ארגאו

**ארגאו** (קנטון)
**Aargau**
סמל ארגאו סמל ארגאו	דגל ארגאו דגל ארגאו
מדינה	שווייץ
רשות מחוקקת	Grand Council of Aargau
בירת הקנטון	אראו
שפה רשמית	גרמנית
תאריך ייסוד	1803
על שם	ארה
שטח	1,404 קמ"ר
גובה	382 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Geissfluegrat (908 מטר)
‑ הנקודה הנמוכה	ריין (260 מטר)
אוכלוסייה	‏
‑ בקנטון	678,207 (31 בדצמבר 2018)
‑ צפיפות	456.1 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	47°5′N 8°0′E / 47.083°N 8.000°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.ag.ch
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת קנטון ארגאו רגילה) אראו וטינגן ווהלן אופטרינגן ריינפלדן קנטון ארגאו

ארגאו (בגרמנית: Aargau) הוא אחד מהקנטונים הצפוניים של שווייץ עם כ-635,000 תושבים (נכון ל-2013) ושטח של כ-1,404,000 דונם.

בירת המחוז היא אראו, בעלת מועדון הכדורגל אראו שהוא אחד ממועדוני הכדורגל הידועים בשווייץ.

ארגאו כולל בתוכו 11 רשויות מקומיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור היה מיושב על ידי הלווטים, עם קלטי קדום עוד משנת 200 לפנה"ס. לאחר מכן האזור נכבש על ידי האימפריה הרומית ובמאה ה-6 על ידי הפרנקים. בימי הביניים סביבת ארגאו הייתה שנויה במחלוקת בין דוכסויות שונות. במהלך המאה ה-15 האזור היה נתון למחלוקת ולמלחמות בין בית הבסבורג אשר שלט בו, לבין הקונפדרציה השווייצרית הישנה אשר כבשה בסופו של דבר את שטח הקנטון. תושבי הקנטון המירו את דתם לפרוטסטנטיות ממש לאחר הרפורמציה הפרוטסטנטית.

במהלך המאות ה-17 וה-18 הקנטון עבר תהליך תיעוש אשר גרם לעלייה ניכרת במספר התושבים, ובמיוחד בעיר הבירה של הקנטון אראו (שם האוכלוסייה גדלה בכ-35% בשנים 1764-1798). כתוצאה מתהליך התיעוש, אחוז החקלאים באוכלוסייה ירד לכ-34%-40%, כאשר אחוז החקלאים בקנטונים האחרים עמד על כ-46%-57%.

ארגאו נכבש על ידי צרפת במסגרת מלחמות המהפכה הצרפתית בשנת 1798, אשר נסוגה ממנה לאחר מכן. הקנטון במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 1803 כאיחוד בין שני קנטונים שונים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגאו הוא אחד הקנטונים ההרריים ביותר בשווייץ והוא חלק מהשפלה השווייצרית. הוא גובל במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה מצפון (הגבול נעשה על ידי נהר הריין). ממערב ארגאו גובל בקנטונים בזל-לנדשאפט, זולותורן וברן. בדרום, הקנטון גובל בלוצרן וממזרח בקנטונים צוג וציריך.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 שיעור האבטלה עמד על כ-3.6%.

האדמה בארגאו היא מהפוריות בשווייץ, והחקלאות היא מרכיב חשוב מאוד בכלכלה המקומית. הקנטון מפותח גם מבחינה תעשייתית, והענפים התעשייתיים הבולטים הם הנדסת חשמל, פלדה, ברזל וטקסטיל. גם התיירות תורמת רבות לכלכלה.

מתוך חמש תחנות כוח גרעיניות בשווייץ, שלוש נמצאות בארגאו.

דמוגרפיה ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לדצמבר 2016, גרים בארגאו כ-663,462 תושבים. בשנת 2010, 21.5% מהאוכלוסייה היו אזרחים זרים. נכון לשנת 2000 השפה המדוברת ביותר בקנטון היא גרמנית המדוברת על ידי כ-87.1% מהאוכלוסייה. השפה השנייה בשכיחותה היא האיטלקית (המדוברת על ידי 3.3% מהאוכלוסייה) ולאחר מכן הסרבו-קרואטית (1.9%).

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2000:

נצרות- 82.82%
- הכנסייה הקתולית- 40.1%
- הכנסייה המתוקנת השווייצרית- 34.6%
- נצרות אורתודוקסית- 2.1%
- זרמים נוצריים אחרים - 6.02%
אסלאם- 5.49%
יהדות- 0.02%
לא דתיים- 10.52%
לא השיבו- 2.9%

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הקהילה היהודית בבאדן (שוויץ)

בארגאו שוכנות שתי העיירות היחידות שבהן הותר ליהודי שווייץ להתגורר עד האמנסיפציה של 1866, לנגנאו ואנדינגן^[1]. למרות היכולת של היהודים להישאר בעיירות אלו, על היהודים הוטלו מגבלות רבות, בהן איסור להיות יחד עם נוצרים תחת אותה גורת גג, איסור לרכוש אדמות ובתים והוטל עליהם מס גבוה משהוטל על הנוצרים. בשנת 1760 הוטלו מגבלות נוספות בנושאי נישואים ותרבות.

בשנים 1799-1802 החל תהליך אמנציפציה ובוטלו המיסים המיוחדים ומס הגולגולת שהוטלו על היהודים. ב-5 במאי 1809 הם הוכרזו כאזרחים וקיבלו זכויות רחבות בענייני סחר וחקלאות. בשנת 1846 ניתנה ליהודים הזכות לנוע ולהתגורר בכל הקנטון. כעשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1856, השלטון הפדרלי חוקק חוקים ליברלים נוספים אשר קידמו את תהליך האמנציפציה. חלק ניכר מהאוכלוסייה התנגד לחוקים ולא עמד בהם. בשנת 1860 הוצע חוק הנותן זכות הצבעה ליהודים ואף אוטונומיה מסוימת. הצעת חוק זו התבטלה בטרם ההצבעה עליה. בסופו של דבר, ליהודים ניתנו זכויות שוות ומלאות בשנת 1863.

חברת הפרלמנט השווייצרי מטעם הקנטון, קורינה אייכנברגר-וולטר היא יו"ר אגודת הידידות ישראל - שווייץ ויו"ר השדולה הפרו ישראלית האירופית EAI.

בשנת 2000 התגוררו בקנטון כ-342 יהודים.