אנז'ליק קיג'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנז'ליק קיג'ו
Angélique Kidjo
לידה 14 ביולי 1960 (בת 63)
וידה, האימפריה הפורטוגזית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Angélique Kpasseloko Hinto Hounsinou Kandjo Manta Zogbin Kidjo עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Carmen Kidjo עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות בנין, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, מוזיקה לטינו-אמריקאית, גוספל, זוק, מוזיקת עולם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, Gen, צרפתית, יורובה, פון, פורטוגזית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים איילנד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jean Hébrail (1987–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Naïma Hebrail Kidjo עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אלופי כדור הארץ (2011)
  • Crystal Award (2015)
  • קצינה בלגיון הכבוד (2020)
  • 100 נשים (BBC) (2020)
  • All Africa Music Award for Best Female Artiste in Western Africa (2014)
  • פרס האקדמיה האפריקאית לקולנוע לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2017)
  • מדליית העיר פריז (2004)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • פרס פולר למוזיקה (2023)
  • טיים 100 (2021)
  • פרס קורה (1997)
  • All Africa Music Award for Best African Contemporary (2014)
  • פרס גראמי למוזיקת עולם (2020)
  • Commander of the National Order of Benin (2008)
  • מאה הנשים של אוקיי אפריקה (2018)
  • פרס שגריר המצפון (2016)
  • פרסי מובו (2002)
  • פרסי המוזיקה הדנית (1995)
  • פרס גראמי למוזיקת עולם (2008)
  • פרס גראמי למוזיקת עולם (2015)
  • פרס גראמי למוזיקת עולם (2016)
  • דוקטור לשם כבוד של מכללת ברקלי למוזיקה
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הקתולית של לוון
  • קצין במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
www.kidjo.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנז'ליק קיג'ואנגלית: Angélique Kidjo או בשמה המלא Angélique Kpasseloko Hinto Hounsinou Kandjo Manta Zogbin Kidjo; אנז'ליק קפאסלוקו הינטו הונסינו קנג'ו מאנטה זוגבין, נולדה ב-14 ביולי 1960[1]) היא זמרת-יוצרת, שחקנית, ואקטיבסטית בנינית זוכת חמישה פרסי גראמי, הידועה במוזיקה המגוונת שלה ובווידאו קליפים יצירתיים. המוזיקה שלה הושפעה ממקורות רבים כגון: אפרו-פופ, רומבה, ג'אז, גוספל ומוזיקה לטינית, כמו גם מדמויות מרכזיות בעולם המוזיקה בתקופת ילדותה: ג'יימס בראון, נינה סימון, אריתה פרנקלין, ג'ימי הנדריקס, קרלוס סנטנה.[2] על פי דבריה, קיג'ו "עובדת עם כל מי שמאמין שמוזיקה היא כלי של שלום". בשבילה "מוזיקה היא האמנות היחידה שיכולה לקשר בין כל העולם".[3] קיג'ו דוברת חמש שפות באופן שוטף: פון, צרפתית, יורובה, גן, ואנגלית. היא שרה בכולן ויש לה שפה ייחודית משלה הכוללת מילים המשמשות כשמות לשירים כמו "Batonga" ו-"Malaika".[4]

אנז'ליק קיג'ו

ראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיג'ו נולדה בעיר קוטונו, בדהומיי הצרפתית (כיום בנין). אביה משתייך לבני פון מווידה ואימה משתייכת לעם יורובה. היא גדלה לצלילי המוזיקה המסורתית של בנין, של פלה קוטי, מרים מקבה, ג'יימס בראון, אוטיס רדינג, סטיבי וונדר וקרלוס סנטנה. כשהייתה בת 6 היא הופיעה עם אימה בלהקת התיאטרון, והדבר תרם לקשר החזק שלה עם מוזיקה וריקודים מסורתיים. היא החלה לשיר במקהלת בית הספר הנקראת "Les Sphinx" ונחלה הצלחה כבר כנערה מתבגרת בזכות הביצוע שלה לשיר של מרים מקבה "Les Trois Z" שהושמע ברדיו הלאומי. היא הקליטה את האלבום "Pretty" עם המפיק הקמרוני אקמבי ברילאנט ועם אחיה אוסקר. האלבום הכיל שירים רבים בניהם מחווה לזמרת המפורסמת בלה בלו, אחת מדמויות ההערצה שלה. הצלחת האלבום אפשרה לה להופיע בכל מערב אפריקה.

מאבקים פוליטיים מתמשכים בבנין מנעו מקיג'ו להפוך לאמנית עצמאית במדינה שלה, מה שהוביל אותה לעזוב את ארץ לידתה ולעבור לפריז בשנת 1983. בפריז קיג'ו מצאה עצמה עובדת במספר עבודות מזדמנות על מנת לשלם את שכר הלימוד ל-CIM, מוסד נחשב ללימודי מוזיקת ג'אז בפריז, שם פגשה את בעלה המוזיקאי והמפיק, ז'אן הבראל, שאיתו היא הלחינה את רוב המוזיקה שלה ונישאה לו ב-1987. ב-29 במרץ שנת 1993 נולדה בתם נעימה.

את קריירת השירה שלה בפריז החלה קיג'ו כזמרת ליווי של להקות מקומיות. ב-1985 הפכה לסולנית של הרכב ג'אז/רוק אירופאי-אפריקאי שנקרא "Jasper Van't Hof's Pili Pili". לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הקליטה אלבום סולו שנקרא "Parakou" בחברת ההפקות "Open Jazz Label". קריס בלקוול, המייסד של חברת ההקלטות איילנד רקורדס גילה את קיג'ו והחתים אותה בשנת 1991. היא הקליטה ארבעה אלבומים לפני שבלקוול עזב את החברה. בשנת 2000 היא הוחתמה בניו-יורק על ידי חברת ההקלטות קולומביה רקורדס והקליטה אצלם שני אלבומים.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Logozo[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומה הראשון, שהקליטה עבור איילנד רקורדס יצא לאור ברחבי העולם בשנת 1992 והגיע למקום הראשון במצעד המוזיקה העולמית של בילבורד. לשירים "We we" ו-"Batonga" הופקו קליפים, וקי'גו יצאה לסיבוב הופעות עולמי ראשון, הופיעה בפסטיבלים רבים וכיכבה באולם אולימפיה בפריז בתאריך 31 באוקטובר 1992. אלבום זה דורג במקום ה-37 במצעד אלבומי הדאנס הטובים של כל הזמנים שפורסם על ידי אתר "Thump".

Ayé[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום זה יצא לאור בשנת 1994. האלבום הופק על ידי דייוויד זי במיניאפוליס ועל ידי וויל מואט בלונדון. האלבום כולל את הסינגל "Agolo" שהיה מועמד לפרס גראמי.

Fifa[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 סיירו קיג'ו וז'אן הבראל ברחבי בנין לשם הקלטת מקצבים מסורתיים שיוכלו ליצור את הבסיס המוזיקלי לאלבום "Fifa". קרלוס סנטנה הופיע בשיר "Naima" אשר אותו כתבה קיג'ו והקדישה לבתה. הסינגל "Wombo Lombo" והווידאו קליפ שלו היו הצלחה מסחררת בכל אפריקה בשנת 1996.

טרילוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיג'ו בטקס פרסי המוזיקה הברזילאית

בשנת 1998 קיג'ו החלה בכתיבת טרילוגיית אלבומים (Oremi, Black Ivory Soul and Oyaya) החוקרת את השורשים האפריקאיים של המוזיקה באמריקה, במטרה "לעקוב אחר המוזיקה שהובאה על ידי העבדים לאמריקה לברזיל, קובה, הקריביים, ניו-אורלינס" .[2]

Oremi[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום שהופק על ידי פיטר מוקרן וג'ון הברייל והוקלט בניו-יורק. "Oremi" הוא אוסף של שירים המשלבים השפעות אפריקאיות ואפרו-אמריקאיות.

Black Ivory Soul[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 נסעה קיג'ו לסלבדור בברזיל כדי להתחיל להקליט גרסאות מוזיקליות של כלי הקשה המבוססות על מסורת אפרו-ברזילאית.

!Oyaya[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הופק על ידי סטיב ברלין מה"Los Lobos" ועל ידי הפסנתרן אלברטו סאלס. האלבום הופיע בשנת 2004. הוא משלב בתוכו מוזיקה לטינית, קאריבית וגיטרות אפריקאיות.

Djin Djin[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיג'ו הוציאה לאור את האלבום ב-2007, הרבה אורחים הופיעו בו, לדוגמה: ג'וש גרובן, קרלוס סנטנה, אלישה קיז, פיטר גבריאל, זיגי מארלי ועוד. השם של האלבום מתייחס לצליל פעמון באפריקה שמברך על כל יום חדש. "Djin Djin" שהופק על ידי טוני ויסקונטי, זכה בפרס גראמי על אלבום המוזיקה העכשווי הטוב ביותר וזכה בפרס "NAACP Image Awards" בקטגוריית אלבום המוזיקה העולמי יוצא הדופן.

Õÿö[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום יצא לאור באירופה ובאמריקה בשנת 2010. האלבום משמש כמחווה למוזיקה שקיג'ו שמעה בילדותה בבנין. הוא מאגד בתוכו מוזיקה מסורתית, שירים של מרים מקבה, מוזיקת נשמה קלאסית משנות ה-60 וה-70 ואפילו שיר בסגנון בוליווד. Õÿö היה מועמד לפרס על אלבום המוזיקה העכשווי הטוב ביותר בגראמי מספר 53.

Spirit Rising[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום שהופק מתוך הופעה חיה של קיג'ו ב"PBS", יצא לאור בצפון אמריקה בשנת 2012. האלבום מכיל מקבץ שירים מכל הקריירה שלה ושיתופי פעולה עם אמנים נוספים.

EVE[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום יצא לאור בשנת 2014, הוקדש לכל נשות אפריקה בשל החוזק והיופי שלהן. לפי דבריה "EVE" הוא "אלבום זיכרון של הנשים האפריקאיות" שהיא גדלה איתן ו"תיעוד לגאווה והחוזק שמסתתרים מאחורי החיוך שמסווה את צרות היום-יום". היא טיילה בקניה ובבנין, תיירה את המדינות לאורכן ולרוחבן על מנת להקליט וללכוד מקצבים הרמוניים וזימרה מסורתית של מקהלות נשים. האלבום הגיע למקום הראשון של מצעד המוזיקה העולמית של "Billboard" ואף דורג במקום הראשון מתוך 12 אלבומי מוזיקה עולמיים בשנת 2014 על ידי תחנת רדיו צרפתית בין-לאומית. השיר שפותח את האלבום, "M’Baamba" הופיע ב"עשרת הגדולים" של ה-"New York Times" בשנת 2014. בנוסף, זכה האלבום לפרס אלבום המוזיקה העולמי הטוב ביותר של טקס גראמי ה-57.

SINGS[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 31 במרץ 2015 קיג'ו הוציאה אלבום של שיתוף פעולה שלה ושל התזמורת הפילהרמונית של לוקסמבורג. האלבום הכיל תשע גרסאות אורכסטרה של שירים מאלבומיה הקודמים ושני שירים מקוריים, "Nanae" ו-"Otishe". העיתון האוסטרלי "The Australian" ציין כי זהו האלבום הכי אמביציוזי של קיג'ו ובו היא מביעה מחווה לגיבורה שלה מרים מקבה. "Sings" מכיל בתוכו איכויות של מוזיקה קלאסית עם הגרוב של הג'אז ועם הלהט של מקצבים אפריקאים וברזילאיים. האלבום זכה בפרס גראמי על האלבום המוזיקלי הטוב ביותר.

Remain In Light[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום יצא לאור בשנת 2018. קיג'ו שיתפה פעולה עם המפיק ג'ף באסקר כדי ליצור את האלבום שהיווה פרויקט חדש של האמנית במטרה לשייך את מוזיקת הרוק לאפריקה. אלבום זה הוא מחווה לאלבום רוק משנות ה-80 בעל אותו השם של להקת "Talking Heads" משנות ה-70 שהושפע רבות ממוזיקה מערב אפריקאית. גרסתה של קיג'ו חוגגת את הגאונות של "Talking Heads" על ידי השירה האופורית שלה, מוזיקת האורכסטרה ובחירת מילים בשפות מבנין.[5]

קיג'ו בשנת 2012

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 שיחקה לצדה של ויולה דייוויס בסרט הקולנוע האמריקאי "לוחמת" (אנ') בבימויה של ג'ינה פרינס בית'ווד (אנ').

ספר זיכרונות: Spirit Rising, My Life, My Music[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיג'ו כתבה ספר זיכרונות שנקרא "Spirit Rising" יחד עם רייצ'ל וונריק. הספר פורסם על ידי הרפר קולינס בתאריך 7 בינואר 2014. דזמונד טוטו, איש דת בכיר בכנסייה בדרום אפריקה, כתב את הפרפרזה בספר הזיכרונות בעוד הזמרת/שחקנית אלישיה קיז כתבה את המבוא בו התבטאה: "אנז'ליק קיג'ו מגלמת נשיות וגבורה כהוכחה לפועלה הרב למען ילדים, כשגרירה של האומות המאוחדות... אם לא הכרת את אנז'ליק, לא חיית, משום שאין אדם אחד שיהיה בנוכחותה ולא ישתנה". ביל קלינטון אמר כי "הדבר היחיד שיותר גדול מקולה של אנז'ליק הוא ליבה". בנוסף, אמר כי "הספר מתעד חיי מוזיקה מלאי השראה, אקטיביזם, וקריאה נלהבת לשלום, חופש וזכויות לאנשים בכל העולם".

מעורבות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2002 קיג'ו מתפקדת כשגרירת רצון טוב של יוניסף, קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים. כחלק מפעילותה בארגון היא נסעה למדינות רבות באפריקה כגון: טנזניה, מלאווי, אתיופיה, זימבבואה וכן סוריה. כשגרירת יוניסף הביעה לא פעם את דעותיה ואמרה כי בשבילה "חינוך הוא הכרחי כי הכל סובב סביבו. לדוגמה, מדיניות של בריאות ופיתוחים שונים". עוד אמרה כי "אנשים צעירים הם התקווה של היבשת שלי וכשאני צופה בהם כל החלומות נראים אפשריים". כחלק מפעילותה ביוניצף השתתפה במפגשים חשובים, דיברה והופיעה באירועים ציבוריים והתראיינה רבות במדיה.[6]

בשנת 2006 קיג'ו ייסדה קרן בשם "Batonga", קרן שמטרתה חינוך והעצמה של נערות מתבגרות מאפריקה, יחד עם מרי לואיז כהן וג'ון פיליפס. הקרן מספקת לתלמידות השכלה גבוהה כדי שתוכלנה להנהיג שינוי באפריקה. הקרן עושה זאת על ידי מתן מלגות, בניית בתי ספר, עידוד הרשמה לבתי ספר, שיפור תקנים של מורים ולימוד, אספקת ציוד לימודי, בחינת שיטות לימוד מגוונות וחדשות והגדלת מודעות קהילתית לחשיבות החינוך לבנות. מאז הקמתה סיפקה קרן "Batonga" מעל 5,000 שנות לימוד אקדמאיות לבנות מחמש מדינות אפריקאיות שונות המשלבות תמיכה הוליסטית, מלגות ותמיכה למשפחותיהן. בנוסף, בזכות הקרן ל-8,727 סטודנטים יש גישה לבארות מים ולבתי שימוש בבתי ספר בבנין. כמו כן, יותר מ-222,000 סטודנטים מהאזורים העניים ביותר בבנין נועלים נעלי TOMS על מנת להגיע לבית הספר. באתיופיה יש 10,000 סטודנטים ומשפחות בעלי גישה לספרים בזכות פעילותה של הקרן.[7]

בשנת 2005 בכנס של ארגון הסחר העולמי בהונג-קונג השתתפה קידג'ו בקמפיין לארגון אוקספם להעלאת המודעות לתופעת העוני הגלובלי. בשנת 2007, נסעה עם הארגון ועם קבוצה של נשים מנהיגות לקניה ולגבול של דארפור על מנת לבחון את המצב שם.

קידג'ו הנחתה את הטקס למען מנהיגות אפריקאית בשם הקרן "Mo Ibrahim", ארגון המתמקד בחשיבות המנהיגות ושלטון באפריקה. את הטקס הנחתה מספר פעמים במספר מדינות שונות, לדוגמה: שנת 2007 באלכסנדריה, מצרים, שנת 2008 בדר א-סאלם, טנזניה. כמו כן, הנחתה ושרה מספר פעמים בקונצרט "אפריקה חוגגת דמוקרטיה" אשר אורגן על ידי הקרן "Mo Ibrahim".

בשנת 2008, כחלק מהמאבק הגדול שלה למען האומה האפריקאית, קיבלה את תואר הכבוד של בנין.[6]

ממרץ 2009 קיג'ו משתתפת בקמפיינים למען זכויות נשים באפריקה. הקמפיינים האלו אורגנו על ידי ה"FIDH", הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם. בספטמבר 2009 יוניצף ו"Pampers" השיקו קמפיין למיגור החיידק טטנוס וביקשו מקיג'ו להפיק את השיר "You Can Count On Me" על מנת לתמוך בקמפיין. כל הורדה אינטרנטית של השיר תרמה חיסון לאם או לאישה בהריון.

בתאריך 16 ביולי שנת 2010 מינתה הוועדה של האיחוד האפריקאי את קיג'ו לאחת מ-14 שגרירי השלום שתומכים בהטמעה של תוכנית השלום והביטחון לאותה שנה. באותה שנה תרמה קיג'ו את השיר "Leila" לפרויקט שנקרא "Enough Project" לשם גיוס כספים למטרת הגנה והעצמה של הנשים בקונגו ולמען עידוד אנשים ברחבי העולם להשמיע את קולם למען השלום בקונגו.

בשנת 2011 שיתפה קיג'ו פעולה עם "Foro in the Dark" יחד עם ילדות ברזילאיות בשיר "Aquele Abraco" כחלק מאלבום צדקה בחסות הארגון "Red Hot". אלבום זה נועד להעלאת מודעות וגיוס כספים ללוחמה באיידס

בשנת 2013 הנחתה קיג'ו ערב שכולו חגיגה של המורשת התרבותית של מאלי, ערב זה התרחש במטה אונסק"ו בפריז. האירוע כלל הופעות של מיטב אמני מאלי.

בשנת 2014 נפגשה קיג'ו עם מישל אובמה בבית הלבן כדי לדון בנושא חינוך בנות בינלאומי. באותה שנה תמכה גם בצעדת האנשים למען האקלים.

בשנת 2015 חתמה קיג'ו על מכתב שהונפק על ידי ארגון "One Campaign" במטרה לאסוף חתימות רבות ולשלוח אותו לאנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, ולפוליטיקאית דרום אפריקאית ואקטיביסטית אנטי-אפרטהייד. מכתב זה נשלח על מנת לדחוק בהן לדון ולהתמקד בנושא נשים מכיוון שכל אחת מהן משתתפת בדיוני פסגה במדינה שלה.

קיג'ו תורמת כסף לקמפיין "Art Of Saving A Life" שנוצר על ידי הקרן של ביל ומלינדה גייטס.

ב-25 בספטמבר 2015 הופיעה קיג'ו ושרה בפתיחה של ה-"United Nations General Assembly" בניו-יורק כתמיכה בהשקת מטרות עולמיות למען קיימות יחד עם שאקירה.[8]

נכון ל-2019, קיג'ו מכהנת כאחת מארבעה סגני נשיא של הקונפדרציה הבינלאומית לאגודות יוצרים ומלחינים, שמטרתה להגן על זכויות ולקדם אינטרסים של יוצרים מכל רחבי העולם.[9]

קיג'ו בשנת 2006

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pretty - 1981
  • Ewa Ka Djo (Let's Dance) - 1985
  • Parakou - 1990
  • Logozo - 1991
  • Ayé - 1994
  • Fifa - 1996
  • Oremi - 1998
  • Keep On Moving: The Best of Angelique Kidjo - 2001
  • Black Ivory Soul - 2002
  • Oyaya! - 2004
  • 2007 - Djin Djin
  • Õÿö - 2010
  • Spirit Rising - 2012
  • Eve - 2014
  • Sings with the Orchestre Philharmonique du Luxembourg - 2015
  • Remain in Light - 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנז'ליק קיג'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]