אנה פרבל
 | |
| לידה |
1980 (בת 44 בערך) ברלין, גרמניה המזרחית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
אסטרונומיה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
| פרסים והוקרה | ראו #פרסים והוקרה |
  | |
אנה פרבל (בגרמנית: Anna Frebel, נולדה ב-1980 בברלין) היא אסטרונומית גרמנייה החוקרת את הכוכבים העתיקים ביותר ביקום.
לימודים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרבל גדלה בגטינגן, גרמניה.[1] לאחר סיום התיכון החלה ללמוד פיזיקה בפרייבורג אים ברייסגאו אך לא סיימה את התוכנית. במקום זאת היא נרשמה לתוכנית אסטרונומיה באוסטרליה, שם קיבלה תואר דוקטור באסטרונומיה ממצפה הר סטרומלו של האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בקנברה.[2] עברה לאוניברסיטת טקסס באוסטין בשנת 2006, שם המשיכה את מחקרה בזכות מלגת פוסט-דוקטורט של וו.ג'י מקדונלד.[3]
מ-2009 עד 2011, הייתה פרבל עמיתת פוסט-דוקטורט של קליי (Clay) במרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה בקיימברידג', מסצ'וסטס.[3]
בשנת 2012 עברה פרבל למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, בשנת 2018 קודמה למעמד פרופסור חבר עם קביעות ובשנת 2022 קודמה לפרופסור מן המניין.[4]
תחום עיסוק ותגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרבל ידועה בעיקר בזכות תגליות וניתוחים ספקטרוסקופיים של הכוכבים העתיקים ביותר, בעלי תכולת המתכות הנמוכה ביותר, הן בשביל החלב והן בגלקסיות ננסיות קטנות.
בשנת 2005 גילתה פרבל את הכוכב HE 1327-2326, שהוא הכוכב בעל תכולת הברזל הנמוכה ביותר הידועה, שנוצר תקופה קצרה מאוד לאחר המפץ הגדול. בשנת 2007 היא גילתה את הענק האדום HE 1523-0901, שגילו כ-13.2 מיליארד שנים. שניהם בין הכוכבים העתיקים ביותר הידועים בשביל החלב. בשנת 2014 היא דיווחה עם מחברים אחרים על גילוי הכוכב SMSS J031300.36-670839.3 (אנ') בקבוצת הכוכבים הדרומית נחש מים קטן ששייך כנראה לדור השני של כוכבים שנוצרו זמן קצר לאחר לידת הקוסמוס לפני 13.7 מיליארד שנים.[2]
בשנת 2019, היא ועמיתיה הדגימו, על ידי תצפיות באמצעות ספקטרוגרף המקור הקוסמי (COS) של טלסקופ החלל האבל בעל סגול, ריכוזי אבץ גבוהים יחסית של כ-80 אחוז מתכולת הברזל בכוכב HE 1327-2326.[5] זו הייתה אינדיקציה לסופרנובות א-סימטריות במהלך קריסת הכוכבים הראשונים (אוכלוסייה III). במהלך הקריסה הפכו הסופרנובות לחורים שחורים אבל חומר, כולל היסודות הכבדים, נפלט מתוכם בסילונים ואף הופץ לגלקסיות שכנות. היסודות הכבדים קיררו ואפשרו את היווצרותם של כוכבי דור שני (קטנים יותר) כגון HE 1327-2326 בגלקסיות שכנות ללא תנאים אחרים להיווצרות כוכבים.[6]
פרופסור פרבל חיברה יותר מ-120 מאמרים בכתבי עת שונים, ביניהם טבע (Nature). היא גם מנגישה מדע לציבור באמצעות הרצאות פומביות קבועות, מאמרים במגזינים וראיונות. כמן כן, הוציאה ספר מדע פופולרי "חיפוש אחר הכוכבים העתיקים: שרידים עתיקים מהיקום המוקדם" (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון).[3]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2007: פרס שרלין הייסלר לתואר הדוקטור הטוב ביותר לאסטרונומיה בשנת 2006 באוסטרליה[7]
- 2009: מצגת פתיחה פסטיבל המדע XLAB, גטינגן
- 2009: פרס לודוויג בירמן (פרס האסטרונום הצעיר) של החברה הגרמנית לאסטרונומיה.[3]
- 2010: פרס אנני ג'אמפ קאנון של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה.[4]
- 2010: מרצה אורחת בהרצאות ליזה מייטנר, גטינגן ואינסברוק.[1][8]
- 2011, 2013, 2015: עמית קוולי גבולות המדע, האקדמיה הלאומית למדעים.[3]
- 2013: פרס קריירה מהקרן הלאומית למדע[3]
- 2016: אחת מ"עשרת המדענים שיש לצפות בהם" של מגזין חדשות המדע.[3]
- 2017: מלגת נשים בכירות באסטרונומיה, ICRAR, פרת', אוסטרליה.[3]
- 2018: פרס מחויבים לאכפתיות (MIT).[3]
- 2019: פרס ארל מורמן למצוינות בייעוץ לתואר ראשון (MIT).[3]
- 2022: עמית של האגודה האמריקנית לפיזיקה.[9]
מבחר פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיפוש אחר הכוכבים העתיקים ביותר – שרידים עתיקים מהיקום הקדום (2014), . (באנגלית), הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, ISBN 9780691165066
- בחיפוש אחר הכוכבים העתיקים ביותר (2012), . (בגרמנית), פרנקפורט אם מיין: הוצאת ש. פישר, ISBN 978-3-10-021512-3
- החברה האסטרונומית של האוקיינוס השקט, ed. (2008), אופקים חדשים באסטרונומיה: סימפוזיון פרנק נ. בש 2007: הליכים של סדנה שהתקיימה באוניברסיטת טקסס, אוסטין, טקסס, ארה"ב, 14-16 באוקטובר 2007, סן פרנסיסקו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנה פרבל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אנה פרבל, באתר גוגל סקולר
- אנה פרבל, המחלקה לפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT)
- אנה פרבל, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון
- אנה פרבל, S. Fischer Verlage
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Kosmische Methusalems | Lise-Meitner-Lectures: Die Astrophysikerin Anna Frebel erzählt von den ältesten Sternen des Weltalls". www.dpg-physik.de (בגרמנית). German Physical Society. 2010-10-21. נבדק ב-2023-05-20.
- ^ 1 2 כריסטוף דרוסר, ציידת כוכבים עוקבת אחרי השמש העתיקה ביותר הידועה, באתר zeit, 9 בפברואר 2014 (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 אנה פרבל, באתר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (באנגלית)
- ^ 1 2 Anna Frebel at MIT Physics
- ^ עדות לפיצוץ סופרנובה אספרית מאוכלוסיה III התקבלה מהכוכב היפר-עני מתכת HE1327-2326, באתר אוניברסיטת קורנל, הוגש ב-5 באפריל 2019 (באנגלית)
- ^ ג'ניפר צ'ו, פיצוצים של הכוכבים הראשונים של היקום פלטו סילונים רבי עוצמה, באתר החדשות של MIT, 8 במאי 2019 (באנגלית)
- ^ "The Charlene Heisler Prize". נבדק ב-2023-05-20.
- ^ "Physikerinnen als Role Models" (בAustrian German). Der Standard. 2010-10-27. נבדק ב-2019-09-10.
- ^ "Fellows nominated in 2022". APS Fellows archive. American Physical Society. נבדק ב-2022-10-19.