אניטה פללי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אניטה פללי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 באוגוסט 1958 (בת 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אנה הללי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אניטה פָלֵלי (נולדה ב-7 באוגוסט 1958 כאנה הללי) היא שחקנית, זמרת ודוגמנית ישראלית. היא ידועה בין השאר בשל קולה הגבוה ובשל מראהּ הכולל תסרוקות צבעוניות, איפור וביגוד יוצאי דופן.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגביי מוצאה, נטען ע"י מקורות שונים וביניהם מגזין העולם הזה, שמוצאה הוא אתיופי, עדני-תימני, ברזילאי, שעלתה מאנגליה ועוד אך דברים אלו לעיתים הוכחשו ולעיתים לא הוכחשו על ידה.

ב-1981 שיחקה פללי בסרט "מסג'יסט הצמרת", וזכתה לפרסום רחב יותר ב-1982 כאשר השתתפה בתצוגות אופנה של לבני נשים והייתה לדוגמנית הצמרת הראשונה שהביאה את החוטיני לישראל.

לאורך שנות ה-80 נהגה להופיע בערבי זוגות בהנחיית מאיר רמז שהיו פופולריים באותה העת. בתחילת שנות ה-90 חזרה לתודעת הקהל כאשר התראיינה בתוכנית "חכם בלילה" בהנחיית רון לוינטל בערוץ 2 הניסיוני, ושרה את שירה של אילנית "כבר אחרי חצות".

לאורך שנות ה-90 פללי הדריכה נימוסין והליכות בתחרויות יופי מקומיות ברחבי ישראל והכתירה את המנצחות.

בשנת 1992 שיחקה בתפקיד משנה של רקדנית בסרטו השני של אבי ביטר "קורבן האהבה". היא הופיעה גם בסרטיו של הזמר משה כהן "מבט כואב 1" (ב-1994) ו"מבט כואב 2" (ב-1997), בתפקיד גלוריה. בשנת 1997 שיחקה בתפקיד משנה (של רקדנית, בדומה לתפקידה ב"קורבן האהבה") בסרט הקולנוע הישראלי "עפולה אקספרס". ב-2000, שיחקה את דמותה של חוה בסרטו הקצר של ויקטור בראון "גן עדן פרק ב'".

לקראת סוף שנות ה-90 זכתה לפרסום רב יחסית, לאחר מות כלבתה גלורי מפגיעת רכב בראשה, כאשר התארחה בפינה בתוכנית האירוח "חלומות בהקיציס" והציגה את גלורי המפוחלצת. בתוכנית נהגו איל קיציס (המנחה) וטל פרידמן לארח אורחים מוקצנים, בהם פללי. בעקבות חשיפה זו העיתון "לאשה" הכריז עליה כ"התחת של המדינה"[1], כמחווה לקריירה שלה בשנות השמונים כדוגמנית לבני נשים.

בתחילת שנת 1997 השתתפה פללי ב"מופע הקברט של נינו" שהעלה שדרן הרדיו והמוזיקאי נינו אורסיאנו, לצדו של אורסיאנו והידועניות גילה גולדשטיין, קים קונקשיין ומלכת הדראג נופית תדהר בגילומו של אבינוף פרומר. עבור המופע הקליטה גרסת כיסוי לשירה של אילנית "כבר אחרי חצות" ושיר מקורי בשם "אני לא בוניטה", שנודע לאחר מכן בשם "שיר שמח" והפך לשיר המזוהה איתה ביותר.

בשנת 1998 השתתפה בתוכנית הרדיו של אורסיאנו "סינדרלה יוצאת מהארון" ברדיו השרון (רדיו 99) שהתבססה על מופע הקברט ובה ביצעה גם מספר שירים, בהם גרסת כיסוי לשיר נוסף של אילנית, "אי שם", והשיר "הלו נינו" בדואט עם גולדשטיין[2].

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה פללי במספר תוכניות אירוח ובידור, בהן "אקזיט", "טיאר ברשת", "פספוסים" ובשעשועון "מסדר זיהוי" בערוץ 10, בהופעה שנקטלה בידי המבקרת אריאנה מלמד[3].

בשנת 2003 הופיעה פללי בקמפיין לשירות טלפוני בידורי של המותג "Esc" (אסקייפ) בבעלותה של חברת פלאפון, בו אמרה את המשפט "אניטה זאת אני תעני!", שהפך למזוהה איתה. כמו כן, החלה בעבודה על אלבום משותף עם עודד שחף (אחיו של המאפר ירין שחף). האלבום, שהיה אמור להיקרא בשם "מדיננה בג'ננה", נגנז לאחר הוצאת שני שירים מתוכו - שיר הנושא שנכתב על ידי שחף והולחן על ידי איתן מסורי וזכור בעקבות הבית ”איש איש איש, אל תהיה כריש, רוצה אותך פטיש, מינימום כריש” והשיר "כאב" שפללי כתבה והלחינה בעצמה ושאותו ביצעה קודם לכן באחת הפעמים בהן התארחה בתוכנית "חלומות בהקיציס". לאחר מכן הופיעה פללי במועדוני נוער ברחבי ישראל עם שירי הדיסק הגנוז, שיריה המקוריים וכן גרסאות כיסוי לשירי אילנית. איתן מסורי, שהלחין את שיר הנושא של האלבום הגנוז, הקליט אותו מחדש לאחר מכן על רקע אותו פלייבק בו השתמשו פללי ושחף בגרסה המקורית, כאשר קולה של פללי קוצץ מקולות הרקע במהלך הפזמון.

פללי ידועה בין השאר בחיבתה לחיות ומתנדבת בארגון צער בעלי חיים. לאורך השנים היא נהגה להביא להופעותיה בשידור חי את גלורי, כלבתה המפוחלצת, ואת כלבה השני פופי[4].

לאורך השנים, סבלה מביקורות וכתבות שנויות במחלוקת בשל קולה הגבוה, מראה החיצוני, סיפור חיבתה לפוחלצי חיות והופעותיה עם גלורי כלבתה המפוחלצת הן בשידור חי והן בחייה האישיים, וכן בשימושים חוזרים במילה "כמובן", מילות סלנג ושיבושי מילים (כגון "להשפיך" במקום "לשפוך", "זְקַפוּת" במקום "זקוף", "גֶאווה" במקום "גַאווה" ו"מה שרצוני" או "מה רצוני" במקום "מה שאני רוצה") בראיונות איתה. דבר זה התבטא בין השאר בגיחוכי הקהל בהופעותיה בשידור חי, זאת על אף שפללי עצמה ציינה והדגישה לא פעם שהופעותיה פרובוקטיביות במכוון ושהיא אינה נפגעת מהתגובות והביקורות המופנות אליה.

באחד מפרקי "חלומות בהקיציס" שבו התארחה לצדם של דידי הררי וסיגל שחמון, פללי נשאלה לגבי מצבה המשפחתי, וסיפרה שהיא ילדה בת ב-1989. אם כי כאשר התארחה לצד אבי ביטר, בתוכניתו של שי אביבי "מקרה לילה" סיפרה שהחלום שלה הוא למצוא בן זוג, ולהביא איתו ילד לעולם, מבלי להזכיר את הדברים שאמרה כשהתארחה ב"חלומות בהקיציס" בנוגע למצבה המשפחתי.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gilad Padva (2006). Unruly Womanliness, Gender Dysphoria and Anita Faleli's Iconography. Feminist Media Studies 6(1), 25-45.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]