אנדראש שפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדראש שפט
Spät András
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 בנובמבר 1940 (בן 83)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת זמלווייס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אקדמאי, פיזיולוג, אנדוקרינולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סצ'ני (2004)
  • אלברט סנט-גיירגי (1992)
  • פרס האקדמיה ההונגרית למדעים (1987)
  • László Batthyány-Strattmann Award (2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדראש שְפֵּטהונגרית: Spät András; בודפשט, 7 בנובמבר 1940) הוא רופא יהודי-הונגרי זוכה פרס סצ'ני, פיזיולוג, אנדוקרינולוג, פרופסור באוניברסיטה, חבר קבוע של האקדמיה ההונגרית למדעים. תחום המחקר שלו הוא העברת אותות ביולוגיים, כולל הייוצרות אות הסידן וויסות הפרשת הורמון של קליפת יותרת הכליה. בין השנים 1995 לבין 2005, היה מנהל המכון לפיזיולוגיה של אוניברסיטת זמלווייס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדראש שפט נולד במשפחה יהודית בתחילת מלחמת העולם השנייה כבנם של אישטוואן שפט (19041976), רופא עור, ושל ארז'בט זיכרמן (1904–1992). הוא סיים את לימודיו התיכוניים ב-1958 ולאחר מכן התקבל לפקולטה לרפואה כללית של אוניברסיטת בודפשט לרפואה (היום: אוניברסיטת זמלווייס). את התואר ברפואה שלו קיבל ב-1964. הוא הפך לחבר במכון לפיזיולוגיה ב-1960 כשהיה עדיין סטודנט באוניברסיטה: בתחילה כסטודנט מדעי, ולאחר מכן כמתמחה עם השגת התעודה. מאוחר יותר עבד במכון כמרצה, לימים כמרצה בכיר ולאחר מכן כפרופסור חבר באוניברסיטה. הוא מונה לפרופסור מן המנין באוניברסיטה ב-1986. ב-1995 מונה למנהל המכון. שפט כיהן בתפקיד זה עשר שנים, עד 2005. בנוסף, הוא הופקד על הובלת וניהול קבוצת המחקר המשותפת לפיזיולוגיה תאית ומולקולרית של האקדמיה ההונגרית למדעים ושל האוניברסיטה. בין 1999 לבין 2002 הוא היה חוקר במלגת סצ'ני, וב-2002 במלגת פרופסור על שם לאו סילארד. בשנים 19841985 יצא לסיור לימודי בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה, ובשנים 19891990 היה פרופסור אורח באוניברסיטת ז'נבה.

ב-1975 הגן על עבודת הדוקטורט (דוקטורט קטן .CSc) שלו במדעי הרפואה, וב-1982 הגן על עבודת הדוקטורט האקדמית (.DSc כמו .PhD) שלו. הוא הפך לחבר בוועדת הרפואה התאורטית של האקדמיה ההונגרית למדעים. נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים ב-1993, וחבר מן המניין ב-1998. מאוחר יותר, הוא נכלל בוועדת המערכת של "הונגריה מדע", כתב העת הרשמי של האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת 2006 הוא גם הפך לחבר בוועדה של הקרן הלאומית למחקר מדעי. בשנת 1999, האקדמיה האירופית שבסיסה בלונדון (Academia Europaea) קיבלה אותו כחבר. בין השנים 1997 לבין 2006, הוא היה סגן נשיא הוועדה הלאומית לדוקטורטים והסמכה. הוא גם חבר בהנהלת החברה הפיזיולוגית ההונגרית.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר העיקרי שלו הוא אנדוקרינולוגיה, לרבות העברת אותות ביולוגיים, כולל יצירת אות הסידן וויסות הפרשת הורמוני קליפת יותרת הכליה (אלדוסטרון). עם קבוצת העבודה שלו הוא הדגים את תפקידה של המולקולה קלמודולין (המבטיחה פעילות אנזים) בתאים גלומרולריים, וכן את השפעתו של הורמון וזופרסין על גירוי ייצור האלדוסטרון. הוא גם הבהיר את ההשפעה של הקולטן לאנגיוטנסין II על איתות פוספוינוזיטיד ומטבוליזם של סידן. הוא היה הראשון שתיאר את קולטן אינוזיטול 5,4,1- טריפוספט ועשה עבודה חלוצית בהדגמת ההשפעות המיטוכונדריות של אות הסידן.

הוא המחבר או המחבר שותף של יותר ממאה ושלושים פרסומים מדעיים. שפט כתב שני ספרים וכמה פרקי ספרים על אנדוקרינולוגיה. הוא מפרסם את כתביו בהונגרית ובאנגלית.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס האקדמיה (1987)
  • מדליה אירופית (1992, החברה הבריטית לאנדוקרינולוגיה)
  • פרס על שם אלברט סנט-גיירגי (1992)
  • פרס ארנולד איפויאי לפיתוח מדעי (1995, OTKA)
  • פרס פאזמאן פטר להשכלה גבוהה (1998, Pro Renovanda Cultura Hungariae)
  • פרס לאסלו שטרטמן - בתיאני (2002)
  • פרס סצ'ני (2004)

פרסומיו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Competitive Protein Binding Assay of Corticosterone (1972)
  • A belső elválasztású mirigyek működése (könyvfejezet, 1973, több kiadás)
  • Effect of Prostaglandin-E2 and A2 on Steroid Synthesis by Rat Adrenal-Gland (1975)
  • Mellékvesekéreg és só-vízháztartás (1980, 1987)
  • Possible Role of Calcium-Uptake and Calmodulin in Adrenal Glomerulosa Cells – Effects of Verapamil and Trifluoperazine (1982)
  • Binding-Sites for Inositol Trisphosphate in the Bovine Adrenal-Cortex (1985)
  • Polyphosphoinositide Metabolism in Adrenal Glomerulosa Cells (1985)
  • A leszorításos analízisek gyakorlata (könyvfejezet, 1985)
  • Binding of Inositol Trisphosphate by a Liver Microsomal Fraction (1986)
  • Intracellular Receptors for Inositol 1,4,5-Trisphosphate in Angiotensin-II Target Tissues (1987)
  • Dynamic Pacing of Cell-Metabolism by Intracellular Ca2+ Transients (1994)
  • A sejten belüli kalciumfelszabadulás (1994)
  • A kalcium jel és a mitokondrium működése (2000)
  • Inhibition of TASK-1 Potassium Channel by Phospholipase C (2001)
  • Control of Aldosterone Secretion: A Model for Convergence in Cellular Signaling Pathways (2004)
  • Reactive Oxygen Species in Health and Disease (társszerk., 2005)
  • Calcium Microdomains (szerk., 2006)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]