אריך-היינריך קלסנר
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1888 גיסן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1976 (בגיל 87) קונסטנץ, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1907–1945 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה הממונעת ה-25 מפקד הקורפוס ה-53 מפקד ארמיית הפאנצר השנייה מפקד הקורפוס ה-9 מפקד קבוצת ארמיות F | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל אריך-היינריך קלסנר (בגרמנית Erich-Heinrich Clößner; 17 בספטמבר 1888 – 28 במרץ 1976) היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלסנר נולד ב-17 בספטמבר 1888 בגיסן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1907 התגייס קלסנר לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-160 (הרייני ה-9), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. בספטמבר 1914 נפצע קלסנר במהלך הקרבות, ואושפז בבית חולים. ב-18 בדצמבר 1914 הוא הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-5 באוקטובר 1916 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר קלסנר ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בנובמבר 1924 מונה קלסנר למפקד פלוגה 1 ברגימנט הרגלים ה-5 (הפרוסי), ובסתיו 1927 הועבר למטה קבוצת הארמייה הראשונה. ב-1 ביולי 1929 מונה לקצין מטה באגד הרגלים ה-6, וב-1 בדצמבר 1929 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באפריל 1932 הועלה קלסנר לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 במרץ 1933 מונה למפקד העיר נוישטטין. ב-1 באפריל 1934 מונה קלסנר למפקד רגימנט הרגלים ה-14 (וירטמברג), וב-1 ביוני 1934 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באוקטובר 1937 הועלה קלסנר לדרגת גנרל מיור, וב-1 ביוני 1938 מונה למפקח מחוז המילואים אינסברוק.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ המלחמה היה קלסנר מפקח מחוז המילואים אינסברוק, וב-1 באוקטובר 1939 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-15 באוקטובר 1939 מונה קלסנר למפקד הדיוויזיה ה-25, עימה לחם במהלך המערכה על צרפת, כחלק מהקורפוס ה-18 במסגרת הארמייה ה-12, ולאחר מכן במסגרת הארמייה התשיעית, ועל פעולותיו בקרבות קיבל ב-29 בספטמבר 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך מבצע ברברוסה לחם קלסנר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס הממונע ה-3 במסגרת ארמיית הפאנצר הראשונה, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם עימה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-48 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה. ב-25 בינואר 1942 מונה קלסנר למפקד הקורפוס ה-53, שהיה חלק מארמיית הפאנצר השנייה, וב-1 באפריל 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-15 ביולי 1942 קיבל קלסנר את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-10 באפריל מונה קלסנר במקביל למפקד ארמיית הפאנצר השנייה. ב-6 באוגוסט 1943, הועבר קלסנר לעתודת המילואים, וב-15 באוקטובר 1943 מונה למפקד הקורפוס ה-9, שהיה חלק מהארמייה הרביעית, ולאחר מכן חלק מארמיית הפאנצר השלישית. ב-5 בדצמבר 1943 התפטר קלסנר מתפקידו והועבר לעתודת המילואים, ובתחילת 1944 מונה למפקד זמני של קבוצת ארמיות F. בקיץ 1944, הועבר קלסנר לפיקוד העליון, וב-1 בינואר 1945 מונה לתפקיד פיקודי במשרד התעמולה של הרייך, ולאחר כניעת גרמניה הוא נפל בשבי בעלות הברית.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלסנר שוחרר מהשבי בשנת 1947. לאחר שחרורו התגורר קלסנר בקונסטנץ, עד למותו ב-28 במרץ 1976.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריך-היינריך קלסנר באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית