצות הברית. מפעל ההצלה הזה זכה לכינוי "רכבת החופש של לייקה". בפרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרו גבולות גרמניה ויציאת המשלחות הופסקה. אך לייץ ה-2, משפחתו, ובכירים בחברתו המשיכו לסייע ליהודים על אף הסיכון הכרוך בכך.
בכיר בחברה נאסר על ידי הגסטפו באשמת סיוע ליהודים ושוחרר רק לאחר תשלום כופר גבוה על ידי לייץ ה-2. ד"ר אלזי קון-לייץ (גר'), בתו של לייץ ה-2, נאסרה על ידי הגסטפו, והוחזקה במאסר כחודשיים (ספטמבר–נובמבר 1943) בפרנקפורט, באשמה שסייעה לנשים יהודיות לחצות את הגבול לשווייץ. בשנת 2007 הכירה "הליגה נגד השמצה" בפעולות הצלה אלה והעניקה אות הוקרה לארנסט לייץ ה-2 (courage to care) בטקס שנערך בפלורידה ארצות הברית במעמד נכדתו קורנליה קון-לייץ. [10]
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1918 ארנסט לייץ ה-2 נמנה עם מייסדיה של המפלגה הדמוקרטית הגרמנית שלא האריכה ימים, ופורקה מעט לאחר מינוי היטלר לקנצלר ב-1933. לייץ ה-2 היה ידוע כמעסיק שדאג לרווחת עובדיו. כבר בשנות ה-20 כאשר השתוללה היפר-אינפלציה בגרמניה ונוצר מחסור חמור במזון ובמוצרי יסוד, דאג לייץ ה-2 לייבא מצרכי מזון מדנמרק השכנה עבור עובדיו. הוא אף הנהיג מטבע משלו שהופץ בקרב אנשיו והעניק להם מידה מסוימת של יציבות כלכלית. במהלך מלחמת העולם השנייה היה ארנסט לייץ ה-2 חבר במפלגה הנאצית, אך לא חדל להשמיע את דעותיו הליברליות דמוקרטיות. במסמך שהכין לאחר המלחמה, לקראת שימוע בבית המשפט על חברותו במפלגה, טען ארנסט לייץ ה-2 כי אולץ לפעול בדרך זו על מנת לשמור את המפעל והחברה בבעלותו ולמען רווחתם של עובדיו. במהלך מלחמת העולם השנייה הוסב המפעל ליצור מיכשור אופטי צבאי, כגון כוונות ירי והפצצה, עבור מטוסי חיל האוויר הגרמני. במפעל בווצלר הועסקו במלחמת העולם השנייה מאות נשים אוקראיניות בעבודות כפייה. בשנת 1998 הגישו ניצולי שואה תביעת פיצויים נגד החברה ששמה הוסב בשנת 1972 ל"לייקה". בשנת 1999 הממשלה הגרמנית ביחד עם כ-100 חברות גרמניות, ובהן "לייקה", הגיעו להסדר תשלום פיצויים בהיקף 7.5 מיליארד דולר לניצולים.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההיסטוריה של חברת ארנסט-לייץ
- ראיונות עם ניצולי רכבת החופש של לייקה youtube
- סרטון על רכבת החופש של לייקה vimeo
- סרטון סיור ב-Haus Friedwart – ביתו של ארנסט לייץ השני youtube בגרמנית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 האתר הרשמי של משפחת לייץ, באתר https://www.ernst-leitz.com/ (ארכיון)
- ^ 100 שנים למיקרוסקופ הבינוקולרי, באתר של חברת לייקה https://www.leica-microsystems.com/
- ^ Felix Jentzsch, The Binocular Microscope, Journal of the Royal Microscopial Society, February 1914
- ^ על הבית בווצלר, באתר wetzlar-network.de
- ^ José Manuel Serrano Esparza, מאמר אודות פיתוח מצלמת הלייקה, באתר LEICA Barnack Berek Blog, 2 באפריל 2018
- ^ ההיסטוריה של חברת לייקה, באתר Meyer (ארכיון)
- ^ תמונות ראשונות שצולמו באבטיפוס של הלייקה על ידי ברנאק, באתר http://gmpphoto.blogspot.com/search?q=history+of+leica
- ^ 1 2 תקציר היסטורי של חברת ארנס-לייץ, באתר https://leica.pt/leica-a-history-of-success/?lang=en (ארכיון)
- ^ על ספרו של הרב פרנק דבה סמית, באתר https://www.jstor.org/stable/41443873?seq=1#page_scan_tab_contents
- ^ Paul Bartrop, The Holocaust-an Encyclopedia and document collection, 2017, עמ' 395-396
- ^ Mark Honigsbaum, Life through a lens, Finencial Times, February 2nd 2007