אנטוני טורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטוני טורס
Antoni Torres
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 29 ביוני 1943
בלאגר שבספרד
פטירה 24 בפברואר 2003 (בגיל 59)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנטוני טורס גארסיה
גובה 1.78 מטר
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1963 - 1965
1965 - 1976
הרקולס
ברצלונה
50 (1)
270 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
1968 - 1969 ספרד 5 (0)
קבוצות כמאמן
1978 - 1983
1983 - 1985
1985
ברצלונה אתלטיק
קסטיון
הרקולס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטוני טורס גארסיהספרדית: Antoni Torres García‏; 29 ביוני 194324 בפברואר 2003) היה כדורגלן ומאמן ספרדי ששיחק במשך שנות ה-60 וה-70 במדי הרקולס וברצלונה כבלם. טורס נפטר מסרטן ב-26 בפברואר 2003, בגיל 59.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורס החל את הקריירה המקצועית שלו בשנת 1963, במדי הרקולס, ששיחקה בזמנו בליגה השנייה בספרד, שם ביסס את מעמדו כבלם. בסוף עונתו הראשונה בהרקולס, עונת 1963/64, השתתף טורס עם הקבוצה בפלייאוף ההעפלה לליגה הראשונה, אך היא כשלה במשימתה ונשארה בליגה השנייה עונה נוספת. בעונה הבאה שותף טורס ל-30 משחקי ליגה ועזר לקבוצה לסיים במקום הרביעי.

בסיום העונה, בקיץ 1965, הצטרף טורס לברצלונה. טורס ביסס את מעמדו בקבוצה במהרה והיה שחקן הרכב ברוב משחקי ברצלונה במשך 11 עונות. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכה עמה בגביע ערי הירידים. התואר המקומי הראשון בו זכה טורס עם ברצלונה היה גביע הגנרל בעונת 1967/68, לאחר שברצלונה גברה על ריאל מדריד 1-0 במשחק הגמר. באותה עונה זומן לראשונה לנבחרת ספרד בשל היכולת הטובה שהציג במדי ברצלונה. טורס הופיע במדי הנבחרת הספרדית 4 פעמים נוספות בלבד, האחרונה שבהן הייתה ב-1969.

בעונת 1968/69 הבקיע טורס שער ליגה ראשון במדי ברצלונה, בניצחונה 1-0 על אספניול ב-24 בנובמבר 1968. בעונת 1970/71 היה טורס שותף לזכייה נוספת בגביע הגנרל ולהגעתה של הקבוצה לגמר גביע ערי הירידים. בעונה זו הבקיע טורס את שערו השני והאחרון בליגה כשחקן ברצלונה, בניצחון 1–4 על סבאדל. שלוש שנים מאוחר יותר, טורס לקח חלק משמעותי בזכיית ברצלונה באליפות ראשונה מזה 14 שנים, כשבדרך לזכייה זו ניצחה ברצלונה את ריאל מדריד 0–5 באצטדיונה הביתי, משחק שקירב את ברצלונה לזכייה בתואר על חשבונה של מדריד. מעמדו של טורס החל לדעוך בעונה הבאה, והוא פתח רק ב-13 משחקי ליגה. בתחילת עונת 1975/76 פרש טורס ממשחק, אחרי שנערך לכבודו משחק פרידה.

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק הצטרף טורס לצוות ההנהלה והאימון של ברצלונה. בעונת 1978/79 החל לאמן את קבוצת המילואים של ברצלונה, ברצלונה אתלטיק, עד אפריל 1979, אז הצטרף לז'ואקים ריפה כעוזרו באימון הקבוצה הבוגרת. בסוף העונה זכתה ברצלונה בגביע המחזיקות הודות לניצחון על פורטונה דיסלדורף בבזל. לאחר שרפה פוטר במהלך עונת 1979/80, שב טורס לתפקידו כמאמן בקבוצה המשנה. טורס מילא את התפקיד במשך 3 עונות נוספות, עד סוף עונת 1982/83.

בקיץ 1983 החל לאמן את קסטיון, ששיחקה אז בליגה השנייה. בעונתו הראשונה הדריך את הקבוצה למקום העשירי, ובעונתו השנייה למקום ה-12. בסוף העונה עזב את קסטיון ועבר לאמן את הרקולס, הקבוצה בה החל את הקריירה המקצועית שלו כשחקן. בעונה הראשונה כמאמנה, עונת 1984/85, סיימה הרקולס במקום ה-15 בליגה הראשונה, רק נקודה אחת מעל מאלגה שירדה לליגה השנייה. בעונה הבאה ירדה הרקולס לליגה השנייה מהמקום ה-17, המקום לפני האחרון, וטורס עזב את הקבוצה.

ב-1984 הקים טורס בצוותא עם ריפה, חואן מנואל אסנסי וקרלס רשאק את בית הספר היוקרתי לכדורגל "Escuela TARR" (בית ספר טאר"ר), כראשי התיבות של שמות המקימים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטוני טורס בוויקישיתוף