אנה גוזיק
 | |
| לידה |
15 באפריל 1909 חרקוב, או מינסק |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1994 (בגיל 84) תל אביב, ישראל |
| תאריך עלייה | 1973 |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1921–1979 (כ־58 שנים) |
| עיסוק | שחקנית יידיש ורוסית |
| בן זוג | מיכאיל חייקובסקי |
  | |
אנה גוזיק (ביידיש: אננא גוזיק או חנה גוזיק, ברוסית: Анна Яковлевна Гузик) (15 באפריל 1909 - 15 במרץ 1994) הייתה שחקנית תיאטרון ברוסית וביידיש. הקריירה שלה התמקדה בביצוע מוזיקה יהודית ומחזות על הבמה הסובייטית שהתאפיינה בתקופות שונות של צנזורה ותמיכה רשמית בהתאם לאקלים הפוליטי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוזיק נולדה ב-15 באפריל 1909 בחרקוב, או במינסק, האימפריה הרוסית.[1][2][3] אמה הייתה רוזליה פרייליך ואביה, יעקב גוזיק, היה מנהיג להקת תיאטרון יידיש. שניהם היו תלמידיו של אברהם גולדפאדן.[2] אנה הופיעה לראשונה על הבמה ב-1921.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההופעה המקצועית הראשונה של גוזיק הייתה בלהקה של אביה, בהפקת יצירה של גולדפאדן ב-1924.[2][4] בסוף שנות ה-20 נסגרה להקת המשפחה על ידי הרשויות בשל היותה בורגנית, והם פנו לביצוע חומר יהודי עבור המשמר האדום. היא נודעה כאמנית מגוונת שקראה מונולוגים או סצנות קצרות, שרה שירי עם בשפת היידיש וביצעה קומדיות בשפה הרוסית.[2] היא גילמה תפקידים גבריים ונשיים כאחד, ונודעה בכך שהיא מאלתרת במהירות, כחלק מההופעה.[1]
גוזיק סיירה בברית המועצות בשנות ה-30 עם להקת פולקלור יהודית והופיעה באופרטות שונות ובמופעים שונים.[2][4] היא שיחקה ב-1932 בתיאטרון הקומדיה המוזיקלית של לנינגרד (ru) ובשנת 1935 באופרטות בקייב ובחרקוב.[4] בשנת 1939 זכתה בפרס בתחרות אמני המגוון הכל-רוסים.[1][2] גוזיק בילתה את החלק המוקדם של מלחמת העולם השנייה במשחק בלנינגרד, אבל אז נסעה למרכז אסיה והופיעה לזמן מה בטשקנט. בתחילת התקופה שלאחר המלחמה היא המשיכה להופיע בברית המועצות. לאחר מעצרם של הקומיקאים היהודים שמעון דז'יגן וישראל שומכר, הצטרף המעבד והפסנתרן שאול ברזובסקי לזמן קצר ללהקתה והפך למלווה הראשי שלה.[5][6] עם זאת, ההופעות היהודיות אוימו על ידי השלטונות לאחר 1950, ובמשך כמה שנים היא הופיעה מעט מאוד.[2] הופעתה בגאורגיה בספטמבר 1950 הייתה כנראה אחד הקונצרטים היהודיים האחרונים שניתנו בתקופת סטלין.[7][8]
ב-1954 חל מהפך במדיניות ברוסיה והחלו שוב להתיר הופעות יהודיות. זמן מה לאחר מכן סיירה גוזיק, עם מופע מגוון שוב.[2][9] היא הפכה לדמות מרכזית בתחיית התרבות היהודית בעידן שלאחר סטלין; תוכנית הסיורים המרכזית שלה נקראה כוכבים נודדים (Farblondzhete shtern) והתבססה על עבודתו של שלום עליכם.[10][11] [12][13] בתקופה ההיא החומר היהודי היה נתון לצנזורה קפדנית ונאלץ לכלול גם כמות משמעותית של חומר בשפה הרוסית. למרות זאת, היא נאבקה לכלול שירי עם ביידיש בהופעותיה.[14][15] כדי להמשיך ולהופיע באופן מלא ולא לוותר על שילוב של כמה שירים ביידיש בכל הופעה, החלו ב-1960 גוז'יק ובעלה, מיכאיל חייקובסקי, להופיע יחד בקונצרטים, בעיירות הקטנות יותר של אוקראינה ומולדביה.[2]
אחת ההקלטות היחידות שלה מהתקופה שלאחר המלחמה הייתה עם אמיל גורובץ, שכלל אותה באלבום LP של סוף שנות ה-50 שהוצא מחדש בארצות הברית על ידי מוניטור הקלטות.[16][17]
לאחר שסירבה לגנות את ישראל במלחמת ששת הימים בשנת 1967, לוח ההופעות שלה צומצם מאוד. עם זאת, היא המשיכה לתת מדי פעם קונצרטים בתשלום עד תחילת שנות ה-70.[18]
חיים אישיים ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוזיק עלתה לישראל בשנת 1973.[1][2] היא לא הצליחה כאן כאמנית מבצעת. עם זאת, היא שיתפה פעולה בכמה הפקות עם אמנים מהגרים רוסיים אחרים כמו מישה אלכסנדרוביץ'.[2][19]
היא נפטרה בתל אביב ב-15 במרץ 1994.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרזות אנה גוז'יק מארכיון בלווטניק
- פוסטרים של אנה גוז'יק והקלטות קול מבית התקליטים רוסיה הקלטות.
- אנה גוזיק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Ėstrada Rossii, אוווארובה, אליזבטה (ע), אנציקלופדיה המאה ה-20, מוסקבה: OLMA-Press, 2004, עמ' 171, מסת"ב ISBN 9785224044627. (ברוסית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Yaacov Ro’i, גוז'יק, אנה יאקובלבנה, באתר yivoencyclopedia.org (באנגלית)
- ^ Вексельман, М. И (2005). Еврейские театры (на идиш) в Узбекистане, 1933-1947 гг: очерки истории (ברוסית). Филобиблон. p. 121.
- ^ 1 2 3 bin (2005). Shalom Comrade! (Yiddish Music in the Soviet Union 1928-1961) (CD). Mainz, Germany: Wergo.
- ^ Berezovsky, Shaul (1976). Lider bukh (ביידיש). Tel Aviv: Aroysgegebn durkh dem gezelshafṭlekhn ḳomiṭeṭ tsu fareybiḳn dem ondenḳ fun Shaʾul Berezoṿsḳi. p. 17.
- ^ Fater, Isaschar (1970). Yidishe muziḳ in Poyln tsṿishn beyde ṿelṭ-milḥomes̀ (ביידיש). Tel Aviv: Ṿelṭ-Federatsye fun Poylishe Yidn. pp. 262–3.
- ^ Pinkus, Benjamin (1988). The Jews of the Soviet Union : the history of a national minority. Cambridge: Cambridge University Press. p. 203. ISBN 9780521389266.
- ^ Pinkus, Benjamin (1984). The Soviet government and the Jews, 1948-1967 : a documented study. Cambridge: Cambridge University Press. p. 274. ISBN 9780521247139.
- ^ Ro'i, Yaacov (1991). The struggle for Soviet Jewish emigration, 1948-1967. Cambridge: Cambridge University Press. p. 58. ISBN 9780521522441.
- ^ Estraikh, Gennady (1 ביוני 2003). "Literature versus territory: Soviet Jewish cultural life in the 1950s". East European Jewish Affairs. 33 (1): 30–48. doi:10.1080/13501670308577986. ISSN 1350-1674.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Schwarz, Solomon M. (1967). Di Yidn in Soṿetn-Farband milḥome un nokh-milḥome yorn (1939-1965) (ביידיש). New York: Yidishn arbeṭer-ḳomiṭeṭ. p. 230.
- ^ Schechtman, Joseph B. (1961). Star in eclipse: Russian Jewry revisited. New York: T. Yoseloff. pp. 167–8.
- ^ Draitser, Emil (2008). Shush! : growing up Jewish under Stalin : a memoir. Berkeley: University of California Press. pp. 219–20. ISBN 9780520254466.
- ^ Ro'i, Yaacov (1991). The struggle for Soviet Jewish emigration, 1948-1967. Cambridge: Cambridge University Press. p. 319. ISBN 9780521522441.
- ^ Miller, Jack (1984). Jews in Soviet Culture. Transaction Books. p. 95. ISBN 9781412826945.
- ^ Stein, Irwin (25 בדצמבר 1958). "Jewish Folk Song Album Recorded in Soviet Union". The Sentinel (באנגלית). p. 13.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Jewish Folk Songs from Russia". Recorded Sound Archive. נבדק ב-9 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yiddish Troupe on Soviet Stage: Anna Guzik Leads Her Group in Moscow Variety Show". New York Times (באנגלית). New York, N.Y. 27 באוקטובר 1971. p. 43.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "אַננאַ גוזיק און מישאַ אַלעקסאַנדראָװיטש". Forverts (ביידיש). New York. 22 בנובמבר 1979. p. 5.
{{cite news}}: (עזרה)