אמיל ליטוינסקי
 | |
| לידה |
18 בפברואר 1891 יפו, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בספטמבר 1962 (בגיל 71) |
  | |
אמיל ליטוינסקי (18 בפברואר 1891 יפו - 21 בספטמבר 1962) היה פעיל ציבור שעסק בגאולת אדמות והיה מרוכשי ומקימי שכונת תל ליטוינסקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיל (עמנואל) נולד ביפו ב-1891 ליעקב אלחנן ליטוינסקי ולשרה (לבית פינקלשטיין), אח למשה (מוריס) ליטוינסקי ולריימונד ליטוינסקי. למד בבית הספר הצרפתי ביפו ובבית הספר הגבוה למסחר. אמיל ומשה ליטוינסקי הקימו חברה מסחרית בשם "האחים ליטוינסקי". ב-1914, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, גורש עם אחיו, משה, למצרים שם עסקו השניים במסחר וסיפקו ציוד לצבא הבריטי במזרח התיכון. לאחר המלחמה מונו האחים כסוכני חברת הדלק הבריטית של וכן הייתה בבעלותם חברה קבלנית לבניית חנויות ביפו. האחים עסקו ברכש אדמות ברחבי הארץ ובין השאר רכשו כ-1700 דונם מתושבי כפר סאקיה עליהן תכננו להקים יישוב כפרי גדול בקרבת תל אביב. ב-1934 החלה הקמת היישוב תל ליטוינסקי והאחים ליטוינסקי עברו לגור במרכז היישוב (ברחוב שנקרא כיום "האחים ליטוינסקי") כשביתו של אמיל הוקם במספר 51[1]. כמו כן רכש עם אחיו כ-1800 דונם בכפר ג'יוס שבשומרון. על 300 דונם מהם נטע פרדס.
אביו, יעקב אלחנן ליטוינסקי, ייסד את לשכת הבונים החופשיים ביפו וכיהן כנשיאה הראשון[2].
אמיל נישא למרגלית (לבית אפלבוים) ולזוג נולד בן אחד (אריאל). אמיל נפטר ב-1963 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. אשתו, שנפטרה ב-1988, נקברה לצידו.
הניסיון לפרק את שותפות "האחים ליטוינסקי" ולחלק את הרכוש הרב שצברה הביא בסופו של דבר לסכסוכים משפטיים בין בני המשפחה שנמשכו שנים רבות. בשנת 2016, הגישו יורשי משפחת ליטוינסקי עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד מדינת ישראל, בדרישה להשיב למשפחה את קרקעות תל ליטוינסקי, לפצותה, או להעביר אליה קרקעות חלופיות[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אמיל ליטוינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2507
- אמיל ליטוינסקי (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר "חברא קדישא תל אביב"
- שלמה נקדימון, העיר האבודה של תל השומר, באתר ynet, 6 ביוני 2006
- העיר האבודה של תל השומר, באתר הטיולים של אבי משה-סגל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ התפתחותו של היישוב הואטה בגלל המצב הביטחוני בתקופת המאורעות כשלאחריהן הפקיעו הבריטים חלק מהאדמות להקמת מחנה צבאי ובהמשך הופקע חלק אחר להקמת בית החולים תל השומר
- ^ יובל כספי ולילך-שירה גביש, האחים הערבים של מייסדי אחוזת בית, באתר הארץ, 25 במאי 2007
- ^ שלומית צור, בעלי הקרקעות של תל השומר בתביעת ענק נגד המדינה, באתר גלובס, 31 במרץ 2016