אסתר קל

אסתר קל
	אין תמונה חופשית
לידה	10 בינואר 1930; שיאוליאי, ליטא
פטירה	25 בספטמבר 2018 (בגיל 88); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
עיסוק	סופרת, עיתונאית ועורכת
שפות היצירה	עברית
בן זוג	גדעון שמר דני מולד
מספר צאצאים	1

אסתר קַל (‏10 בינואר 1930 - 25 בספטמבר 2018) הייתה סופרת עברייה, עיתונאית ועורכת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה כאסתר קליין בי' בטבת תר"ץ (1930) ליהודה וללאה לבית פולונסקי בעיר שאוולי שבליטא, במשפחה בת שתי בנות. אביה, טכנאי שיניים במקצועו, הגיע לארץ ראשון וקנה בית ברחוב ביאליק. לאחר כחצי שנה, בשנת 1935 עלתה גם האם לארץ ישראל עם בנותיה. המשפחה השתקעה בתל אביב ואסתר החלה ללמוד בבית הספר בכיתה א', בלא ידיעת עברית. החלה לכתוב בגיל 12 בעיתון בית הספר. למדה בבית הספר החקלאי "עיינות". בגיל 15, הוציאה אביה מן הפנימייה, בניגוד לרצונה, כדי שתעבוד ותסייע לפרנסת המשפחה. החלה לפרסם שירים כנערה בביטאון תנועת הנוער העובד "במעלה".

התגייסה לפלמ"ח ב-1947, תחילה לגדוד השלישי בחטיבת יפתח ועברה הכשרה בקיבוץ דפנה. מחלקתה השתתפה בקרב על נבי יושע, בו נהרג גם החבר שלה. לאחר מכן הועברה למטה הפלמ"ח במלון "ריץ" בתל אביב. שם הוצבה בשירות הרפואי (לימים חיל הרפואה). לאחר פירוק הפלמ"ח הוצבה לשרת ביפו.

בשנת 1951 הצטרפה למערכת העיתון "הארץ", ועבדה בשבועון "הארץ שלנו", תחילה כמזכירת המערכת. ד"ר הורוביץ, עורך ספרותי בעיתון עברת את שמה ל"קל". בשנות עבודתה בעיתון פרסמה מאות רשימות קצרות, מאמרים, ביקורות ורשימות הדרכה לנוער. הייתה בין הראשונות בעיתונות העברית שכתבה על נושאים אינטימיים, בפרט של בנות, מתוך נקודת ראות של הדרכה והשתלבות בעולם המבוגרים. ספרה הראשון, המדריך המאויר "לבת, וגם לבן לא יזיק לדעת", ראה אור ב-1956. הייתה חברה בארגון סופרי הילדים והנוער "סומליו"ן". קל הגישה תוכניות ברדיו. בשנות ה-60 המליץ לה מפקד "גלי צה"ל", בנו צור, להצטרף לצוות. היא הגישה את התוכנית "מאוחר בבוקר עם אסתר קל". בשנות ה-80 הגישה תוכנית ברשת ב' של "קול ישראל". לאחר יציאתה לגמלאות הקליטה מעל 500 ספרים בהתנדבות עבור הספרייה המרכזית לעיוורים.

קל הייתה נשואה פעמיים. בעלה הראשון היה השחקן גדעון שמר. נישאה בשנית לעיתונאי דני מולד. לשניים נולד בן.^[1] התגוררה ברמת גן. אסתר קל נפטרה ב-25 בספטמבר 2018 ונטמנה בבית העלמין ירקון.^[2]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבת, וגם לבן לא יזיק לדעת, איורים - הנס קאופמן, תל אביב, 1956
רסיסים, רישומים - אלישבע נדל-לנדאו, תל אביב, 1960
לילות חמים, סיפורים, רישומים ועטיפה - אלישבע נדל, תל אביב, 1962 (תורגם ליידיש על ידי משה ברנשטיין בשם "הייסע נעכט", תל אביב: קווים פארלאג, תשמ"א-1980.)
לאט, רשימות, אילוסטרציות - גד אולמן, תל אביב, 1963
הרחוב הקטן, ציירה אלישבע נדל-לנדאו, תל אביב, 1963
דורון ואני, טיולים אחר הצהרים, ציורים - אלישבע לנדאו, תל אביב, 1966
החצי הקטן, רשימות, תל אביב, 1966
חוט המשי הדק, עיטורים - אלישבע לנדאו, תל אביב, 1968
אבא שוב יצא למילואים, משרד הביטחון, 1970
איזה מין אנחנו?, ספר הדרכה לבני הנעורים, הוצאת א. לוין אפשטיין (מודן), 1975
מבית המרקחת הפרטי שלי, תל אביב, 1977
נגיעות ישירות, עיצוב דני קרמן, גוונים, תל אביב, 1977
אסתר על הקו, איורים - גיורא רוטמן, תל אביב, 1978
האנשים שאני אוהבת, איורים - אלישבע לנדאו, תל אביב, 1979
מאוחר בבוקר, ציורים גד אולמן, תל אביב, 1981
הכל לטובה, איורים - הילה חבקין, תל אביב, 1984
כולנו, שנרטבנו בגשם הזה---, יחסי אנוש לבני הנעורים, תל אביב, 1985
מחשבות עגולות, ציורים הלה חבקין, תל אביב, מודן, 1986
ימים בלי יהודה, תל אביב, 1987; סיפורים על חברה הפסיכיאטר, ד"ר יהודה פריד
אני, משפחתי וכל השאר, ציירה מיכל ברגרפרוינד, תל אביב, מודן, 1990
חיבוקי-טוב, האיורים מאת אנרי מאטיס, תל אביב, גוונים, 2004
מה, על מה ונפלא, צבעונים הוצאה לאור, 2010
החתונה הנכונה, תל אביב, הוצאת צבעונים, 2013
קפה כזה, צבעונים הוצאה לאור, 2014
הכול בסדר, צבעונים הוצאה לאור, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הפרסומים של אסתר קל, בקטלוג הספרייה הלאומית
אסתר קל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אסתר קל באתר הפלמ"ח
יובל אלבשן, אסתר על הקו: שיחה עם הסופרת והעורכת אסתר קל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2010
יובל אלבשן, אסתר קל לא פחדה למות, רק לא לגווע, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2018
רון גרא, על אסתר קל ממבט אישי, באתר "בכיוון הרוח"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ [1]/
^ סופרת הילדים והנוער והמשוררת אסתר קל הלכה לעולמה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2018

[1] [1]/

[2] סופרת הילדים והנוער והמשוררת אסתר קל הלכה לעולמה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2018

[1]

[2]