אמוניום פרכלורט
 | |
 | |
| שמות נוספים | AP |
|---|---|
| כתיב כימי | NH4ClO4 |
| מראה | גביש לבן |
| מספר CAS | 7790-98-9 |
| צפיפות | 1.95 גרם/סמ"ק |
| מסיסות | מסיס במטמול, מסיס חלקית באצטון |
| LD50 | 2000-4000 מ"ג לק"ג |
אמוניום פרכלוראט (באנגלית: Ammonium perchlorate, או "AP") היא תרכובת אי-אורגנית, שהיא סוג של פרכלורט בעלת הנוסחה הכימית NH4ClO4. זהו מוצק חסר צבע או לבן המסיס במים, המהווה מחמצן רב עוצמה. בשילוב עם דלק, ניתן להשתמש בו כחומר להנעה רקטית. חוסר היציבות שלו גרם למספר תאונות לאורך ההיסטוריה.
ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמוניום פרכלורט (AP) מיוצר על ידי תגובה בין אמוניה לחומצה על-כלורית. תהליך זה הוא הדרך העיקרית לייצור תעשייתי של חומצה פרכלורית. ניתן לייצר את המלח גם על ידי תגובת מטתזה של מלחי אמוניום (אמניום כלוריד) עם נתרן פרכלורט. תהליך זה מנצל את המסיסות הנמוכה יחסית של NH 4 ClO 4, שהיא כ-10% מזו של נתרן פרכלורט.
ה-AP מיוצר כגביש בצורת מעוינון חסרי צבע.
פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו רוב מלחי האמוניום, אמוניום פרכלורט מתפרק לפני התכה. חימום מתון מביא לייצור מימן כלורי, חנקן, חמצן ומים.
- 4 NH 4 ClO 4 → 4 HCl + 2 שימוש 2 + 5 O 2 + 6 H 2 O
הבעירה של AP מורכבת למדי ונחקרת בהרחבה. גבישי AP מתפרקים לפני ההתכה, למרות ששכבה נוזלית דקה נצפתה על משטחי גביש במהלך תהליכי בעירה בלחץ גבוה. [1] חימום חזק עלול להוביל לפיצוצים. תגובות שלמות לא משאירות שאריות. גבישים טהורים אינם יכולים להחזיק להבה מתחת ללחץ של 2 פסקל.
AP הוא מחמצן בדרגה 4 (יכול לעבור תגובה נפיצה) עבור גודלי חלקיקים מעל 15 מיקרומטר [2] והוא מסווג כחומר נפץ עבור גדלים של חלקיקים פחות מ-15 מיקרומטר. [3] [4]
יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש העיקרי באמוניום פרכלורט הוא בייצור דלק מוצק להנעה. [5] כאשר AP מעורבב עם דלק (כמו אבקת אלומיניום ו/או עם מקשר אלסטומרי), הוא יכול ליצור בעירה מתמשכת בלחצים הרבה מתחת ללחץ האטמוספירי. זהו חומר מחמצן חשוב עם היסטוריה של עשרות שנים של שימוש בהנעת רקטות עם דלק מוצק - שיגור לחלל (כולל מנוע הרקטות המוצק של מעבורת החלל), רקטות צבאיות וחובבים בעלות הספק גבוה, כמו גם בזיקוקים מסוימים.
כמה דבקי אפוקסי "שבירים" מכילים תרחיפים של AP. עם חימום ל-300 מעלות צלזיוס, ה-AP מפרק את הדבק האורגני, ושובר את המפרק המוצק.
רעילות לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרכלורט עצמו מכיל רעילות חריפה קטנה. לדוגמה, לנתרן פרכלורט יש LD50 של 2-4 גרם/ק"ג והוא נעלם במהירות לאחר בליעה. עם זאת, הוכח כי חשיפה כרונית לפרכלורטים, אפילו בריכוזים נמוכים, גורמת לבעיות שונות של בלוטת התריס, שכן היא נספגת במקום יוד.
שימוש על ידי ארגוני טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מייצור של רקטות וחומרים להנעה רקטית ברצועת עזה, החמאס מייצר אמוניום פרכלורט במתקנים שונים[6], בעזרת אמניום כלוריד[7], לפחות מאז 2008.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Boggs, T. L. (1970). "Deflagration Rate, Surface Structure and Subsurface Profile of Self-Deflagrating Single Crystals of Ammonium Perchlorate". AIAA Journal. 8 (5): 867–873. Bibcode:1970AIAAJ...8..867B. doi:10.2514/3.5780.
- ^ NFPA 400: Hazardous Materials Code, 2010
- ^ NFPA 495: Explosive Materials Code, 2010
- ^ "Development of an Enhanced Hazard Classification System for Oxidizers Research Project, Technical Report", Safety Engineering Laboratories, Inc., The Fire Protection Research Foundation, 13 April 2006
- ^ "Perchlorate: Overview of Issues, Status, and Remedial Actions" (אורכב 15.03.2012 בארכיון Wayback Machine), ITRC, September 2005
- ^ עמי רוחקס דומבה, הסבב הנוכחי מוכיח: חיסול אבו אל־עטא לא עבד, באתר "IsraelDefense", 25 בפברואר 2020
- ^ סוכל ניסיון הברחה של 16 טונות חומר לייצור רקטות מטורקיה לרצועת עזה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2023