אמנה בדבר חימוש מצרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
  מדינות שאשררו את האמנה
  מדינות שחתמו על האמנה אך טרם אשררו אותה

האמנה בדבר חימוש מצרראנגלית: Convention on Cluster Munitions) היא אמנה בינלאומית האוסרת כל שימוש, העברה, ייצור ואגירה של חימוש מצרר, סוג תחמושת וצורת חימוש שבה יחידת חימוש אחת אוגדת בקרבה מספר רב של פצצות קטנות המכונות "פצצונות" ומתעתדת לפזרן במרחב אחד. בנוסף, האמנה קובעת מסגרת לתמיכה בסיוע לקורבנות, פינוי אתרים מזוהמים, חינוך להפחתת סיכונים והרס מאגרים קיימים של חימוש מצרר. האמנה אומצה ב-30 במאי 2008 בדבלין[1], ונפתחה לחתימה ב-3 בדצמבר 2008 באוסלו[2]. היא נכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2010, שישה חודשים לאחר שאושררה על ידי 30 מדינות. נכון לפברואר 2022, בסך הכל 123 מדינות מחויבות למטרה של האמנה, כאשר 110 מדינות אשררו את האמנה, ו-13 מדינות חתמו על האמנה אך טרם אשררו אותה.

מדינות שאשררו את האמנה התחויבו לעולם בשום פנים ואופן:

  1. לא להשתמש בתחמושת מצרר;
  2. לא לפתח, לייצר, לרכוש, לאגור, לשמור או להעביר לכל אחד, במישרין או בעקיפין, תחמושת מצרר;
  3. לא לסייע, לעודד או לגרום לכל אחד לעסוק בכל פעילות האסורה למדינה שהיא צד לאמנה.

בין המדינות שטרם חתמו על האמנה או הודיעו כי לא יחתמו עליה, נמצאות היצרניות הגדולות של פצצות מצרר: ארצות הברית[3], רוסיה, הרפובליקה העממית של סין, הודו, פקיסטן, ברזיל וישראל[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]