אנטולי דנייפרוב

אנטולי דנייפרוב
Анатолий Петрович Мицкевич

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	17 בנובמבר 1919 יקטרינוסלב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית
פטירה	11 באוקטובר 1975 (בגיל 55) מוסקבה, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות
שם עט	Анатолій Дніпров
מקום לימודים	הפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת מוסקבה
שפות היצירה	רוסית
פרסים והוקרה	דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית

אנטולי דנייפרוב (ברוסית: Анато́лий Днепро́в; באוקראינית: Анатолій Дніпров, אנטולי דניפרוב; שם ספרותי של אנטולי פטרוביץ' מיצקביץ', באוקראינית: Анатолій Петрович Міцке́вич; ‏17 בנובמבר 1919 – 7 באוקטובר 1975) היה פיזיקאי, קיברנטיקאי וסופר מדע בדיוני סובייטי-אוקראיני שפעל בברית המועצות מסוף שנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.

אף שלא היה מפורסם מחוץ למדינות הגוש המזרחי, תרם דנייפרוב תרומה חשובה למדע הבדיוני העוסק בטכנולוגיה מתקדמת והשלכותיה, וכן בנושאים של בינה מלאכותית. סיפוריו היצירתיים התבססו על המומחיות שלו כמדען.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1919 ביקטרינוסלב (כיום דניפרו) שבאוקראינה.

דנייפרוב עבד כפיזיקאי במכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים של האקדמיה הסובייטית למדעים במוסקבה. אך זכה לפרסומו בעיקר בשל סיפורי המדע הבדיוני שלו שחקרו נושאים של קיברנטיקה, רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית.

חלק מסיפוריו המפורסמים ביותר הם "סרטנים על האי", "משוואות מקסוול" ו"המומיה הסגולה". הסיפורים התפרסמו בעיקר בברית המועצות ובמזרח אירופה אך גם בארצות הברית. והוא זכה להערכה על האותנטיות המדעית של כתיבתו.

דנייפרוב נחשב לחלוץ מוקדם בחשיבה על רעיונות כמו מכונות המסוגלות לשכפל את עצמן ובינה מלאכותית.

סיפורו הקצר "המשחק" מ-1961 הקדים ניסויים מחשבתיים מאוחרים יותר כמו ניסוי "החדר הסיני" (של ג'ון סרל מ-1980) בחקר השאלה האם מכונות באמת מסוגלות לחשוב.

דנייפרוב הלך לעולמו במוסקבה בשנת 1975 בגיל 55.

קישורים חיצוניים

• Анатолий Днепров (ברוסית) באתר "fantlab.ru" (מעבדת הפנטזיה), מאורכב בווייבאק מאשין - ערך מקיף עם ביבליוגרפיה של כל כתביו

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אנטולי דנייפרוב".