אנה איירי
 | |
| לידה |
6 ביוני 1882 גריניץ', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1964 (בגיל 82) גריניץ', הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר סלייד לאמנות יפה (1903) |
| תקופת הפעילות |
1897–1964 (כ־67 שנים) |
| הושפעה על ידי |
הנרי טונקס, Frederick Brown, פיליפ וילסון סטיר |
| בן או בת זוג |
Geoffrey Buckingham Pocock (18 בפברואר 1916–?) |
  | |
אנה איירי (באנגלית: Anna Airy; 6 ביוני 1882 – 23 באוקטובר 1964) הייתה ציירת שמן, אמנית פסטל ותחריט אנגלייה. היא הייתה אחת הנשים הראשונות שהוזמנו רשמית כאמנית מלחמה[1] והוכרה כאחת האמניות המובילות בדורה.[2]
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איירי נולדה בגריניץ', לונדון, בתם של המהנדס, וילפריד איירי, ואנה, ונכדתו של האסטרונום המלכותי ג'ורג' בידל איירי.[3] איירי התאמנה בבית הספר סלייד לאמנות בלונדון בין השנים 1899–1903, שם למדה לצד ויליאם אורפן ואוגוסטוס ג'ון, אצל פרד בראון, הנרי טונקס ופיליפ וילסון סטיר. איירי זכתה בפרסים בבית הספר סלייד עבור פורטרט, דמות ונושאים אחרים, כולל מלגת בית הספר בשנת 1902. היא זכתה גם בפרס מלוויל בשנים 1900, 1901 ו-1902.[4]
יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם הראשונה קיבלה איירי עבודות במספר מפעלים וציירה את בדי הציור במקום בתנאים קשים ולעיתים אף מסוכנים. לדוגמה, בזמן שעבדה במהירות רבה לצביעת A Shell Forge במפעל תחמושת לאומי, "האקני מארשס", לונדון בסביבה לוהטת במיוחד, "האדמה התחממה כל כך עד שנעליה נשרפו תחת כפות רגליה".[5] ציור זה הוצג בתערוכה במוזיאון המלחמה הקיסרית בתערוכה 2011–2012 נשים אמניות מלחמה.
ביוני 1918, מוזיאון המלחמה האימפריאלי (IWM) הזמין אותה ליצור ארבעה ציורים המייצגים סצנות אופייניות בארבעה מפעלים ליצור חימוש, מטוסים וכלי נשק בנוטינגהאם, הנדון, וגלאזגו.
איירי הוזמנה גם על ידי מדור עבודות נשים במוזיאון במהלך המלחמה. בשנת 1917 הוזמנה על ידי קרן אנדרטאות המלחמה הקנדית ובשנת 1940 על ידי משרד החימוש. עבודתה הייתה חלק מתחרויות האמנות באולימפיאדת קיץ 1928 ובאולימפיאדת קיץ 1932.[6]
איירי הייתה נשואה לאמן ג'פרי בקינגהאם פוקוק ובמשך שנים רבות התגוררו בני הזוג בהברסטוק היל בהמפסטד לפני שעברו לפלייפורד ליד איפסוויץ'.
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתה של איירי הוצגה באקדמיה המלכותית בשנת 1905 ובכל שנה שלאחר מכן שם עד שנת 1956, תערוכת היחיד הראשונה התקיימה בגלריית קרפקס בשנת 1908. איירי גם הציגה בתערוכות בסלון פריז ובאיטליה, קנדה ובארצות הברית. היא הוצגה במוזיאון הבריטי, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, ומוזיאון המלחמה האימפריאלי.
עבודותיה הוצגו גם בגלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס, סידני וכן באוקלנד, ניו זילנד, ונקובר ואוטווה בקנדה. ובגלריות אמנות בערים רבות. ציור מאת איירי, עץ השזיף הזהוב, שהוצג בתערוכה של עבודות של אמניות מ-1916, נרכש על ידי המלכה מרי.
איירי הייתה חברה בכמה אגודות אמנותיות. היא נבחרה כחברה באגודת הפסטל בשנת 1906. היא נבחרה גם לאגודה המלכותית של ציירים ותחריטאים בשנת 1908. היא הייתה גם חברה נבחרת במכון המלכותי לציירי שמן (1909), במכון המלכותי לציירים בצבעי מים (1918), וחברה במכון המלכותי לאמנויות יפות של גלאזגו (1952). היא נבחרה כנשיאת החברה לאמנות באיפסוויץ' בשנת 1945.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Women at war: The female British artists who were written out of, The Independent, 2011-04-08 (באנגלית)
- ^ Art and Daily Life in World War Two, www.bbc.co.uk (ב־)
- ^ Artists | Thompson's Galleries, www.thompsonsgallery.co.uk
- ^ Airy, Anna, (6 June 1882–23 Oct. 1964), Member The Royal Glasgow Institute of the Fine Arts, 1952; painter, portraits and figure, etcher, pastellist, WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית)
- ^ A Shell Forge at a National Projectile Factory, Hackney Marshes, London, 1918, Imperial War Museums (באנגלית)
- ^ Olympedia – Anna Airy, www.olympedia.org