ארמון קוטרוצ'ן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שאטו  |
| כתובת |
Bulevardul Geniului nr. 1., Bd. Marinescu Gh. prof. dr. 2 sector 5, Șos. Cotroceni 1-3 sector 6, Bd. Geniului 1 sector 6, municipiul București |
| מיקום |
בוקרשט |
| מדינה |
רומניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1679 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1679 |
| אדריכל |
Paul Gottereau |
| קואורדינטות | 44°26′03″N 26°03′42″E / 44.434108333333°N 26.061669444444°E |
|
(למפת בוקרשט רגילה)   ארמון קוטרוצ'ן | |
  | |
ארמון קוטרוצ'ן (ברומנית: Palatul Cotroceni) הוא מערך מבנים במרכז בוקרשט, רומניה, ששימש כמשכן מלכותי בתקופת המלוכה, כארמון הפיונירים בתקופה הקומוניסטית ומשמש מאז המהפכה הרומנית (1989) כמשכן נשיאי רומניה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1679, שליט נסיכות ולאכיה, שרבאן קנטקוזינו בנה מנזר על גבעת קוטרוצ'ן בבוקרשט. הכנסייה ויתר המבנים הוקמה במהלך שנתיים. השליט שבא לאחר קנטקוזינו, קונסטנטין ברנקוביאנו, המשיך בבניה והתארח לעיתים במנזר. ב-1862 החליט אלכסנדרו יואן קוזה להשתמש במנזר כמעון קיץ והשליט שבא אחריו, קרול הראשון, מלך רומניה, המשיך בכך והחליט לבנות במקום ארמון, שישמש את יורשי הכתר. הממשלה הקציבה 1,700,000 לאי לצורכי עבודות פינוי המבנים הישנים והקמת הארמון, תוכניות המבנה הוכנו על ידי האדריכל הצרפתי פול גוטרו בסגנון קלאסי ונציאני. העבודה התחילה ב-1888 והסתיימו כעבור שנתיים.
מריה מאדינבורו, מלכת רומניה ופרדיננד הראשון, מלך רומניה עברו לגור בארמון קוטרוצ'ן במרץ 1896. באוגוסט 1916 נערכה בארמון זה ישיבת ממשלת רומניה, בנשיאות המלך, בה הוחלט על כניסת רומניה למלחמת העולם הראשונה.
רעידת האדמה בוורנצ'אה (1940) גרמה לנזקים בארמון קוטרוצ'ן והשתלטות הקומוניסטים על רומניה והדחת המלוכה הובילה גם להפיכת ארמון קוטרוצ'ן, ב-1949, לארמון הפיונירים והסלונים של הארמון הפכו לכיתות לימוד עבור הפיונירים.
ברעידת האדמה בוורנצ'אה (1977) נפגע קשה גם ארמון קוטרוצ'ן, ארמון הפיונירים הועבר למקום אחר ובמקום החלו עבודות שיפוץ, שנמשכו 10 שנים. במהלך השיפוץ נבנה גם אגף חדש, אליו קיווה ניקולאה צ'אושסקו לעבור, אך הוא הודח במהפכה הרומנית ולאחר המהפכה הועידו את האגף החדש למשכן נשיאי רומניה.
החל מ-1991 החלק ההיסטורי של הארמון הפך למוזיאון ונפתח לציבור הרחב.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
