אנטרוצלה
אנטרוצלה (באנגלית: Vaginal Evisceration), או בלט של המעי הדק לנרתיק, היא תופעה מסוכנת שמחייבת התערבות ניתוחית דחופה, ומתרחשת על פי רוב אחרי כריתת רחם, ובייחוד כתוצאה של קיום יחסי מין אחריו.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקרה הראשון של אנטרוצלה שתועד בספרות הרפואית היה ב-1864.[2][3]
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטרוצלה היא גלויה וברורה על פי רוב, שכן ניתן ממש לראות את הבליטה של המעי (ובפרט המעי העקום) ממבוא הנרתיק. תסמינים אחרים כוללים תחושת לחץ באגן וכן דימום וגינלי.[4] במקביל להופעת אנטרוצלה, עלולים להופיע גם סיבוכים אחרים כמו צלוליטיס, מורסות או המטומה. לאחר הניתוח ניתן לטפל בשניים האחרונים על ידי ניקוז.[4]
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטרוצלה היא סיבוך שמתרחש על פי רוב (63%) לאחר כריתת רחם (שלושת הסוגים העיקריים הם כריתת רחם לפרוסקופית, בטנית או וגינלית).[5] רוב מקרי האנטרוצלה שמתרחשים אחרי כריתת רחם לפרוסקופית נובעים בקרב נשים שמתקרבות לגיל המעבר עקב קיום יחסי מין לאחר הניתוח, ובקרב נשים בגיל המעבר משילוב של לחץ מוגבר בבטן ושרירים וגינלים מוחלשים.[1][6][7] גורם סיכון נוסף הוא פעירת שולי הפצע במקום שבו התבצע חתך ניתוחי, לעיתים כתוצאה מטראומה[4]. השכיחות של פעירת שולי הפצע גבוהה הרבה יותר לאחר כריתת רחם לפרוסקופית בהשוואה לכריתת רחם מסוגים אחרים .[8] על גורמי הסיכון ניתן למנות גם תמרון על שם ולסלבה (אנ'), גיל מתקדם, השמנת יתר, עישון, טיפולים לדיכוי מערכת החיסון, וגינופלסטיקה, אנמיה, טכניקה כירורגית שאינה טובה דיה, תת תזונה וזיהום לפני הניתוח או אחריו.[2][9] נכון לשנת 2015, דווח רק על מקרה אחד שבו השמה של טבעת פסרי (אנ') נמצאה כגורם.[9][10]
מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת ביצוע כריתת רחם וגינלית על המנתחים להימנע מייבוש כיפת הנרתיק (שמתרחשת יותר דווקא אחרי כריתת רחם לפרוסקופית), להימנע מפגיעה ברקמות הסובבות ולבודד אותן ולכלול מספיק רקמה שאינה פגועה, ובנוסף להשתמש בתפרים דו שכבתיים במקום תפרים חד שכבתיים בצורת הספרה 8.[6]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוהי תופעה מסכנת חיים שמחייבת טיפול דחוף. הטיפול הוא על ידי ניתוח,[11] ואי טיפול עלול לגרום לדלקת הצפק או לפגיעה במעי החשוף, כולל חנק של הרקמה או קרע במזנטריום. עד לביצוע הטיפול יש לשמור על המעי החשוף לח ועטוף.[4] על פי רוב, הטיפול באנטרוצלה הוא על ידי הסרת הרקמות הפגועות לאורך שולי כיפת הנרתיק, תפירה מחודשת של הפתיחה ומתן אנטיביוטיקה מניעתית רחבת טווח.[6] ניתן לבצע את הניתוח על ידי חיתוך כירורגי של קיר הבטן, אך מחקר משנת 2010 הראה שאם לא התפתח זיהום ניתן להשתמש בבטחה גם בשיטה הוגינלית או הלפרוסקופית, יש עוד שיטה שנקראת גישה טרנסווגינלית שבעזרתה מסירים את שרוול הנרתיק ללא סיבוכים תוך הניתוח או אחריו, אך משתמשים בשיטה הזו אם אין הוכחות קליניות לדלקת הצפק או פגיעה איסכמית בקטע המעי המוח, עד עכשיו ניהלו בהצלחה ארבעה מקרים של הסרת שרוול הנרתיק באמצעות גישה זו. במקרה ועוברים ניתוח אז לאחר הניתוח יש להמשיך במתן אנטיביוטיקה. לחלק מהנשים בגיל המעבר מקובל לתת אסטרוגן על מנת להאיץ את ההחלמה. מומלץ לא לקיים יחסי מין עד להחלמה מלאה.[4] פיזיותרפיה של שרירי רצפת האגן עשויה לעזור.[12]
סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבוכים עלולים לקרות בעיקר במקרים שבהם היה נמק של הרקמות, וכוללים פציעה של החלחולת, שלפוחית השתן או השופכן. במטרה למנוע פגיעה בשני האחרונים, נוהגים לבצע ציסטוקופיה תוך-ניתוחית עם חומר צביעה, על מנת להעריך פגיעה אפשרית בהם.[1][4]
אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדובר בסיבוך נדיר. עם זאת, בהתאם לכך שמספר כריתות הרחם הלפרסקופיות עולה, גם שיעור היארעות אנטרוצלה עולה. פעירת פצע במקום שבו התבצע חתך ניתוחי מתרחשת בכ-0.24-0.39% מהמקרים, ואנטרוצלה מתרחשת ב-35-67% מתוכם.[4] אם לוקחים בחשבון את כל ההליכים הניתוחיים, שיעור היארעות האנטרוצלה הוא 0.32-1.2%.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארבל ר', הגישה המשולבת לטיפול בהפרעות בתפקוד וצפת האגן אצל קשישות (2008) גרונטולוגיה, לה(3), 101-109
- מיילדות גנקולוגיה ופוריות, עקרונות ויישום, פרופסור אברהם גולן מהדורה ראשונה 2009 749-761
- Kowalski LD, Seski JC, Timmins PF, et al. Vaginal evisceration: presentation and management in postmenopausal women. Journal of the American College of Surgeons. 1996 Sep;183(3):225-229.
- Volume 87, Issue 5, Part 2, 1996, Pages 868-870 Obstetrics & Gynecology:Vaginal vault evisceration after total laparoscopic hysterectomy Author MD Ceana H.Nezhat MD Farr Nezhat MD Daniel S.Seidman MD Camran Nezhat
- Obstetrical & Gynecological Survey: July 2002 - Volume 57 - Issue 7 - p 462-467
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Nishikant N Gujar, Ravikumar K Choudhari, Geeta R Choudhari, Nasheen M Bagali, Coitus induced vaginal evisceration in a premenopausal woman: a case report, Patient Safety in Surgery 5, 2011, עמ' 6 doi: 10.1186/1754-9493-5-6
- ^ 1 2 G.C. Peltecu, C. Vasilescu, Vaginal evisceration, International Journal of Gynecology & Obstetrics 95, 2006-10, עמ' 60–61 doi: 10.1016/j.ijgo.2006.05.012
- ^ M. Hyernaux, Rupture traumatique du vagin; issue des intestines à l'extérieur; application du grand forceps au détroit supérieur; guerison, 1864
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Catherine A. Matthews, Kimberly Kenton, Treatment of Vaginal Cuff Evisceration:, Obstetrics & Gynecology 124, 2014-10, עמ' 705–708 doi: 10.1097/AOG.0000000000000463
- ^ 1 2 Beth Cronin, Vivian W. Sung, Kristen A. Matteson, Vaginal cuff dehiscence: risk factors and management, American Journal of Obstetrics and Gynecology 206, 2012-04, עמ' 284–288 doi: 10.1016/j.ajog.2011.08.026
- ^ 1 2 3 Hoffman, B.L.; et al., Chapter 42. Minimally Invasive Surgery, Williams Gynecology, 2 ed., New York, NY: McGraw-Hill, 2012
- ^ Pedro T. Ramirez, David P. Klemer, Vaginal Evisceration After Hysterectomy: A Literature Review:, Obstetrical & Gynecological Survey 57, 2002-07, עמ' 462–467 doi: 10.1097/00006254-200207000-00023
- ^ Rivlin, Michel E.; Meeks, G. Rodney; May, Warren L., Incidence of vaginal cuff dehiscence after open or laparoscopic hysterectomy: a case report, The Journal of Reproductive Medicine, Mar–Apr 2010, עמ' 55 (3–4): 171–174 doi: ISSN 0024-7758. [[PubMed|PMID]] [[pmid:20506682|20506682]].
- ^ 1 2 "Hysterectomy", DynaMed. EBSCO., (Subscription may be required or content may be available in libraries), 13 March 2015
- ^ Rachel Rubin, Keisha A. Jones, Ozgur H. Harmanli, Vaginal Evisceration During Pessary Fitting and Treatment With Immediate Colpocleisis:, Obstetrics & Gynecology 116, 2010-08, עמ' 496–498 doi: 10.1097/AOG.0b013e3181da371d
- ^ צניחת איברי האגן, באתר המרכז הרפואי שיבא תל השומר
- ^ צניחת איברי האגן - מידע רפואי, באתר מכבי, 22.10.2012
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.