אסתר גרינברג (בואסביין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתר גרינברג
Esther (Boissevain) Grinberg
תמונתה של חסידת אומות העולם אסתר גרינברג (בואסביין)
תמונתה של חסידת אומות העולם אסתר גרינברג (בואסביין)
תמונתה של חסידת אומות העולם אסתר גרינברג (בואסביין)
לידה 5 באפריל 1934
הולנד
פטירה 14 באפריל 2020 (בגיל 86)
ישראל
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
סטטוס היסטורי שרדה את המלחמה
מקום ההצלה הולנד
אופן ההצלה הסתרת יהודים בביתה
תאריך הכרה 27 ביולי 2007
מקום ההכרה יד ושם
אופן הנצחה ניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (22 ביולי 2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם אסתר גרינברג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר גרינברג (בואסביין)הולנדית: Esther (Boissevain) Grinberg; 19342020)[1], הייתה ישראלית ממוצא הולנדי, חסידת אומות העולם, שהצילה כילדה יחד עם משפחתה יהודים במלחמת העולם השנייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר נולדה ב-1934 באמסטרדם למשפחה נוצרית. בתם של הלנה סונייה ואן טינהובן ורוברט לוקאס בוספן, פעיל במחתרת ההולנדית נגד הנאצים. משפחתה נרדפה על ידי הנאצים עקב בעלותם של סבה ואביה על מפעל אמוניה. ב-1936 ברחה משפחתה מאמסטרדם לעיירה זאנדרפורט (אנ'), שם למדה במשך שנתיים. לאחר מכן ברחה המשפחה לעיר הארלם שם למדה במשך שנה עד סגירת בתי הספר ב-1943.[1][2]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהייתה בת 9 הביא אביה לביתם משפחה יהודית (הורים ובת), את משפחת גולדברג שהתיישבה בהולנד בשנות ה-30 של המאה ה-20. לאחר מכן הצטרף אליהם יעקב (יאפ) פכט, יהודי נוסף שברח במהלך גירושו. בעת חיפושים הסתתרו היהודים מתחת לרעפי גג הבית, כשעל בני הבית ובהם אסתר הוטל תפקיד העלמת כל הראיות לקיומם כדי למנוע את חשיפתם. בעקבות ההסתרה נאלצה להתמודד עם הצקות מצד תושבי השכונה כי לא הורשתה להכניס חברים הביתה כדי להימנע מחשיפת המסתתרים, וכן מפני שידעו שאביה מבוקש על-ידי הנאצים (באחת הפעמים בית המשפחה הוצת).[1][3][4]

המסתתרים שהו בביתם בין מרץ 1943 ל-5 במאי 1945, עם שחרור הולנד משליטת הנאצים.[2][4]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום המלחמה חזרה אסתר ללמוד בתיכון וסיימה את לימודיה. בתום הלימודים התארחה אצל משפחה באנגליה במשך שנה ועבדה בחווה חקלאית. לאחר מכן חזרה להולנד, למדה בבית ספר לאחיות, עבדה במחלקת יולדות בבית חולים והשלימה תואר בעבודה סוציאלית.

בשנת 1961 פנתה לנציגי הסוכנות היהודית בהולנד בבקשה להגיע לישראל ולתרום כאחות. היא הגיעה לקיבוץ בית העמק, שם קיבלו אותה יהודים שעלו מהולנד. לאחר כמה חודשים עברה לאולפן לעברית בעין שמר, ומשם לקיבוץ חורשים. שם, פגשה את אדי (אדוארד) גרינברג, שעלה עם אמו ואחותו (השופטת דליה דורנר) מטורקיה ב-1944. אסתר התגיירה והשניים נישאו ב-1964. הם עברו לאשקלון לתקופה קצרה ומשם לקריית טבעון. עד לפרישתה עבדה גרינברג כאחות בקופת חולים כללית ובמשרד הבריאות. לאחר יציאתה לגמלאות יזמה את ההקמה והתנדבה בהפעלת בית קפה "נגיש קפה" ברמת ישי המופעל על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים. בנוסף הקימה בהתנדבות מרפאה לבדיקות למניעת סרטן השד בקריית טבעון והובילה את הפעילות במשך 13 שנים.[1][5]

לאסתר שני ילדים, בן ובת, ו-5 נכדים. בעדותה ציינה אסתר שדורות רבים מתחנכת משפחתה על האמרה, שגם רשומה בסמל המשפחה: "לא להצטער על העבר, ולא לפחד מהעתיד".[1] היא נפטרה בשנת 2020.

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של אסתר גרינברג בבית העלמין מנוחה נכונה בקריית טבעון

בעקבות פעילותם בתקופת השואה להצלת יהודים הוכרו הוריה וחמשת אחיה כחסידי אומות העולם ב-1980 על ידי יד ושם, כאשר אסתר הוכרה ב-27 ביולי 2007, וכן ניטע עץ לכבודם בשדרת חסידי אומות העולם.[4]

ב-2011 הופק ערב הוקרה עבור אסתר בתיכון ליאו באק בחיפה בו השתתפה יחד עם בני משפחתה ו-12 ניצולים.[3][5]

על הקמת מרפאת בדיקות למניעת סרטן השד במסגרת הפעילות ההתנדבותית קיבלה את אות "מגן שר הבריאות" ב-9 בדצמבר 2012.[1][5]

במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של אסתר, נוצר קשר עם משפחתה, ואותר קברה בבית הקברות מנוחה נכונה בקרית טבעון.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Greif, G.,The Encyclopedia of the Righteous Among the Nations Rescuers of Jews During the Holocaust, pp.130.
  • פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 56

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 ראיון עם אסתר גרינברג: רון כספי, קריית-טבעון, באתר "לדורות", ‏יוני 2013
  2. ^ 1 2 מכתב מאת אסתר גרינברג למנהל יד ושם, 7 באוגוסט 1979, ארכיון יד ושם, תיק 1743
  3. ^ 1 2 מבט שני - חסידת אומות עולם, מתוך שידורי הערוץ הראשון
  4. ^ 1 2 3 Grinberg Esther (Boissevain), The Righteous Among The Nations Database, Yad Vashem
  5. ^ 1 2 3 אודות תושבת טבעון – אסתר גרינברג (בואסוביין), באתר מרכז העניינים, ‏2019-05-02
  6. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021