אנה קולמן לאד
.jpg) | |
| לידה |
15 ביולי 1878 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1939 (בגיל 60) סנטה ברברה, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה |
אבירה בלגיון הצרפתי (1932) מסדר סאבה הקדוש |
| בן או בת זוג |
Maynard Ladd |
  | |
אנה קולמן לאד (באנגלית: Anna Coleman Ladd: 15 ביולי 1878 - 3 ביוני 1939) הייתה פסלת אמריקאית במנצ'סטר, מסצ'וסטס, שהקדישה את זמנה לאורך כל מלחמת העולם הראשונה לחיילים שנפגעו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנה קולמן ווטס נולדה בפנסילבניה והתחנכה באירופה, שם למדה פיסול בפריז וברומא. היא התחתנה עם ד"ר מיינארד לאד בסולסברי אנגליה ולאחר מכן עברה לבוסטון. היא למדה אצל הפסל בלה פראט שלוש שנים בבית הספר במוזיאון בוסטון.
יצירתה של "תינוקות טריטון" הוצגה בתערוכת פנמה-פסיפיק ב-1915 בסן פרנסיסקו. (כעת זהו פסל מזרקה בגן הציבורי בבוסטון.) בשנת 1914, היא הייתה חברה מייסדת באגודה של אמני בוסטון והציגה הן באירוע הפתיחה והן בתערוכה הנודדת שאחריו. מאוחר יותר ערכה תערוכת יחיד. היא השלימה עבודות אחרות עם דמויות מיתולוגיות, ועבודות אלה ממשיכות לצוץ ונמכרות במכירות פומביות.[1]
לאד אתגרה את עצמה בחזיתות אמנותיות רבות וכתבה שני ספרים, המבוססים על רומנים מימי הביניים, עליהם עבדה במשך שנים. היא גם כתבה לפחות שני מחזות שלא הוצגו; אחד מהם שילב את סיפורה של פסלת היוצאת למלחמה.
היא התמסרה לדיוקנאות וזכתה להערכה רבה. דיוקנה של אלינורה דוס היה אחד מתוך שלוש, שהשחקנית אישרה אי פעם. בסוף 1917 מונה בעלה, ד"ר מיינארד לאד לנהל את מחלקת הילדים של הצלב האדום האמריקאי.
בזמן המלחמה הראשונה, תחילה אנה נשארה באמריקה, אך חיפשה דרכים לסייע במאמץ המלחמתי. היא למדה על עבודתו של פרנסיס דרוונט ווד בלונדון, שפיתח מסכות כדי לסייע לחיילים עם מומים בפנים. היא יצרה איתו קשר ויחד הם שיפרו את טכניקות המסכה. היא ביקשה לקבל אישור לנסוע לצרפת כדי לעבוד עם החיילים שם, אך נאלצה לקבל אישור מיוחד מגנרל פרשינג, מכיוון שאסור היה על בעלים ונשים לשרת במקביל באזורי מלחמה.
היא קיבלה אישור ועבדה עם הצלב האדום האמריקאי בצרפת, במחלקת מסכות הפנים בפריז.[2] לאד ייסדה את "הסטודיו למסכות דיוקן" של הצלב האדום האמריקאי על מנת לספק מסכות קוסמטיות לחבישה על ידי גברים שנפגעו קשה במלחמת העולם הראשונה.
חיילים היו מגיעים לסטודיו של לאד כדי שגבס עשוי מפניהם ותוויהם מפוסלים על חימר או פלסטלינה. טופס זה שימש לאחר מכן לבניית החלק הפרוטסטי מנחושת מגולוונת דקה במיוחד. המתכת צוירה באמייל קשיח הדומה לגוון העור של הנמען. לאד השתמשה בשיער אמיתי ליצירת הריסים, הגבות והשפמים. התותבת חוברה לפנים באמצעות חוטים או משקפי ראייה.[3] עבודת השיקום של לאד נקראת אנפלסטולוגיה. אנפלסטולוגיה היא האמנות, המלאכה והמדע של שיקום אנטומיה פגועה באמצעים מלאכותיים. שירותיה בצלב האדום זיכו אותה בהוקרה מממשלת צרפת ובאות של לגיון הכבוד.[4]
לאחר מלחמת העולם הראשונה, היא פיסלה גווייה מתפוררת על גדר תיל כאנדרטת מלחמה שהזמין הלגיון האמריקאי. בשנת 1936 פרשה לאד יחד עם בעלה לקליפורניה, שם נפטרה בשנת 1939.
פסל ״תינוקות טריטון״ מוצב על שביל מורשת הנשים של בוסטון.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Anna Coleman Ladd", web.archive.org, 2011-07-15
- ^ Faces of War, Smithsonian Magazine (באנגלית)
- ^ Women in World War I -- Anna Coleman Ladd, National Museum of American History (באנגלית)
- ^ A Finding Aid to the Anna Coleman Ladd papers, 1881-1950 | Digitized Collection, www.aaa.si.edu (באנגלית)
- ^ Back Bay East, bwht.org