אמריקה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמריקה
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי אופיר ראול גרייצר
הופק בידי איתי תמיר
תסריט אופיר ראול גרייצר
עריכה מיכל אופנהיים
אופיר ראול גרייצר
שחקנים ראשיים מיכאל מושונוב
אושרת אינגדשט
עופרי ביטרמן
אוולין שפיר
רובא בלאל-עספור
עירית שלג
מוני מושונוב
אור בוטבול
מוזיקה דומיניק שרפנטייה
צילום עומרי אלוני
מדינה ישראל
חברה מפיצה סרטי נחשון
הקרנת בכורה פסטיבל קרלובי וארי, 5 ביולי 2022
משך הקרנה 127 דקות
שפת הסרט עברית, אנגלית
סוגה דרמה, מלודרמה
פרסים פרס השחקנית הטובה ביותר - פסטיבל ירושלים
דף הסרט ב־IMDb

אמריקה הוא סרט דרמה רומנטית ישראלי משנת 2022, שנכתב ובוים על ידי אופיר ראול גרייצר. הסרט עוקב אחר מאמן שחייה שחוזר לישראל מארצות הברית לאחר מות אביו, ואחר ארוסתו של חבר ילדות, בעלת חנות פרחים. בסרט מככבים אושרת אינגדשט, מיכאל מושונוב ועופרי ביטרמן בתפקידים הראשיים.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל קרלובי וארי כחלק מהתחרות הרשמית ב-5 ביולי 2022, כמו סרטו הקודם של גרייצר "האופה מברלין".[1] הוא השתתף גם בפסטיבל הקולנוע ירושלים ביולי 2022, שם זכתה אינגדשט בפרס ענת פרחי לשחקנית.[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ראשון - המעיין הנסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איליי קרוס (מיכאל מושונוב) הוא מאמן שחייה בן 30 שחי בשיקגו, ארצות הברית. בוקר אחד הוא מקבל שיחת טלפון מעורך דינו של אביו ונודע לו שאביו, יהודה, הלך לעולמו לפני חודש. איליי הוא למעשה אלי, ישראלי שעזב את הארץ לפני כעשור ושב אליה למכור את הבית הישן של אביו. אלי מגיע לתל אביב ופוגש בשכן מהבית ממול, מוטי (מוני מושונוב). מוטי מספר לאלי שיותם (עופרי ביטרמן), בנו, התארס זה עתה ומעודד את אלי לפגוש בו. אלי נכנס לבית אביו הישן, הקירות עמוסים אקדחים ישנים ותעודות הוקרה שקיבל האב כשוטר.

אלי מגיע לחנות הפרחים של יותם, חבר ילדותו, ופוגש את איריס (אושרת אינגדשט) ארוסתו. יותם מזמין את אלי לארוחה בביתם. בסוף הארוחה, יותם מספר לאלי שאיריס מגיעה מבית דתי, היא עזבה אותו בגיל 15 ומאז מנותקת ממשפחתה. אלי מזמין את יותם להצטרף אליו לטיול במעיין הנסתר, שבו היו מטיילים בעבר. יותם מסתייג תחילה בשל סידורי חתונה אך למחרת בבוקר הם נוסעים יחדיו. במעיין, יותם ואלי שוחים יחד. אלי נרדם על סלע בקרבת מקום בעוד יותם מצלם את המעיין, מועד ונופל אל המים. אלי מתעורר ומוצא את יותם מדמם בתוך המים, כורך את חולצתו סביב ראשו החבול ונושא אותו על כתפיו.

יותם מאושפז ברמב"ם בחיפה, הוא נתון בקומה. לצד מיטתו נמצאים איריס, מוטי ואורנה, אמו. שוטר מזהיר את אלי שעדיף לו לא להתקרב למשפחה. בכל זאת, הוא מנסה לבקר את יותם ונענה בדחייה. גם איריס דוחה את ניסיונותיו להתנצל בפניה. היא מבקרת את יותם ומנסה לגרום לו להגיב לריחות שונים, ביניהם ריח המרווה שאהב לשים בתה, אך ללא תגובה. בהחלטת הרופאים ולאחר שאינו מתעורר או מגיב, יותם מועבר למוסד שיקומי בצפון.

פרק שני - הכד הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עשרה חודשים, אלי מגיע לבקש מאיריס עזרה בעיצוב הגינה בחצר הבית הישן של אביו. היא מסכימה ומגיעה לעבוד בשבתות אצלו בגינה. באחד הימים, כשאינו נמצא, היא מגלה את דרכונו האמריקאי במגירה ומביטה בחדרים הסגורים של הבית. שם היא רואה את האקדחים של האב המנוח לצד תעודות ההוקרה. איריס מחפשת מידע על אלי ואביו ומגלה פרשה משנת 1998 בה אשתו של שוטר התאבדה. כאשר איריס חופרת באדמת הגינה היא מוצאת כד ישן, שאלי מעניק לה שתשמור. הם אוכלים ביחד ואלי מספר לה שמצא עבודה כמדריך שחייה לילדים בבריכה מקומית. הוא מציע לאיריס לבוא ולשחות. היא מגיעה וצופה בו מדריך ילדים להתמודד עם פחדם מהמים.

ביום אחר, אלי מבקש מאיריס עזרה בעיצוב פינת ישיבה לגינה והיא מציעה לו להצטרף אליה לנסיעה למשתלה ממנה היא קונה את הפרחים. בביקורם במשתלה, איריס מראה לאלי כיצד להריח מרווה באמצעות אצבעותיו. לאחר מכן, כאשר הם אוכלים, איריס ואלי שומעים שיחה בשולחן לידם של אב המכריח את ילדו לאכול ומאיים עליו באלימות כשיגיעו הביתה. האב הולך לשירותים, אלי הולך אחריו. קצת לאחר מכן, אלי לוקח את דבריו והולך, משאיר את איריס המומה לצד השולחן.

לאחר שסיימה את עבודתה על הגינה, נפרדים אלי ואיריס לשלום אך היא חוזרת, אלי מתנצל בבכי על שקרה והם מתנשקים ושוכבים. לאחר מכן, היא מספרת לו שלאחר זמן מה הפסיקה לבקר את יותם במוסד השיקומי ונראה שהדבר מקובל על הוריו, שמעולם לא קיבלו אותה. לאחר מכן, הם יושבים בבר ואלי נתקל במושיקו (אור בוטבול), דמות מעברו שמציעה לו הצעות כלכליות שקשורות למראהו. אלי מסלק אותו בכעס. הם מטיילים ברחוב ואוחזים ידיים.

לאחר שלושה חודשים, אלי ואיריס נוסעים למקום בו טייל עם יותם ביום שבו נפל. הם נכנסים למערה ואיריס מקבלת טלפון ממוטי שמבשר לה שיותם התעורר. איריס מגיעה לבקר את יותם שאינו מדבר אך עיניו פקוחות. היא מציגה בפניו תמונות מדירתם והוא מזהה את העיר המוצגת באחת מהן כשהוא מדבר לראשונה ואומר "יפו". למראה תמונה אחרת, יותם מברר היכן אלי. איריס מנסה להשיג את אלי אך הוא אינו עונה לה יותר. יום אחד, מגיע אלי לחנות של איריס, מספר לה שהוא עוזב בחזרה לארצות הברית ומבקש ממנה לא ליצור איתו קשר יותר.

פרק שלישי - בעצת האחיות הטובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שישה חודשים, יותם שב לדבר ומתנייד עם כיסא גלגלים. יותם אומר לאיריס שזה בסדר אם היה לה מישהו אחר או שיש לה כעת היא מכחישה בפניו. אורנה מספרת לאיריס כי אלי היה ילד מוכה על ידי אביו שבשל מעמדו במשטרה לא נעצר. כשהיה בן 9 מצא אלי את גופת אימו שהתאבדה והחל להתחבר עם יותם. מוטי היה זה שעודד את אלי לשחות, כך הוא ויותם בילו את זמנם. עם התגברות האלימות של אביו, ברח אלי מביתו לתחנה המרכזית בתל אביב שם צרך סמים ועשה דברים נוראיים, לדברי אורנה, כדי להשיג כסף. אחרי שחסך מספיק כסף הוא טס לארצות הברית.

יותם מנסה לאמץ את זכרונו ולזכור פרטים מעברו אך הוא אינו מצליח. לאחר שהתקדם מספיק בשיקומו, הרופאות ד"ר מרגריטה (אוולין שפיר) וד"ר רובה (רובא בלאל-עספור) משחררות את יותם לגור עם איריס. ביתם משופץ כדי להנגישו. אלי מגיע לארץ ומבקר את איריס ואלי. אלי והוא יושבים לצד הים, יותם מספר לאלי שהוא רוצה לשחות ואלי מכניס אותו אל המים ביחד איתו.

פרק אחרון - על גדת אגם שיקגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנה, יותם הולך בכוחות עצמו באמצעות מקל. כשהוא תולה את הכביסה, מתגלה חולצה של בריכת השחייה שאלי עבד בה בשיקגו. יותם אומר לאיריס שהוא שמח שהכירה את אלי והוא שמח על כל מה שקרה. איריס בהריון.

באחד הערבים, יותם מבשל כשהוא מקבל טלפון שקרתה לאלי תקרית. הוא ואיריס צופים בכתבה משיקגו המדווחת שאלי טבע כשהציל ילד קטן באגם בשיקגו. באחד הבקרים, יותם נוסע ואיריס מכינה תה עם מרווה שגידלה בכד שאלי העניק לה. יותם מגיע למעיין בו טייל עם אלי, עוצם את עיניו ומחייך.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייצר הגה את הסרט בשיקגו כשביקר בארצות הברית בפעם הראשונה כשהאופה מברלין הוצג שם בפסטיבל. לפי גרייצר, שם הסרט אמריקה מסמל "מקום של געגוע" ו"חלום רחוק" שהיה לו כילד שגדל בישראל בשנות ה-80.[3]

הסרט צולם בשנת 2020 בתל אביב ובברלין.[4][5] בעלו של גרייצר, דניאל קוסוב, מעצב הפקות ובעל חנות פרחים, עיצב את חנות הפרחים שבסרט.[3]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל יאנג מ"סקרין אינטרנשיונל" כתב, "בעוד שרגשות מכמירי לב לא נמנעים לחלוטין ... הסרט מטפל בטקט וברגישות מספקת כדי להגביר ולא להוזיל את ההשפעה הכוללת של הסיפור." יאנג מצא ששם הסרט אינו מתיישב עם "האווירה הידידותית והישירה של הסרט".[6] גיא לודג' מוראייטי כתב שהסרט "משלב סיפורים מלודרמטיים בוטים עם מבט רך ומחפש על זהות מסוכסכת", והוסיף, "אם הסרט לא תמיד אמין מבחינה נרטיבית, הוא מורגש בכנות עד הסוף".[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Leo Barraclough, Leo Barraclough, Ofir Raul Graizer’s ‘America’ Debuts Trailer Ahead of Karlovy Vary Premiere (EXCLUSIVE), Variety, ‏2022-06-27 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ זוכי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022, באתר Jerusalem Film Festival
  3. ^ 1 2 "Press kit" (PDF). Beta Cinema. ארכיון (PDF) מ-6 ביולי 2022. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Marta Balaga, Marta Balaga, ‘America’ Director Ofir Raul Graizer on Seeking Out a ‘Beacon of Light in This Crazy World’, Variety, ‏2022-07-04 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ "Cannes 2022" (PDF). Beta Cinema. ארכיון (PDF) מ-6 ביולי 2022. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Neil Young2022-07-06T08:55:00+01:00, ‘America’: Karlovy Vary Review, Screen (באנגלית)
  7. ^ Guy Lodge, ‘America’ Review: Unspoken Desire and Trauma Ripple the Surface of a Colorful, Affecting Israeli Melodrama, Variety, ‏2022-07-06 (באנגלית אמריקאית)