אנטונינה גורדיי
 | |
| לידה |
1907 בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
1978 (בגיל 71 בערך) מינסק, ברה"מ |
| מדינה |
בלארוס |
| מקצוע |
אומנת |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (9 במאי 2007) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אנטונינה גורדיי |
  | |
אנטונינה גורדיי (ברוסית: Антонина Гордей); 1 בינואר 1907 – 1 בינואר 1978) הייתה אומנת מחסידי אומות העולם שהצילה ילדה יהודיה בתקופת השואה בבלארוס.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטונינה עבדה כאומנת בבית משפחת לדוויץ', משפחה יהודית שהתגוררה במינסק. אנטונינה טיפלה בילדיה המשפחה: רפאל בן השש ורעיה בת השלוש. אב המשפחה מורדוך פאניה היה מהנדס אזרחי ואם המשפחה הייתה מנהלת גן ילדים.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 ביוני 1941 בפרוץ מבצע ברברוסה, אב המשפחה (מורדוך) גויס לצבא האדום, ואם המשפחה (פאניה) הצטרפה לפינוי גן הילדים לכיוון מזרח. ילדי המשפחה היו אמורים להצטרף לאמם, אך עקב זה שההפצצות באותו היום התחילו מוקדם מאוד, פאניה עזבה בחיפזון עם שאר צוות העובדים בגן, וילדיה לא הספיקו להצטרף אליה ונאלצו להישאר במינסק שנכבשה יומיים אחר כך על ידי הגרמנים. אנטונינה לקחה תחת חסותה את שני ילדי המשפחה. לאחר שבית המשפחה נהרס, אנטונינה ובני חסותה עברו להתגורר אצל חבריה, אך עקב המחסור הגדול באוכל אנטונינה העבירה את הילדים לבית יתומים, שם הניחה שיהיה מזון והם יאכלו. במהרה רפאל ורעיה הועברו לבית היתומים בגטו עם שאר הילדים והיהודים, ואנטונינה המשיכה לבקרם, להביא להם אוכל, ולהבטיח להם שתחזור להוציא אותם מבית היתומים ברגע שתמצא עבודה ומקום לינה משלה. לאחר כמה חודשים אנטונינה חזרה לבקר בבית היתומים וגילתה שרפאל איננו. תלמידי בית היתומים אמרו לה שהגרמנים לקחו ממנו דגימת דם שגרמה למותו. מתוך פחד לאבד גם את רעיה, אנטונינה הוציא את רעיה מבית היתומים באותו היום. בחורף 1941/1942 לא היו לרעיה בגדים שמתאימים לחורף ובנוסף היא סבלה מתת תזונה. אנטונינה השאירה את רעיה אצל אחותה עד שהיא מצאה עבודה ומקום מגורים. המצב שלהם השתפר לאחר שאנטונינה התחתנה. אנטונינה לא סיפרה לבעלה את הסיפור האמיתי על רעיה, ובעלה הניח שרעיה היא בתה הלא חוקית, ולכן כאשר אנטונינה הסתירה את רעיה מפני זרים או גרמנים, חשב בעלה שזה מפני שאין לאנטונינה מסמכים המעידים על קרבתם.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנגמרה המלחמה חזרו הוריה של רעיה בשלום ומצאו את בתם שלמה ובריאה, ואנטונינה סיפרה להם את כל מה שידוע לה על מות בנם רפאל. אנטונינה ורעיה גרו באותה עיר והמשיכו לשמור על קשר הדוק עד פטירתה של אנטונינה בשנת 1978.
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 במאי 2007 הוכרה אנטונינה בידי יד ושם באופן רשמי כחסידת אומות עולם.