אנה קלומפק
 | |
| לידה |
28 באוקטובר 1856 סן פרנסיסקו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1942 (בגיל 85) סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
| תחום יצירה |
genre art |
| הושפעה על ידי |
פייר אוגוסט קוט, טוני רובר-פלורי |
| יצירות ידועות |
Rosa Bonheur |
| פרסים והוקרה |
אבירה בלגיון הצרפתי (27 ביולי 1924) |
| בן או בת זוג |
רוזה בונר |
  | |
אנה אליזבת קלומפק (באנגלית: Anna Elizabeth Klumpke; 28 באוקטובר 1856 – 9 בפברואר 1942) הייתה דיוקנאית וציירת ז'אנר אמריקאית, שנולדה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית. היא אולי ידועה בעיקר בזכות דיוקנאותיה של נשים מפורסמות כולל אליזבת קיידי סטנטון (1889) ורוזה בונר (1898).[1][2]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביה של אנה, ג'ון ג'רלד קלומפק, יליד אנגליה[3] או גרמניה[4], היה מתווך מצליח ועשיר בסן פרנסיסקו. אמה הייתה דורותיאה מטילדה טולה. אנה הייתה הבכורה מבין שמונה ילדים, חמישה מהם הגיעו לבגרות. בין אחיה היו האסטרונומית דורותיאה קלומפק-רוברטס, הכנרית ג'וליה קלומפק והנוירולוגית אוגוסטה דז'רין-קלומפק.
בגיל שלוש אנה נפלה ושברה את עצם הירך שלה. היא נפלה שוב בגיל חמש וסבלה מדלקת פרקים. בעיות אלה הפכו אותה לנכה, ואמה עשתה מאמצים יוצאי דופן כדי למצוא תרופה בכך שהיא לקחה את אנה ושלושה מאחיה לברלין לטיפול אצל ד"ר ברנהרד פון לנגנבק. הטיפול נמשך 18 חודשים וכלל אמבטיות תרמיות בקרויצנאך. הטיפול לא הצליח, ואנה נותרה נכה כל חייה. בזמן שהותם באירופה, אמה דאגה שילדיה יקבלו שיעורים מעולים.
הנסיעה לאירופה פגעה במערכת היחסים בין הוריה. כשאנה הייתה בת חמש עשרה, הוריה התגרשו. היא וחמשת אחיה עברו עם אמם לגטינגן, גרמניה, שם הם גרו תקופה מסוימת עם אחותה של אימם, שהתחתנה עם אזרח גרמני. אנה ואחותה אוגוסטה נשלחו לבית הספר ליד שטוטגרט. כשהייתה בת שבע עשרה עברה המשפחה לקלרנס, ליד אגם ז'נבה בשווייץ, שם שהתה שנתיים בפנימייה.
.jpg)
אנה למדה אמנות בבית בשנים הבאות, ובאוקטובר 1877 עברה עם משפחתה פעם נוספת לפריז, שם נרשמה לאקדמיה ז'וליאן (1883-1884), בהדרכתם של טוני רוברט-פלורי וז'ול לבבר. היא בילתה בהעתקת ציורים במוזיאון דו לוקסמבורג, כולל "החריש בניברנאי" של רוזה בונר.[5] בשלב מסוים היא למדה אצל ויילפרוי. היא הציגה את עבודתה הראשונה בפריז בשנת 1884, כשהיא עדיין הייתה באקדמיה, וזכתה בפרס הסטודנטית המצטיינת של השנה.
היא הציגה בקביעות בסלון מספר שנים נוספות. לאחר שסיימה את לימודיה, חזרה לארצות הברית לכמה שנים ולימדה בבוסטון. עם זאת, בשנת 1889, היא חזרה לפריז.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלומפק ובונר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כילדה קיבלה אנה בובת "רוזה", מעוצבת על ידי ציירת החיות הצרפתית רוזה בונר, שהייתה מפורסמת באותה תקופה, עד כי בובות נוצרו בדמותה. מגיל רך אנה הייתה מוקסמת בהשראת האמנית.[6]
בשנת 1895 נפגשו שתי הנשים, בונר בגיל 77 ואנה קלומפק בגיל 43.[7] אנה קלומפק התכוונה לצייר את דיוקנה של בונר.
.jpg)
באוגוסט 1898, שתי הנשים התחילו להתגורר ביחד וחתמו על חוזה, בונר הקימה אולפן ציור חדש לאנה קלומפק ובתמורה אנה ציירה שלושה דיוקנאות של בונר וכתבה את הביוגרפיה שלה. מערכת היחסים ביניהם נמשכה עד מותה של בונר במאי 1899.
קלומפק הייתה היורשת היחידה של אחוזתה של בונר, בניגוד לרצון המשפחה. בשנת 1899 פתחה את בית הספר לאמנות לזכר רוזה בונר, ונתנה חינוך אמנותי לנשים. היא פיקחה על מכירת העבודות שנותרו של רוזה בונר בשנת 1900. היא ייסדה את "הפרס על-שם רוזה בונר" ב-Société des Artistes Français וארגנה את מוזיאון הסטודיו של רוזה בונר, בביתה של בונר בשאטו דה בי, ליד ארמון פונטנבלו.
קלומפק הייתה ביוגרפית דקדקנית, והוציאה לאור ב -1908 את הביוגרפיה של בונר, המבוססת על היומנים שלה ועל מכתביה. בספר, שלא פורסם באנגלית עד שנת 1998, קלומפק סיפרה את סיפור חייה של בונר וסיפרה כיצד פגשה את בונר, כיצד התאהבו זו בזו, ואיך הפכה לציירת ובת הלוויה הרשמית של האמנית.
קלומפק הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות ובבניין האישה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.
אנה קלומפק הייתה בעיקר ציירת ז'אנר, וציירה לעיתים קרובות סצינות פסטורליות הכוללות דמויות בדרך כלל נשיות. הציור שלה, Catinou Knitting, הוצג בסלון של פריז בשנת 1887. דימוי סנטימנטלי זה היה פופולרי מאוד ונמכר עדיין בעותקים מצוירים ביד. היא ציירה גם דיוקנאות, שרבים מהם היו נשים.
עבודות של אנה קלומפק נכללו בתערוכת עבודות של נשים ב-2018 ששמה "פריס 1850-1900".
סן פרנסיסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותה של בונר, אנה קלמפק חילקה את זמנה בין צרפת, בוסטון וסן פרנסיסקו, והתיישבה לבסוף בסן פרנסיסקו בשנות השלושים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, עם אמה, היא הקימה בית חולים צבאי בביתם.
בשנת 1940, בגיל 84, פרסמה קלומפק את זיכרונותיה האוטוביוגרפיים.
היא נפטרה ב־9 בפברואר 1942 בגיל 86 שנים בסן פרנסיסקו.
היא קבורה לצד רוזה בונר בבית הקברות Pere Lachaise, פריז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנה קלומפק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "American Art: Lesbian, Nineteenth Century" (ארכיון)
- ^ The Portrait That Forged a “Divine Marriage” Between Two 19th-Century Women Painters, Hyperallergic, 2018-04-16
- ^ Julien Bogousslavsky, The Klumpke Family – Memories by Doctor Déjerine, Born Augusta Klumpke, European Neurology 53, 2005, עמ' 113–120 doi: 10.1159/000085554
- ^ DCQ Spring Equinox 2000 -- Klumpke Homestead, www.ventanawild.org
- ^ Clara Erskine Clement Waters, Women in the Fine Arts: From the Seventh Century B.C. to the Twentieth Century A.D., Houghton, Mifflin, 1904. (באנגלית)
- ^ "Anna Elizabeth Klumpke, (1856–1942)" (ארכיון)
- ^ Rosa Bonheur biography, ringlingdocents.org