אמי ג'יי ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמי ג׳יי ברגר
Amy J. Barger
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 בינואר 1971 (בת 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קינגס קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס ניוטון לייסי פירס לאסטרונומיה (2002)
  • מלגת גוגנהיים (2015)
  • עמיתת פקארד למדע והנדסה (2003)
  • עמית/ה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2017)
  • פרס אנני ג'אמפ קאנון (2001)
  • פרס מריה גופרט-מאייר (2007)
  • מלגת מרשל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.astro.wisc.edu/~barger
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמי ג'יי ברגראנגלית: Amy J. Barger; נולדה ב-18 בינואר 1971) היא אסטרונומית אמריקאית. מתמחה במיפוי כוכבים מרוחקים, היווצרותם של כוכבים חדשים באמצעות תצפיות באורכי גל שונים (אורכי גל אופטיים, גלים שהטווח שלהם הוא submillimeter, גלי רדיו באורכים שונים, תצפיות בקרני רנטגן, קרינה אינפרה אדומה), במחקר על השפעתם של חורים שחורים על-מסיביים והצמיחה ההיסטורית של היקום.[1]

ברגר משמשת כפרופסור וכחברת סגל אקדמי במספר מוסדות אקדמיים, ביניהם המחלקה לאסטרונומיה (Department of Astronomy) באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון והמחלקה לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת יוסטון.

היא זכתה במספר רב של פרסים ומלגות. אחד הפרסים שקיבלה, מוענק לנשים העוסקות באסטרונומיה וניתן מדי שנה לחוקרת אמריקאית עבור הישגים יוצאי דופן והצטיינות בתחום זה, הוא פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה (2001).[2][3]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר השלימה תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בשנת 1993, ותואר שני באוניברסיטת הוואי, במחלקה לפיזיקה ואסטרונומיה. המשך לימודיה לתואר שלישי היה כמלגאית במימון מלגת מרשל (Marshall Scholar) באסטרונומיה, במכללת קינגס (King's College) ובמכון לאסטרונומיה שבאוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1997 סיימה את הדוקטורט, והמשיכה זמן קצר לאחר מכן לפוסט דוקטורט כמִלְגָּאִית במכון לאסטרונומיה באוניברסיטת הוואי, ובמקביל המשיכה לעבוד כעמית מחקר בתוכנית המחקר של Fellow Hubble וכן במימון מטעם מכון Chandra Felow at Large. עד שנת 1999 זכתה בשני תוארי כבוד שונים שניתנו לה על ידי המכון.[4]

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 חזרה לאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון במינוי של עוזרת פרופסור במחלקה לאסטרונומיה, והייתה חלק מקבוצת MORPHS, שהיא קבוצת מחקר, שבדקה את ההיווצרות והמורפולוגיות של גלקסיות רחוקות.[5] לאחר 4 שנות מחקר - בשנת 2004, קודמה לדרגת פרופסור חבר בפקולטה של אוניברסיטה זו, והיא מהווה חלק מסגל המורים ומלמדת מספר שנים קורסים מגוונים באסטרונומיה.[6]

המחקר המשמעותי הראשון של ברגר (זיכה אותה בכ-4 פרסים ומלגות) נעשה במהלך שהותה באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון (2000–2004). מטרת המחקר הייתה, למפות אוכלוסיות של גלקסיות רחוקות וחורים שחורים על-מסיביים, לקבוע את ההיסטוריה שלהם ואת אופן התהוותם. המחקר הצליח לאתר גלקסיות ענק שיוצרות כוכבים במהירות. מחקר זה זיכה אותה בפרס ניוטון-ליסיי המוענק לאסטרונומים צעירים (בני 36 או פחות) ופורצי דרך, וקיבל תמיכה כספית על סך 625,000$ מקרן פקרד למדע ולהנדסה (Packard Foundation Fellowshipr Engineering).[7]

מחקר נוסף של ברגר (2001), שסובסד על ידי הקרן הלאומית למדע, עסק בהבנת התפרצויות של קרני רנטגן ספונטניות ועוצמתיות, שמתרחשות כאשר כוכבים מאסיביים מאוד מתמוטטים והופכים לחורים שחורים. במסגרת המחקר התגלה ששליש מקרני הרנטגן מגיעות מגרעינים גלקטיים פעילים, אשר פולטים אור שאינו על הספקטרום הגלוי. הצוות של ברגר הסיק כי, בכדי לעמוד על טיבן של קרני רנטגן אלה, יש צורך ביותר תצפיות אופטיות עם טלסקופים חזקים יותר. בעקבות מחקר זה, קיבלה ברגר את הפרס על שם אנני ג'אמפ קאנון. אחד הנימוקים העיקריים של נותני הפרס היו, כי מחקרה של ברגר פתח אפשרויות מחקר נוספות ואיפשר גילויים עתידיים בתחום האסטרונומיה.

מחקר מרכזי נוסף של ברגר פורסם בשנת 2005 בכתב העת המדעי "הגיליון האסטרונומי". במהלך המחקר, צילם הצוות של ברגר תצלומי רנטגן בחשיפה ארוכה. בתצלומים אלה הופיעו חורים שחורים שמוסתרים בדרך כלל על ידי ענני גז ואבק

(ערפילית). החוקרים ניתחו את התצלומים שצילמו ומספר תצלומים אחרים, והצליחו לספור במדויק את כלל החורים השחורים הקיימים (בין אם הם קרובים לכדור הארץ או רחוקים ממנו). הצוות גילה, שהחורים השחורים המוקדמים ביותר, הם בעלי מסה גדולה פי 100 מיליון ממסת השמש, מגיעים במהירות למגבלת גודל ומפסיקים לצבור חומר. לעומת זאת, החורים השחורים עם מסה גדולה פי 10 עד 100 מיליון מהשמש, ממשיכים לצבור חומר ולצמוח באיטיות.[8]

חברות ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה פעילה באיגוד האסטרונומיה הבינלאומי.[9]

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר זכתה בפרסים רבים במהלך חייה, ומרבית מחקריה מומנו בצורה מסוימת:

  • AAS Fellow - 2021[1]
  • AAAS Fellow - 2017[1]
  • Kellet Mid-Career Award at UW-Madison - 2017[10]
  • 2015 - מלגת גוגנהיים (Guggenheim Fellowship)[11]
  • Vilas Associates Award at UW-Madison - 2011[1]
  • American Physical Society Fellow - 2007[1]
  • Maria Goeppert-Mayer Award of the American Physical Society - 2007[1]
  • H. I. Romnes Faculty Research Fellow at UW-Madison - 2006[1]
  • Phillip R. Certain College of Letters & Science Dean's Distinguished Teaching Award at UW-Madison - 2004[1]
  • Kavli Fellow - 2003[1]
  • David and Lucile Packard Fellow for Science and Engineering - 2003[1]
  • Newton Lacy Pierce Prize of the American Astronomical Society - 2002[1]
  • Alfred P. Sloan Research Fellow - 2002[1]
  • Annie Jump Cannon Award in Astronomy - 2001
  • Hubble Fellow -1999
  • Chandra Fellow at Large - 1999
  • Marshall Scholar - 1993
  • Goldwater Scholar - 1991[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Amy J. Barger, Vilas Distinguished Achievement Professor, Department of Astronomy, University of Wisconsin-Madison (באנגלית)
  2. ^ Annie Jump Cannon Award in Astronomy | American Astronomical Society, aas.org
  3. ^ AMY BARGER, https://peoplepill.com/people/amy-barger (באנגלית)
  4. ^ Prize Recipient, www.aps.org (באנגלית)
  5. ^ peoplepill.com, About Amy Barger: Astronomer (1971-) | Biography, Facts, Career, Wiki, Life, peoplepill.com
  6. ^ Institute for Astronomy, University of Hawaii, www.ifa.hawaii.edu
  7. ^ Barger, Amy J., The David and Lucile Packard Foundation (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ A. J. Barger, L. L. Cowie, R. F. Mushotzky, Y. Yang, The Cosmic Evolution of Hard X-Ray-selected Active Galactic Nuclei, The Astronomical Journal 129, 2005-02, עמ' 578–609 doi: 10.1086/426915
  9. ^ Amy J. Barger, International Astronomical Union (באנגלית)
  10. ^ Past Winners Kellett Mid-Career, Kellett Mid-Career Award, University of Wisconsin-Madison, ‏2017 (באנגלית)
  11. ^ AMY J. BARGER, John Simon Guggenheim Foundation, ‏2015 (באנגלית)