החלה לפרסם את שיריה בתשמ"ב (1982) כמה שנים לאחר מותו של אביה, טוביה שניאורסון. שיריה המאוחרים יותר, לדוגמה אלה שבספרה "לא כדרך משל" הם בלדות. בשיריה מרבה שניאורסון גרי לעסוק בשאלות קיומיות ומשתמשת במוטיבים מהתנ"ך ומאוצר הפולקלור העממי בעולם. בספר שיריה "אל ירושלים" היא מביעה את אהבתה לארץ ישראל, לאדמתה ולירושלים.
- עץ זה מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת שניאורסון ענף ר' משה שניאורי, או חוליה המקשרת בין דורות ודור ראשון של כל נכדי ר' משה שניאורי - מקורות בהערות[כ"ג]
^הוא הנכד היחידי של ר' משה שנולד אחרי עליית המשפחה לארץ ישראל | ספר הצאצאים מספר 74 | תולדות רבי משה עמוד 164. וכן בעמוד 158 בהערה 250 מציין למסמך עם קצת פרטים עליו. המסמך מופיע במכירה פומבית, 2015. עמוד 64 שם אליהו פנחס שניאורסון עצמו מעיד שנולד בחברון בשנת תר"ו ובתרי"ב הם עברו לירושלים (בעמוד 164 מוטוסוב כותב שפנחס אליהו נולד בערך בשנת תר"ג לפי חשבון של שני מפקדים אך בהערה 250 הנ"ל הוא מביא עדות של אליהו פנחס עצמו שנולד בשנת תר"ו.)
^מלבד אם כתוב אחרת - העץ מבוסס על ספר הצאצאים, וכן על 'תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן' (אליהו מוטוסוב, ניו יורק תשע"ד, מסת"ב 9781495195174, פרק 15 "משפחתו וצאצאיו", עמודים 155-166)
^הערך על אביה טוביה שניאורסון, ב-הצאצאים: עמוד 318 קטע 992 | על סבה שנ"ז שניאורסון: עמוד זה קטע 454 | אביו דוד צבי אריה שניאורסון: עמוד 207, קטע 182 (אודותיו) | אביו שנ"ז: עמוד זה קטע 72 | אמו שרה רבקה: עמוד זה קטע 27 | אביה משה שניאורי | אביו: בעל התניא