אנתוני האווי
 | |
| American Kinetic Sculptor, Anthony Howe in 2019 | |
| לידה |
1954 (בן 70 בערך) סולט לייק סיטי, יוטה |
|---|---|
| לאום | אמריקאי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קורנל בית הספר לציור ופיסול סקאוהיגן, מדיסון, מיין |
| תחום יצירה | פיסול |
| זרם באמנות | פיסול קינטי |
| יצירות ידועות | קדירת האש האולימפית ופסל השמש באולימפיאדה בברזיל, 2016 |
| פרסים והוקרה | פרס מפעל חיים בביאנלה בפירנצה 2019 |
| https://www.howeart.net/ | |
אנתוני האווי (באנגלית: Anthony Howe; נולד ב-1954) הוא פסל אמריקאי, המתמחה ביצירות קינטיות מתכתיות הנעות כמערבולות או פועמות באמצעות הרוח.
בשנת 2016 עיצב האווי את קדירת הלהבה האולימפית לצד פסל קינטי גדול בדמות השמש, עבור טקס הפתיחה של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האווי נולד בסולט לייק סיטי, שביוטה. בין השנים 1969 – 1973 הוא למד בבית הספר הפרטי טאפט (Taft) בווטרטאון (Watertown), קונטיקט, ומאוחר יותר למד במשך 6 שנים באוניברסיטת קורנל באית'קה, ניו יורק ובבית הספר לציור ופיסול סקאוהיגן (Skowhegan) במדיסון שבמדינת מיין. בשנת 1979 הוא בנה בעזרת אחיו פטריק, בית מבודד על פסגת הר בניו-המפשייר ובמשך 5 שנים עסק שם בציור נוף, בעיקר בצבעי מים.[1][2] עבודותיו הוצגו בגלריה (Gallery on the Green) בלקסינגטון מסצ'וסטס ונרכשו לאוספים פרטיים וציבוריים. מבין האוספים הציבוריים ניתן למנות את אוסף ויליאם סמול (William Small), אוסף האמנות של אוניברסיטת הרווארד, והאוסף המצוי בידי חברת טרהדיין (Teradyne).[3][4]
אמנות קינטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בשנת 1985 נטש האווי את הציור ועבר להתגורר בניו-יורק, במנהטן. הוא עבד למחייתו בחברת מחסנים בה עסק ביצור מערכות מדפי מתכת לאחסון, והתגורר על גג הבניין בו עבד. מתוך ההתעסקות היומיומית במתכת החל להתעניין באפשרויות ליצירה אומנותית מחומרים מתכתיים.[1] ארבע שנים מאוחר יותר הציג עבודה ראשונה שנתלתה באמצעות כבלי מעלית ישנים מגג ביתו אל בנין סמוך. בשנת 1993 הצטרף לאמנים המציגים בגלריית קים-פוסטר (Kim Foster Gallery) בניו-יורק. שנה מאוחר רכש שטח של כ-40 דונם באי אורקס (Orcas Island) שבמדינת וושינגטון, שם שב ובנה את ביתו ופתח במקום בית מלאכה, גלריה וגן פסלים בו מוצגות כמה מעבודותיו.[5] הוא מעצב את עבודותיו בעזרת תוכנת מחשב (CAD), חותך את רכיבי המתכת בעזרת מכשירי פלזמה[6][7][8] ולייזר-סיב, ומשלים את עבודתו בטכניקות עיבוד מתכת מסורתיות. לדבריו אחת משיטות הניסוי של יצירותיו היא באמצעות התקנתן על גג טנדר הפורד שלו, ונסיעה לאורך הכביש הראשי הסמוך למקום מגוריו.[9]
האווי צוטט בראיון עימו: "אני מנסה לבנות באמצעים של טכנולוגיה פשוטה עצמים השואבים את חזותם מהתווך שבין אביזרי מדע בדיוני ועד מודלים מיקרוביולוגים או אסטרונומיים. אני מקווה שהשימוש בחלקים מחזוריים, בעיקר מפלדת אל-חלד, היוצרים תנועה של צורות מפותלות או משטחים מצופים פיברגלס, מעניק לפסל העומד אלגנטיות ליניארית, ההופכת לסוערת ומלהיבה כאשר הרוח מניעה אותו. מערכת רב-צירית מאוזנת בקפידה של צורות א-סימטריות וסימטריות מתגבשת לחוויה חזותית של הרמוניה תלת-ממדית."[5]
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2002–2003 זכה במקום הראשון בתחרות פיסול קינטי. עד שנת 2006 הציב למעלה מ-300 פסלים מעשה ידיו באתרים ציבוריים ובאוספים פרטיים.[3] פסליו הוצגו במוזיאונים, ומותקנים דרך קבע, בערים רבות בעולם בהן:
- ריאד, ערב הסעודית
- אבו דאבי, איחוד האמירויות
- טרנטו, איטליה
- מונטריאול, קנדה
- איסטנבול, טורקיה
- מוסקבה, רוסיה
- ריו דה ז'ניירו, ברזיל
- וושינגטון די.סי
- בלינגהם, וושינגטון
- סיאטל, וושינגטון
- דאלאס, טקסס
- בולטימור, מרילנד
- מייסון, אוהיו
- סן פרנסיסקו, קליפורניה
בשנת 2015 הוזמן האווי לתכנן את קדירת הלהבה האולימפית למשחקים האולימפיים שנערכו בריו דה ז'ניירו, ברזיל, בקיץ 2016. מארגני האולימפיאדה החליטו, משיקולים של התחשבות בסביבה, להימנע מהצבת קדירת אש גדולה בטקס הפתיחה. כתוצאה מכך עיצב האווי קדירה קטנה שעוטרה בפסל קינטי גדול. הפסל, במשקל של למעלה מ-1,800 ק"ג, נבנה מטבעת בקוטר של כ-12 מטרים ועליה סבבו מוטות מעוצבים שכללו משטחים וכדורים מחזירי-אור שנועדו להעצים את אורה של האש האולימפית, ולשוות ביצירה כולה מופע את האנרגיה הפועמת וההחזרים של אור השמש.[10] למעשה הכין האווי שתי מערכות של קדירות ופסלים כאלה לאולימפיאדה, הראשונה הוצגה בטקסים הרשמיים שהתקיימו באצטדיון המרקנה, ומערכת נוספת, קטנה יותר, הוצבה במרכז ריו דה ז'ניירו. במהלך הטקסים באולימפיאדה הונע הפסל הקינטי באמצעות שני מנועים חשמליים. חלקי הפסלים יוצרו בסדנא של האווי באי אורקס ולאחר מכן הורכבו בבית מלאכה במונטריאול לפני שנשלחו לברזיל.[11]
בשנת 2017 שימשה יצירה של האווי שנקראה "Luca II" כרקע על במת טקס חלוקת פרס האוסקר ה-89 לשיר הטוב ביותר.[1]
בשנת 2019 הוצבה יצירה של הוואי כתפאורה בתצוגת אופנה עילית של המעצבת ההולנדית איריס ואן הרפן.[12]
בביאנלה של פירנצה, בשנת 2019, הוענק להאווי פרס "Lorenzo il Magnifico" על מפעל חיים בתחום אומנותו.[13]
האווי אינו מיוצג על ידי גלריה או סוכנות אמנים. הוא עושה שימוש נרחב במדיה הדיגיטלית להפצת אומנותו, ומציין כבר למעלה מ-20 מיליון כניסות לעמודים באינטרנט הכוללים מידע על עבודותיו. חלק מסרטוני הווידאו והתמונות של עבודותיו הפכו לוויראליים ברשת.[11]
אנתוני האווי מתגורר באורקס עם רעייתו לין, שהיא גם שותפתו העסקית, ועם בנם טאג' (Taj).[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנתוני האווי- הגלריה של אנתוני האווי
- הפסלים הקינטיים של אנתוני האווי במקבץ קליפים באתר Youtube
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 ביוגרפיה באתר הרשמי של אנתוני האווי (באנגלית)
- ^ ציור של אנתוני האווי שנמכר במכירה פומבית
- ^ 1 2 Biography, באתר web.archive
- ^ Chloeuden, Anthony Howe – Kinetic sculptures, באתר power-culture.com, מאי 2016
- ^ 1 2 Matthew Ponsford, Giant squid? Solar system? Enter the garden of hypnotizing sculptures, האתר CNN, מאי 2014
- ^ חיתוך פלזמה הוא תהליך לחיתוך חומרים מוליכים חשמליים באמצעות סילון מואץ של פלזמה חמה. חומרים טיפוסיים שנחתכים במכשירי פלזמה כוללים פלדה, נירוסטה, אלומיניום, פליז ונחושת. הפלזמה נוצרת בסילון לחץ גבוה של גז מחומם ומיונן חשמלית (חמצן או אוויר) הנפלט מפיית ראש החיתוך של המכשיר אל החומר או המוצר שיש לחתוך. הפלזמה בסילון הגז נוצרת כתוצאה מקשת חשמלית בין פיית המכשיר (המחוברת למקור מתח חשמלי) לבין החומר הנחתך (נסגר מעגל חשמלי בין פיית יציאת הגז לבין החומר הנחתך). הקשת החשמלית מייננת חלק מהגז, ובכך יוצרת סילון פלזמה, מוליכה חשמלית, בטמפרטורה גבוהה מאוד. החום מספיק כדי להמיס את החומר הנחתך ובמקביל, הפלזמה המהירה והגז הדחוס מסלקים את המתכת המומסת ובכך מפרידים, כלומר חותכים את החומר.
- ^ Christopher Jobson, Hypnotic new kinetic sculptures by Anthony Howe, באתר thisiscolossal.com, ינואר 2016
- ^ Zach Sokol, Anthony Howe's Kinetic Wind Sculptures Pulse And Hypnotize, באתר vice.com, אוקטובר 2013
- ^ Alien Creatures: Anthony Howe And His Kinetic Wind Sculptures, באתר artselectronic.wordpress, נובמבר 2013
- ^ James Brillon, Diminutive Rio 2016 cauldron complemented by massive kinetic sculpture, באתר dezeen.com, אוגוסט 2016
- ^ 1 2 ראיון עם אנתוני האווי ברדיו Yale.
- ^ Dana Thomas, Anthony Howe, left, an American kinetic sculptor, and Ms. van Herpen during the finale of her fall 2019, באתר הניו-יורק טיימס nytimes.com, אוקטובר 2019
- ^ Anthony Howe International Award “Lorenzo il Magnifico” from the President 2019, באתר הביאנלה florencebiennale.org
- ^ Brainard Carey, Anthony Howe, באתר museumofnonvisibleart.com, אוגוסט 2016