אל-אווירני סובל אוויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיהוי באמצעות מבחנות מצע נוזלי של חיידקים אווירניים ואל-אווירניים: 1 - חיידקים אווירניים אובליגטוריים, 2 - חיידקים אל-אווירניים אובליגטוריים, 3 - חיידקים אל-אווירניים פקולטטיביים, 4 - מיקרואירופילים, 5 - חיידקים אל-אווירניים סובלי אוויר

אל-אווירני סובל אוויר אנגלית: Aerotolerant anaerobe) או אל-אווירן סובלן אוויר[1] הוא מושג במיקרוביולוגיה המתאר מיקרואורגניזמים פרוקריוטיים אל-אווירניים שאינם משתמשים בחמצן בתור קבל אלקטרונים סופי בתהליך של זרחון חמצוני, אולם בשונה מאל-אווירניים אובליגטוריים אינם נפגעים מרעילותו. מיקרואורגניזמים אלה ניתן להגדיר בתור "אדישים לנוכחות של חמצן בסביבה"[2].

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיידקים בסוג Lactobacillus (מתגים גראם-חיוביים הנראים בתמונה) הם אל-אווירניים סובלי אוויר ומהווים חלק מהפלורה הטבעית בנרתיק ובמעיים

מימן על-חמצני ויון סופראוקסיד, שני תוצרי לוואי רעילים שנוצרים בעת חשיפה לחמצן אטמוספירי, מונעים ממיקרואורגניזמים אל-אווירניים אובליגטוריים להמצא לאורך זמן באינטראקציה עם החמצן. זאת משום שחסרים להם האנזימים סופראוקסיד דיסמוטאז, פרוקסידאז וקטלאז אשר מנטרלים תוצרי לוואי אלה. חשיפה ממושכת לשני הרדיקלים החופשיים הנזכרים לעיל תגרום לחמצון תרכובות אורגניות שונות במיקרואורגניזמים אל-אווירניים אובליגטוריים וכפועל יוצא תוביל למותם. בשונה מאל-אווירניים אובליגטוריים, סובלי האוויר מתאפיינים ביכולת סינתזה גבוהה של האנזימים סופראוקסיד דיסמוטאז ופרוקסידאז, דבר שמגן עליהם מפני נזקי החשיפה לחמצן, ומאפשר להם להתקיים בנוכחות של חמצן אטמוספירי. לצורך הפקת אנרגיה נעזרים סובלי האוויר בתהליך התסיסה[3][4][5][6].

תרבית חיידקים אל-אווירניים סובלי אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לתרבת מיקרואורגניזמים אל-אווירניים סובלי אוויר על גבי מצע אגר מוצק ניתן להדגיר צלחות פטרי עליהם נזרעו המיקרואורגניזמים, בדומה לתרבית אווירנית אובליגטורית, או אל-אווירנית פקולטטיבית, בריכוזי חמצן אטמוספיריים. בתוך מצע נוזלי יגדלו מיקרואורגניזמים אלה בצורה אחידה לכל אורך המבחנה (ראו תמונה להמחשה בראש הערך)[7].

אל-אווירניים סובלי אוויר בשימוש האדם וברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרוב כבוש, המתקבל מתסיסה לקטית שמבצעים חיידקים סובלי אוויר בסוגים Lactobacillus ו-Leuconostoc, מהווה מרכיב חשוב במטבחים אירופאיים רבים

הפקת האנרגיה של חיידקים סובלי האוויר בתהליך התסיסה מנוצלת על ידי האדם בצורה נרחבת בתעשיית המזון. כך למשל תוצרי התסיסה של החיידקים בסוגים Lactobacillus, ‏Lactococcus ו-Leuconostoc משמשים ליצירת ירקות כבושים, גבינות צהובות ומוצרי חלב מוחמצים דוגמת לבן, קפיר ויוגורט[8][9][10].

אל-אווירניים סובלי אוויר ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיידקים אל-אווירניים סובלי אוויר רבים מהווים חלק מהפלורה הטבעית בבני אדם ובבעלי חיים. כך למשך חיידקים בסוגים Lactobacillus מהווים חלק מהפלורה הטבעית של הנרתיק והמעיים, וחיידקים בסוג ‏Enterococcus מהווים חלק מהפלורה הטבעית של המעיים. נוכחותם של אלה תורמת, בין היתר, להגנה מפני שגשוג יתר של מיקרואורגניזמים שעלולים להפוך לפתוגניים וכן מפני קולוניזציה של מיקרואורגניזמים פתוגניים מבחוץ, שעלולים להוביל לזיהומים ברקמות אלה[11]. עם זאת, חדירתם של האחרונים לרקמות שונות בהם הם אינם נחשבים לפלורה טבעית עלולה לגרום לזיהומים קשים, דוגמת זיהומי פצעים, אלח דם, דלקת פנים הלב, דלקת הצפק, ודלקת קרום המוח[12].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוֹבְלַן אֲוִיר במילון מיקרוביולוגיה (תשנ"ה), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Byung H Kim, Geoffrey M Gadd. Bacterial Physiology and Metabolism. Cambridge University Press. 2008, p.9. ISBN 978-0511393228.
  3. ^ An Introduction to Reactive Oxygen Species - Measurement of ROS in Cells.
  4. ^ Nutrition and Growth of Bacteria.
  5. ^ Byung H Kim, Geoffrey M Gadd. Bacterial Physiology and Metabolism. Cambridge University Press. 2008, pp.254, 260. ISBN 978-0511393228.
  6. ^ Oxygen Relationships" and the Use of Thioglycollate Medium.
  7. ^ Bacteria Classified by Cellular Respiration.
  8. ^ Giraffa G, Chanishvili N, Widyastuti Y. (2010). Importance of Lactobacilli in food and feed biotechnology. Research in Microbiology. Jul-Aug;161(6):480-7. PMID 20302928.
  9. ^ Coffey A, Ross RP. (2002). Bacteriophage-resistance systems in dairy starter strains: molecular analysis to application. Antonie Van Leeuwenhoek. Aug;82(1-4):303-21. PMID 12369198.
  10. ^ Microbiology of starter cultures.
  11. ^ Boris S, Barbés C. (2000). Role played by Lactobacilli in controlling the population of vaginal pathogens. Microbes and Infection. Apr;2(5):543-6. PMID 10865199.
  12. ^ Patrick R. Murray, Ken S. Rosenthal, Michael A. Pfaller. Medical microbiology (5th ed.). Elsevier Mosby. 2005, pp.261-262, 420. ISBN 978-0323033039.