ארז'בט גוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארז'בט גוטי
Guthi Erzsébet
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באוגוסט 1892
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באפריל 1965 (בגיל 72)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גאבור דבצ׳רי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארז'בט גוטי (בהונגרית: Guthi Erzsébet;‏ בודפשט, 28 באוגוסט 1892 – בודפשט, 28 באפריל 1965) הייתה זמרת אופרה יהודייה-הונגרייה, סופרת, מתרגמת ספרותית חשובה ביותר (עשרות מסופרי העולם החשובים זכו למאות תרגומיה להונגרית), היא הייתה דוברת שפות רבות, כישרון שהנחילה לבנה גאבור דבצ'רי.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז'בט גוטי נולדה במשפחה יהודית בבודפשט. אביה היה שומה גוטי עורך דין וסופר, אמה, אסתר פירדי, הייתה זמרת אופרה. בנה, גאבור דבצ'רי, היה כאמור גם כן מתרגם ספרותי וכן סופר ופילולוג. ב-31 במאי 1916 היא נישאה לפקיד הבנק אמיל דבצ'רי בבודפשט.[1]

ארז'בט גוטי החלה את דרכה כזמרת אופרה בעקבות אמה, אך לאחר מכן עבדה גם כמתרגמת ספרותית. היא תרגמה את יצירותיהם של גוגול, צ'כוב, ניקולאי לסקוב, אלכסיי טולסטוי, סומרסט מוהם, ג'ון ארסקין (John Erskine (educator)), פ.ג'. וודהאוס, וכן תרגם להונגרית את יצירותיהם של מחברים אמריקאים, צרפתיים, גרמנים ואיטלקיים רבים אחרים כמו רבקה וסט למשל.

היא אהבה לבקר בבתי קפה ספרותיים. חבריה הם בעיקר אנשי ספרות ומשפחותיהם; הם היו דז'ה קוסטולאני, פרידייש קארינתי, פרנץ קארינתי, קלמן רוזנאי ובני משפחתם, איתם בילו היא ומשפחתה את הקיץ בוורצה (Verőce, Hungary) בין השנים 1933 לבין 1938. הוא נזכרת בתקופתה הזו שם ברומן האוטוביוגרפי שלה "הנחל החבוי" (Buvópatak).

בנה הנוסף פטר דבצ'רי נפטר ב-1939.

ספריה העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנחל החבוי (Buvópatak) (אוטוביוגרפיה, בודפשט, 1963).
    ספר שהוא חצי אוטוביוגרפיה וחצי ספר זיכרונות. הסופרת מוסרת עדות על חייה, אך באופן שבאמצעות מעברים אמנותיים - גם העידן מתעורר לפנינו. היא מביאה חדשות אותנטיות ויסודיות על עולמו הפנימי ובעיותיו של האמן-אינטלקטואל ההונגרי דאז: היא נותנת הרבה מהמאפיינים האופייניים להונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה ובין שתי מלחמות העולם. ספרה של ארז'בט גוטי הוא למעשה רשת של סיפורים קטנים, דמויות, אנקדוטות וסדרה של פרקים טיפוסיים. דווקא בהוללות הסובייקטיבית הזו, בפירושים ההומוריסטים-אירוניים של אירועים שונים, טמונה הרעננות והחביבות של הכתיבה. בעיקר היא כותבת על בעיות ועל מרירות הזמנים הקשים, ובכל זאת: גם בצל סבלותיה, ההומור הרענן, הצעיר והחד כתער שלה, הקסם המקסים מאין כמותו של השיח הספרותי בבית הקפה, תמיד נוצץ ומנצנץ. התיאור האמנותי של שולחנו של הסופר קארינתי ב"בית הקפה האדיק", העולם שהתחמם יתר על המידה של מה שכונה ה"אקווריום", הופך את הצגת הבדידות של האינטלקטואלים הבורגנים באותה תקופה, למשכנע ממש.
  • המלך מידאס וסיפורים אחרים. בעקבות אובידיוס (נכתב עבור הנוער)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II . עורכת ראשית אגנש קניירש. בודפשט, הוצאת אקדמיה, 1969-1967.
  • "Devecseriné Guthi Erzsébet". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-05-10.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944., 1990–2002.
  • Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Bp.], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929]. (Guthi Soma szócikkében) (לקסיקון התיאטרון ההונגרי. עריכה באמצעות שימוש בחומר שנאסף על ידי ינה ארדי ואמיל קירטי - אלדאר שפפלין. אגודת השחקנים הלאומית ומכון הפנסיה, [1929]. (במאמר של שומה גוטי)
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. בודפשט, מועדון הספר ההונגריץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]