אנטון מיטריושקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטון מיריושקין
Анто́н Влади́мирович Митрю́шкин
מיטריושקין, 2016
מיטריושקין, 2016
מידע אישי
לידה 8 בפברואר 1996 (בן 28)
קרסנויארסק, רוסיה
שם מלא אנטון ולדימירוביץ' שונין
גובה 1.89
עמדה שוער כדורגל
מועדוני נוער
2003—2007
2008—2009
2009—2015
סק"א רוסטוב
רוסטוב
ספרטק מוסקבה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2013—2015
2013—2015
2016—2020
2016—2019
2020
2021—2022
2022—
ספרטק מוסקבה
ספרטק-2 מוסקבה
סיון
←סיון-2
פורטונה דיסלדורף
דינמו דרזדן
חימקי
3 (0)
10 (0)
66 (0)
15 (0)
9 (0)
5 (0)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2011—2013
2014—2015
2014—2017
רוסיה (עד 17)
רוסיה (עד 19)
רוסיה (עד 21)
27 (0)
8 (0)
14 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-17 ביולי 2022
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-11 באוקטובר 2020

אנטון ולדימירוביץ' מיטריושקין (ברוסית: Анто́н Влади́мирович Митрю́шкин; נולד ב-8 בפברואר 1996, קרסנויארסק, רוסיה) הוא כדורגלן רוסי, המשחק בעמדת השוער בחימקי. שיחק במדי נבחרת הנוער של רוסיה וזכה עמה באליפות אירופה לנוער 2013.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטון נולד בקרסנויארסק. בגיל שבע עבר עם משפחתו להתגורר אצל קרובי משפחה ברוסטוב על הדון. אביו, ולדימיר מיטריושקין, הוא אלוף ברית המועצות בבנדי במדי יניסיי קרסנויארסק.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל לשחק כדורגל בבית הספר של מועדון סק"א רוסטוב שברוסטוב על הדון, כאשר התגורר סמוך לאצטדיון המועדון. המאמן הראשון של מיטריושקין היה קונסטנטין בויקו ואז עבר למחנה האימונים של מועדון מקומי אחר - "רוסטוב".[2] בזמן שהתאמן כחלק מההרכב, הוא קיבל הזמנה לשחק בנבחרת המקומיתלליגת הכדורגל לילדים. באחד המשחקים לכד את תשומת לבם של הסקאוטים של מועדון הכדורגל המוסקבאי ספרטק. כתוצאה מכך, בגיל 14, מיטריושקין הגיע לאקדמיה של ספרטק, שם החל לעבוד עם מאמן השוערים יורי דרווין.[1]

בתחילת 2013 הוא צורף לסגל קבוצת המילואים ספרטק-2 ובסוף מרץ ערך את הופעת הבכורה שלו במדי קבוצת הנוער של ספרטק באליפות רוסיה לנוער. ב-30 במרץ הוא שיחק 90 הדקות במשחק הביתי מול קובאן קרסנודאר, בו האדומים-לבנים ניצחו.[3] כבר במשחק הבא ברוסטוב נגד חבריו לשעבר, מיטריושקין שוב הגן על שערי קבוצתו כבר מהדקות הראשונות. בדקה ה-82, עם התוצאה 4:0, הוא פינה את מקומו לוולדיסלב טרשקין ברחבה ושותפיו בסוף המפגש הצליחו לכבוש את השער החמישי.[4] ב-10 באפריל, המאמן הראשי ואלרי קרפין, במקום סרגיי פסיאקוב הפצוע, הזמין את מיטריושקין בן ה-17 לאימונים[5] וכבר לקראת המשחק של המחזור הבא בליגת העל הרוסית מול אמקר פרם, הוא נכנס לראשונה לרשימת השחקנים הרכב הקבוצה הבוגרת של ספרטק.[6] עם חזרתו מאליפות אירופה 2013 בה נבחרת זכתה, המשיך להתאמן במחנה האימונים של ספרטק בטושינו והשתתף בהכנות לקראת המשחק האחרון של העונה מול אלניה.[7]

את הופעת הבכורה שלו בהרכב הבוגרים של ספרטק ערך ב-8 במרץ 2014 במשחק נגד טרק גרוזני הצ'צ'נית ובכך הפך לשוער הראשי הצעיר ביותר בתולדות המועדון. עם זאת, ספג שער כבר בשנייה ה-33, שהפך ליחיד במשחק. ב-5 בספטמבר 2014 הוא השתתף במשחק הפתיחה של אצטדיון אוטקריטיה ארנה,[8] במשחק זה הוא נכנס כמחליף.[9]

סיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר הוא חתם במועדון סיון השווייצרי.[10] ספרטק שמרה את זכות העדיפות לרכוש את מיטריושקין למקרה שיקבל הצעה ממועדון בליגה הרוסית.[11] ב-23 באפריל, במשחק נגד לוגאנו, ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל השווייצרית.[12] במחזור הבא, במשחק עם מוליכת הטבלה בזל, הפך מיטריושקין לשחקן הטוב ביותר של המשחק על פי בחירת האוהדים.[13] במשחק המחזור ה-34 הוא בישל שער והציל בעיטת עונשין.[14]

הוא הציל שתי בעיטות ישירות בדו-קרב פנדלים בחצי גמר הגביע השווייצרי מול לוצרן (0-0, 6-5 בפנדלים) וסייע לקבוצתו לעלות לגמר הגביע השווייצרי 2016/17. במחזור השני של עונת 2017/18, במשחק עם לוזאן-ספורט, הוא הוביל את הקבוצה עם סרט קפטן והפך לקפטן הצעיר ביותר בתולדות המועדון. ב-26 בנובמבר 2017, פגע ברקמת הסחוס של מפרק הברך השמאלית במשחק נגד גראסהופרס וב-4 בדצמבר הוא עבר ניתוח, אך תהליך ההחלמה התעכב ומיטריושקין החל להתאמן רק בינואר 2019.[15] בסוף מאי הוארך החוזה שלו עם הקבוצה לשלוש עונות. ב-19 ביולי הוא שיחק את המשחק הרשמי הראשון מזה שנה וחצי: במשחק הבייתי של המחזור הראשון איבדה סיון את אליפות שווייץ לבזל 1:4.[16] ב-30 ביוני 2020 עזב מיטריושקין את המועדון השווייצרי.[17]

ביולי הוא התאמן במחנה האימונים של מונקו,[18] אך לאחר הגעתו של ניקו קובאץ' החליט שלא להצטרף לקבוצה.[19]

פורטונה דיסלדורף ודינמו דרזדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020 חתם לשנתיים בפורטונה דיסלדורף, אך לא שותף באף משחק וביוני 2021 כבר חתם בדינמו דרזדן.

קריירה בנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדי נבחרת הנוער של רוסיה, המורכבת משחקנים ילידי 1996, הוא שיחק מאז 2011, אז ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות. בשנת 2012, הוא השתתף בטורניר הבינלאומי "מונטגו" ובטורניר ויקטור באניקוב.[20] בטורניר הנבחרת סיימה במקום השני והפסידה בגמר נבחרת אוקראינה בדו-קרב פנדלים.[21] מיטריושקין שיחק שלושה משחקים בטורניר זה וספג שער אחד.

ב-25 בספטמבר 2012 הוא שיחק במשחק המוקדמות הראשון לאליפות אירופה לנוער 2013 בסלובקיה מול צ'כיה וספג 3 שערים באותו משחק.[22] עם זאת, בהמשך נבחרת רוסיה ניצחה את נבחרות דנמרק ומונטנגרו והגיעה לסיבוב המוקדמות העליון. כאן הנבחרת בהדרכתו של דמיטרי חומוקה גברה על נבחרות סלובניה ואנגליה בתוצאה זהה 2:1 והפסידה לפורטוגלים, אך במקביל הצליחה לזכות בכרטיס לטורניר הגמר.[23] בטורניר הגמר שנערך בסלובקיה, מיטריושקין ספג שער אחד בלבד בחמישה משחקים במשחק עם האיטלקים ובמפגש חצי הגמר עם נבחרת שוודיה שהסתיים בתיקו ללא שערים, המשחק הוכרע בד-קרב פנדלים 10:9 לטובת הרוסים. מיטריושקין בלם כדור אחד של מירזה חלוואז'יץ' ואז, בתורו, בעט לשער.[24] המפגש האחרון עם איטליה הסתיים גם בתיקו נטול שערים בזמן החוקי ואחרי שמיטריושקין בלם שלוש בעיטות ישירות, הנבחרת הרוסית ניצחה 5:4 והפכה לאלופת אירופה לנוער.[25] בסוף הטורניר אופ"א חגגה את משחקו של הרוסי הצעיר וכינתה את מיטריושקין השחקן הטוב ביותר באליפות והוא סומן כשוער מוצלח בעצירת בעיטות פנדל.[26]

בשנת 2015 הוא זכה במדליית הכסף באליפות אירופה לנוער ביוון. בטורניר הוא שיחק במשחקים מול הולנד,[27] גרמניה,[28] יוון[29] ופעמיים מול ספרד.[30][31]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיהרוסיהספרטק מוסקבה
רוסיהרוסיה ספרטק-2 (מוסקבה)
שווייץשווייץ סיון
רוסיהרוסיה נבחרת רוסיה

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השחקן הטוב ביותר באליפות אירופה לנוער: 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטון מיטריושקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Антон Митрюшкин: «Всегда с отцом болели за «Спартак»" (ברוסית). Spartak.com. 2013-04-08. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  2. ^ Тимур Ганеев. (2013-05-13). "Митрюшкин: «Моя цель — стать первым номером «Спартака»" (ברוסית). «Известия». אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  3. ^ "Спартак (мол.) — Кубань (мол.) 1:0" (ברוסית). Sportbox.ru. 2013-03-30. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  4. ^ "Ростов (мол.) — Спартак (мол.) 0:5" (ברוסית). Sportbox.ru. 2013-04-05. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  5. ^ "Митрюшкин тренировался с основой «Спартака»" (ברוסית). spartakworld.ru. 2013-04-10. נבדק ב-2013-05-17.
  6. ^ "Спартак (мол.) — Амкар (мол.) 2:0" (ברוסית). Sportbox.ru. 2013-04-14. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  7. ^ "Митрюшкин тренировался с основой" (ברוסית). Spartak.com. 2013-05-21. אורכב מ-המקור ב-2013-05-23. נבדק ב-2013-05-21.
  8. ^ Championat.com — «Спартак» и «Црвена Звезда» сыграли вничью в первом матче на «Открытие Арене»
  9. ^ Championat.com — Отчет о матче открытия стадиона «Открытие Арена» между командами «Спартак» Москва и «Црвена Звезда» Белград
  10. ^ «Сьон» объявил о переходе Митрюшкина и Гекаса
  11. ^ У «Спартака» есть приоритетное право выкупа Митрюшкина
  12. ^ "Сьон VS. Лугано 3:1" (ברוסית). soccerway.com. 2016.
  13. ^ "Антон Митрюшкин признан лучшим игроком матча с «Базелем» по версии болельщиков". Евроспорт. 2016-05-01. נבדק ב-2016-06-27.
  14. ^ "Вратарь Митрюшкин сделал голевую передачу и отразил пенальти в матче с «Туном»". Чемпионат.com. 2016-05-17. נבדק ב-2016-06-27.
  15. ^ "Митрюшкин приступил к тренировкам".
  16. ^ Чудовищная ошибка Антона Митрюшкина. Как?
  17. ^ Иван Соколов. "Антон Митрюшкин покинул «Сьон»". www.championat.com (ברוסית). נבדק ב-2020-06-30.
  18. ^ Головин отметился голом в товарищеском матче «Монако», Митрюшкин вышел на замену
  19. ^ «У меня нет столько времени». Антон Митрюшкин покинул «Монако»
  20. ^ "Антон Митрюшкин" (ברוסית). RFS.ru. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  21. ^ "Юношеская сборная России заняла второе место на турнире памяти Банникова" (ברוסית). football.kulichki.net. 2012-05-07. נבדק ב-2013-05-17.
  22. ^ "Чехия (U-17) — Россия (U-17) 3:0" (ברוסית). Sportbox.ru. 2013-04-14. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  23. ^ Евгений Трушин, Евгений Вагин. (2013-03-29). "На Евро через поражение" (ברוסית). «Газета.Ru». נבדק ב-2013-05-17.
  24. ^ "Россия (U-17) — Швеция (U-17) 0:0" (ברוסית). Чемпионат.com. 2013-05-14. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. נבדק ב-2013-05-17.
  25. ^ "Сборная России – чемпион Евро-2013!" (ברוסית). RFS.ru. 2013-05-17. אורכב מ-המקור ב-2013-05-23. נבדק ב-2013-05-21.
  26. ^ Richard Binks. (2013-05-19). "2013: Anton Mitryushkin" (באנגלית). UEFA.com. אורכב מ-המקור ב-2013-05-23. נבדק ב-2013-05-21.
  27. ^ "Нидерланды (до 19) VS. Россия (до 19) 1:0" (ברוסית). soccerway.com. 2015-07-07.
  28. ^ "Россия (до 19) VS. Германия (до 19) 2:2" (ברוסית). soccerway.com. 2015.
  29. ^ "Россия (до 19) VS. Греция (до 19) 4:0" (ברוסית). soccerway.com. 2015.
  30. ^ "Испания (до 19) VS. Россия (до 19) 1:3" (ברוסית). soccerway.com. 2015-10-07.
  31. ^ "Испания (до 19) VS. Россия (до 19) 2:0" (ברוסית). soccerway.com. 2015.