אפרופוטוריזם
אפרופוטוריזם (באנגלית: Afrofuturism) היא תרבות אסתטיקה, פילוסופיה של המדע, ופילוסופיה של ההיסטוריה, אשר בוחנת את התפתחותה של התרבות האפריקאית בתפוצות ביחס לעולם המערבי ולטכנולוגיה המערבית. האפרופוטוריזם משלבת בתוכה אלמנטים של מדע בדיוני, פנטזיה, אפרוסנטריזם וריאליזם עם קוסמולוגיה א-מערבית על מנת לבקר הדילמות של אנשים שחורים, וכדי לחקור ולבחון מחדש אירועים היסטוריים בהקשר של תרבות שחורה. מונח זה הוטבע לראשונה על ידי מארק דרי ב-1994, ונחקר והופץ בהמשך על ידי אלונדרה נלסון[1]. האפרופוטוריזם נוגע בתמות וסוגיות של אפריקאים בתפוצות דרך העדשה של מדע בדיוני, על מנת למצוא מכנה משותף ותחומי עניין משותפים לאמנים ויוצרים אפריקאים[2]. אחת מהיצירות אשר מתבססות על אפרופוטוריזם והמפורסמות שבהן היא סרט הקולנוע ההוליוודי הפנתר השחור[3][4][5].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת המאה ה-20 [עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שהמונח אפרופוטוריזם נטבע בשנת 1993, מרבית החוקרים נוטים להסכים כי המוזיקה, האמנות והטקסט האפרוטוריסטיים נפוצו כבר בסוף 1950. הגישה האפרוטוריסטית הראשונה בתחום המוזיקה הוצגה לראשונה על ידי סאן רה, יליד אלבמה, מוזיקאי אשר יצירותיו התפרסמו באמצע שנות ה-50 בעיר שיקגו.
בשנת 1970, לאחר נחיתת האדם על הירח, בוצעה היצירה האפרופוטורית Whitey on the Moon, ובשנת 1975, פורסמו יצירות אפרוטוריסטיות על ידי ג'ורג' קלינטון ולהקתו ה-Parliament.
מוזיקאים נוספים אשר השופעו מאפרופוטוריזם היו זמרים כמו זמר הרגאיי המפורסים לי סקראץ' פרי ואמני היפ-הופ כמו אפריקה במבטה וטריקי[6][7].
ביקורת תרבותית בשנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת 1990, מבקרי תרבות, פרסמו מאמרי דעה שעסקו באפרופוטוריזם אחד הבולטים שבהם הוא מארק דרי שפרסם את חיבורו הידוע "Black to the Future" בשנת 1994, ובו הוא מתאר את קווי הדמיון המשותפים למדע הבדיוני של יוצרים אפרו-אמריקאים[8][9].
רעיונות אפרוטוריסטיים הלכו ופותחו על ידי מלומדים כמו אלונדרה נלסון, גראג טייט, טריסיה רוז וקודוו אשון. בראיון שנערך עמו הסביר החוקר, אלונדרה נלסון את משמעות המונח אפרופוטוריזם ככלי אשר באמצעותו ניתן להתבונן על ה"אחר" השחור ועל מיקומם של שחורים בעולם בהקבלה לחייזרים במדע הבדיוני ובסרטי הפנטזיה[10]. בנוסף, נלסון מציין כי הדיונים סביב גזע וטכנולוגיה לעיתים קרובות מחזקות את הביקורת על הפער הדיגיטלי בין העולם המערבי לתרבות האפריקאית[11].
המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
דור חדש של אמנים החל לאמץ אל תחומי המוזיקה והאופנה שלו רעיונות אפרוטוריסטיים במאה ה-21. אמנים כמו סולאנג' נואלס, ריהאנה וביונסה, ולאחר מכן, מסורת זו המשיכה ואומצה על ידי אריקה באדו, מיסי אליוט וג'אנל מונה[12][13].
ג'אנל מונה עשתה מאמץ רב מודע כדי לשחזר את הקוסמולוגיה האפרוטוריסטית ולהחדירה אל המוזיקה המודרנית העכשווית. אחת מיצירותיה המפורסמות בהקשר הוא הקליפ "Prime Time" [14], ו-"Many Moons"[15], אשר עוסק בעולמות של עבדות וחירות דרך העולם של ה-cyborgs ותעשיית האופנה[16][17]. יצירותיה מאופיינות ככאלה המושפעות מפאנק אפרוטוריסטי ונאו-אפרוטוריזם כמו גם מסרטים כגון מטרופוליס, בלייד ראנר ומלחמת הכוכבים[18][19].
שיקגו ידועה כביתם של קהילת האמנים האפרוטוריסטיים התוססים ביותר וביניהם ניק קייו, ראשיד ג'ונסון ועוד. בשנת 2013 פרסמה יטאשה וומאק, תושבת שיקגו, את המחקר Afrofuturism: The World of Black Science Fiction and Fantasy[20] ובאותה שנה פרסם בחור צעיר בשם ויליאם הייאשי את הטרילוגיה הספרותית שלו Darkside Trilogy אשר מגוללת את הסיפור של אפרו-אמריקאים אשר חיים בחצר האחורית של הירח טרם נחיתתו של ניל ארמסטרונג האסטרונאוט[21][22]. חוקרים נוספים כגון כריסטה פרנקלין מאוניברסיטת שיקגו חוקרים את הקשר בין אפרופוטוריזם לבין מראה חיצוני בקרב שחורים[23]
תנועת האפרופוטוריזם צברה תהודה ופופולריות בינלאומית בתחום האמנות. הקהילה האפרוטוריסטית נוסדה על ידי אוצרת המוזיאון גיה המילטון מניו אורלינס. חברים ואמנים נוספים הידועים כמשתייכים לקהילה האפרוטוריסטית הם אמנים כמו דמטריוס אוליבר מניו יורק, סיירוס קאבירו מניירובי, לינס איריס ויקטור מליבריה[24][25]. כמו גם ואנארי קהיו מקניה אשר יצירותיה מושפעות רבות מהאפרופוטוריזם[26].
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היווצרות המונח אפרופוטוריזם בשנת 1990 נעשה במטרה לקטלג ספרות פנטזיה ומדע בדיוני של יוצרים אפרו-אמריקנים משאר היוצרים האמריקאים ולהבחין אותם כתת-ז'אנר בתוך ז'אנר[27]. אבל עד מהרה התרחב השימוש והוחל על יוצרים וסופרים אפריקאים בתפוצות מעבר לגבולותיה של ארצות הברית[28].
ליסה יאזק היא חוקרת אשר ניתחה את היצירה האדם הבלתי נראה והרומן של הסופר האפרו-אמריקני רלף אליסון, אשר יצא לאור בשנת 1952 בהקשר של אפרופוטוריזם. הספר מתייחס לסוגיות חברתיות ואינטלקטואליות שעמדו בפני שחורים בארצות הברית בעשורים הראשונים של המאה ה-20, כולל לאומנות שחורה, היחסים בין זהות שחורה למרקסיזם, והפוליטיקה הגזעית הרפורמיסטית של בוקר טי. וושינגטון, בנוסף לעניינים שקשורים לאינדיבידואליזם וזהות אישית. צריך להיחשב כמו קודמו אפרוטוריסט ספרות. יאזק גורסת כי הסופר אליסון מסתמך ביצירה זו על רעיונות אפרוטוריסטיים אשר עדיין לא היו נפוצים ביצירות הספרות של סופרים אפרו-אמריקנים[29].
כיום קיימות יצירות ספרות של מדע בדיוני אשר מקוטלגות כיצירות אפרוטוריסטיות כגון יצירותיהם של סופרים כמו ננדי אוקורפור וסטיבן בארנס[30], נ.ק ג'סמין, נאלו הופקינסון קולסון וויטהד[31], ואוקטביה באטלר[32][33] גם ספר המדע הבדיוני Wild Seed מושפע מאוד מהרעיונותשל אפרוטוריזם והוא עוסק בנרטיב של בני אלמוות אפריקאים וטכנולוגיות אנטי-קולוניאליות מהמאה ה-17[34].
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון Studio Museum שבהארלם מציג תערוכות רבות אשר עוסקות באפרוטוריזם ובאסתטיקה בהקשר זה. בתערוכות אלו הוצגו בשנים 2013–2014 יצירותיהם של אמנים אפרוטוריסטיים בולטים כמו דריק אדמס, ליילה עלי וחאלד חאפז[35].
כמו כן, כחלק מפסטיבל MOMA PS1 הוצגה יצירתו האפרוטוריסטית המפורסמת של האמן קינג בריט Moondance: A Night in the Afro Future[36].
המרכז לחקר לתרבות שחורה Schomburg Center for Research in Black Culture מציג תערוכות אפרוטוריסטיות אשר עוסקות בפנטזיה ומדע בדיוני, כמו גם חוברות קומיקס ועוד.
באפריל 2016, ניאמה סופיה סנדי אצרה תערוכה בשם Black Magic: AfroPasts/Afrofutures במסדרון הגלריה שלה בברוקלין, ניו יורק[37]. בתיאור של אוסף, סנדי הצהירה: "יש הרבה במבט לאחור ובמבט קדימה שקורה בבית עובד... [ויש הרבה] חוגגים מסעות האלה בין אם הם יזומה או כפויה מסעות"[דרושה הבהרה][38].
בשנת 2017–2018 הוצגה התערוכה Afro-Tech and the Future of Re-Invention[39].
התערוכה Black Metropolis: 30 Years of Afrofuturism, Comics, Music, Animation, Decapitated Chickens, Heroes, Villains and Negroes היא מופע של איש אחד המתמקדת בקריירה של מאייר הקומיקס טים פילדר.
סוגיות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתה של ג'ארד ריצ'רדסון Attack of the Boogeywoman: Visualizing Black Women's Grotesquerie in AfrofuturismAfrofuturism[40] בוחנת כיצד האסתטיקה מתפקדת כמרחב לשיח על גזע, מין ומיניות עבור נשים שחורות.
סרטה הקצר של הזמרת ביונסה Lemonade בשנת 2016, בכיכובם של אמנים כמו איביי, לאולו סנבאג'ו, אמנדלה סטנברג ועוד כולל רעיונות פמיניסטיים אפרוטוריסטיים[41]. אחת היוזמות העוסקות בהעצמה של נשים שחורות מתייחסות למערכות יחסים מחוץ לנישואים ההיסטוריה, כחלק מהטראומה משעבודם של האפרו-אמריקאים בארצות הברית החל בשנים 1619–1865, דרך שחזור חוקי ג'ים קרואו (1870-1965)[42].
מוזיקאים ולהקות אפרוטוריסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריקה באדו
- קליפינג.
- Earth, Wind & Fire
- FKA twigs
- ג'ימי הנדריקס
- קנדריק לאמאר
- אם אף דום
- ג'אנל מונה
- אאוטקאסט
- וילו סמית'
- וו טאנג קלאן
אמנים חזותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Anderson, Reynaldo; Jones, Charles E., eds. (2015). Afrofuturism 2.0: The Rise of Astro-Blackness. Lexington Books. ISBN 978-1498510509.
- Barr, Marleen S. (2008). Afro-future females: Black writers chart science fiction's newest new-wave trajectory. Columbus: Ohio State University Press. ISBN 9780814210789.
- "Special Issue on Afrofuturism". Science Fiction Studies. 34 (2). ביולי 2007.
{{cite journal}}: (עזרה) - Dauphin, Gary (2006). "They Came Before the Matrix". אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה) (Afrofuturist Film) - Dery, Mark (2002). "Black to the Future: Afro-Futurism 1.0". rumori mailing list. http://www.detritus.net/contact/rumori/200211/0319.html.
- Dery, Mark (1994). "Black to the future: interviews with Samuel R. Delany, Greg Tate, and Tricia Rose". In Dery, Mark (ed.). Flame wars: the discourse of cyberculture. Duke University Press. ISBN 9780822315407.
- David, Mario (2007). "Afrofuturism and Post-Soul Possibility in Black Popular Music". African American Review. 41 (4): 695–707. doi:10.2307/25426985.
- DeFrantz, Thomas F. (2003). "Believe the Hype: Hype Williams and Afrofuturist Filmmaking". Refractory: a Journal of Entertainment Media. 4.(הקישור אינו פעיל)
- Eshun, Kodwo (1998). More brilliant than the sun: adventures in sonic fiction. Quartet Books. ISBN 9780704380257.
- Eshun, Kodwo (2003). "Further Considerations of Afrofuturism". CR: The New Centennial Review. 3 (2): 287–302. doi:10.1353/ncr.2003.0021. ISSN 1539-6630.
- Francis, Reese. "What is Afrofuturism? (series)". Aker: Futuristically Ancient.
- Hicks, Cinqué (באפריל 2004). "What is Afrofuturist Art?" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - Lewis, George E. (2008). "Special issue on Technology and Black Music in the Americas". Journal of the Society for American Music. 2 (2).
- Mayer, Ruth (2000). "'Africa As an Alien Future': The Middle Passage, Afrofuturism, and Postcolonial Waterworlds". Amerikastudien / American Studies. 45 (4): 555–566.
- Nelson, Alondra (Spring 2000). "Afrofuturism: Past-Future Visions." Color Lines: 34–37.
- Nelson, Alondra, ed. (3 ביוני 2002). Afrofuturism: A Special Issue of Social Text. Duke University Press. ISBN 978-0822365457.
{{cite book}}: (עזרה) - Rockeymoore, Mark A. (27 בפברואר 2002). "What is Afrofuturism?". AuthorsDen. אורכב מ-המקור ב-29 באוגוסט 2003.
{{cite web}}: (עזרה) - Weiner, Jonah (20 ביוני 2008). "Lil Wayne, Tha Carter III, and the Afronaut invasion". Slate.
{{cite web}}: (עזרה) - Williams, Ben (2001). "Black Secret Technology: Detroit Techno and the Information Age". In Nelson; et al. (eds.). Technicolor: Race, Technology, and Everyday Life. NYU Press. pp. 154–176. ISBN 9780814736043.
- Thomas, Sheree (2000). Thomas, Sheree (ed.). Dark Matter: A Century of Speculative Fiction from the African Diaspora. Warner Aspect. ISBN 0446525839. Dark Matter
- Thomas, Sheree (2004). Thomas, Sheree (ed.). Dark Matter: Reading the Bones. Warner Aspect. ISBN 0446693774. Dark Matter: Reading the Bones
- Womack, Ytasha (2013-10-01). Afrofuturism: The World of Black Sci-Fi and Fantasy Culture. Chicago Review Press. ISBN 9781613747964.
- Yaszek, Lisa (2005). "An Afrofuturist Reading of Ralph Ellison's Invisible Man". Rethinking History. 9 (2–3): 297–313. doi:10.1080/13642520500149202. ISSN 1364-2529.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rambsy II, Howard (2012-04-14). "A Notebook on Afrofuturism". Cultural Front.
- ^ Yaszek, Lisa (בנובמבר 2006). "Afrofuturism, science fiction, and the history of the future". Socialism and Democracy. 20 (3): 41–60. doi:10.1080/08854300600950236.
{{cite journal}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) - ^ "Calls for Papers: Afro-Futurism". Callaloo. 26 (3): 932–934. 2003. doi:10.1353/cal.2003.0081. ISSN 1080-6512.
- ^ Thrasher, Steven W. (7 בדצמבר 2015). "Afrofuturism: reimagining science and the future from a black perspective". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Reese, Aaron (30 ביוני 2015). "The Journey to Wakanda: Afrofuturism and Black Panther". ComicsAlliance.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Reddell, Trace (2013). "Ethnoforgery and Outsider Afrofuturism". Dancecult. Griffith University ePress. 5 (2): 89–90. doi:10.12801/1947-5403.2013.05.02.05.
- ^ Fitzpatrick, Rob (14 במאי 2014). "The 101 strangest records on Spotify: Warp 9 – It's A Beat Wave". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dery, Mark (1994). "Black to the Future: Interviews with Samuel R. Delany, Greg Tate, and Tricia Rose" (PDF). Flame Wars: The Discourse of Cyberculture. Durham, NC: Duke University Press: 180.
- ^ Sinker, Mark (בפברואר 1992). "Black Science Fiction". The Wire. Exact Editions Ltd.: 30.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Alondra Nelson (Interviewee) (2010). Afrofuturism (Youtube).
- ^ Nelson, Alondra (2002). "Introduction: Future Texts". Social Text: Special Issue on Afrofuturism. 20 (2): 1–15. doi:10.1215/01642472-20-2_71-1. ISSN 1527-1951.
- ^ La Ferla, Ruth (12 בדצמבר 2016). "Afrofuturism: The Next Generation". הניו יורק טיימס.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bakare, Lanre (2014-07-24). "Afrofuturism takes flight: from Sun Ra to Janelle Monáe". The Guardian. ISSN 0261-3077.
- ^ janellemonae (2013-10-10), Janelle Monáe – PrimeTime ft. Miguel [Official Video]
- ^ Janelle Monáe (3 באוקטובר 2008). "Janelle Monae - Many Moons [Official Short Film]".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gonzales, Michael A. (1 באוקטובר 2013). "[BLACK ALT] What Is Afrofuturism?". Ebony.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Calveri, John (2010-09-02). "Janelle Monáe: A New Pioneer of Afrofuturism". The Quietus.
- ^ Barrow, Jerry L. (2009-04-14). "Janelle Monae's Top 5 Sci-Fi Movies of All Time". The Urban Daily: Beats, Buzz, & Lifestyle.
- ^ English, Daylanne (2013). "Now We Want Our Funk Cut: Janelle Monáe's Neo-Afrofuturism". American Studies. 52: 217–230.
- ^ "(( The Dark Side Trilogy )) Book One : Discovery – by William Hayashi". www.thedarksidetrilogy.com.
- ^ Hayashi, William (2009-12-04). Discovery: Volume 1 of the Darkside Trilogy. Xlibris. ISBN 1441586946.
- ^ Hayashi, William (2013-10-21). Conception: Volume 2 of the Darkside Trilogy. XLIBRIS. ISBN 149310005X.
- ^ Hazel, Tempestt (2012-05-28). "Black to the Future Series: An Interview with Krista Franklin". The Chicago Arts Archive: A Sixty Inches from Center Project.
- ^ "Shala.'s Solar Art". www.shalasolarart.com.
- ^ "Chicago Became an Outdoor Art Museum This Year". Chicago magazine.
- ^ Ferla, Ruth La (2016-12-12). "Afrofuturism: The Next Generation". The New York Times. ISSN 0362-4331.
- ^ Bould, Mark. "The Ships Landed Long Ago: Afrofuturism and Black SF." Science Fiction Studies 34.2 (July 2007): 177–186. JSTOR 4241520
- ^ Thomas, Sheree (2000). Thomas, Sheree (ed.). Dark Matter: A Century of Speculative Fiction from the African Diaspora. Warner Aspect. ISBN 0446525839.
- ^ Yaszek, Lisa (2005). "An Afrofuturist Reading of Ralph Ellison's Invisible Man" (PDF). Rethinking History. 9 (2–3): 297–313. doi:10.1080/13642520500149202.
- ^ "The Binti novellas are fun, bite-sized stories of interstellar Afrofuturism". The Verge. 2017-01-25.
- ^ Alspach, Ardi. "Defining the Genre: 7 Novels of Afrofuturism". barnesandnoble.com.
- ^ Sinker, Mark. "Loving the Alien." The Wire 96 (February 1992): 30–32.
- ^ Kilgore, De Witt Douglas and Ranu Samantrai. "A Memorial to Octavia E. Butler." Science Fiction Studies 37.3 (November 2010): 353–361. JSTOR 25746438 .
- ^ "The Shadows Took Shape". אורכב מ-המקור ב-2018-10-21. נבדק ב-2018-11-30.
- ^ "King Britt presents MOONDANCE, A Night in the AfroFuture". אורכב מ-המקור ב-2018-10-01. נבדק ב-2018-11-30.
- ^ "Black Magic: Afrofropasts / Afrofutures Exhibition".
- ^ Frank, Priscilla. "Your Brief And Far-Out Guide To Afrofuturism".
- ^ "Afro-Tech Exhibition Brochure" (PDF).
- ^ Richardson, Jared (2012). "Attack of the Boogeywoman: Visualizing Black Women's Grotesquerie in Afrofuturism". Art Papers Magazine. 36 (6). אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2015.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Leaf, Aaron (2016-04-23). "Ibeyi, Laolu Senbanjo, Warsan Shire Featured in Beyoncé's 'Lemonade'". Okay Africa. אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trayvon Martin, Michael Brown, and Eric Garner's Mothers Appear in Beyoncé's 'Lemonade' Video". Essence.com. 2016-04-24. אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bakare, Lanre (2014-07-24). "Afrofuturism takes flight: from Sun Ra to Janelle Monáe". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ^ Ferla, Ruth La (2016-12-12). "Afrofuturism: The Next Generation". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
