אלכסנדר טראונר

אלכסנדר טראונר
Trauner Sándor

אלכסנדר טראונר (יושב) עם האחים פרבר (1961) בסרט דוקומנטרי
לידה	3 באוגוסט 1906 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	5 בדצמבר 1993 (בגיל 87) אומונוויל-לה-פטיט, צרפת
מדינה	הונגריה, צרפת
מקום קבורה	אומונוויל-לה-פטיט
השכלה	האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות (1929)
תקופת הפעילות	1926–1993 (כ־67 שנים)
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לארטדיירקשן הטוב ביותר, שחור-לבן פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1 בדצמבר 1991)

שאנדור טראונר (מחוץ להונגריה מוכר כאלכסנדר טראונר, בשמו המקורי טראו, בהונגרית: Trauner Sándor; בודפשט, 3 בספטמבר 1906 – אומונוויל-לה-פטיט (Omonville-la-Petite), 5 בדצמבר 1993) היה צייר יהודי צרפתי ממוצא הונגרי, גרפיקאי, מעצב תלבושות, מעצב תפאורות זוכה פרס אוסקר.

קורות חיים

טראונר נולד במשפחה יהודית בבודפשט. כישרונו התבטא כבר בתחילת 1921 בפתיחת בית הספר הפתוח (חופשי) של יוז'ף ריפל-רונאי, שם היה סטודנט. בשנת 1924 נרשם למכללה לאמנויות יפות בבודפשט, שם למד ציור אצל אישטוואן צ'וק. בשנת 1925 הקים קבוצת צעירים מתקדמים עם חבריו (בלה הגדוש, ג'רג' קפש, דז'ה קורניש, ארנה שוברט, בלה וסלסקי, לאיוש ויידה) וייסד אגודה החדשה בשם KUT לאמנים החדשים. באותה שנה הציג את התערוכה הראשונה שלו בחנות ספרים אוונגרדית. מחשש לסנקציות רשמיות נגד היהודים והאנטישמיות הגוברת הוא נסע לצרפת בשנת 1929, בעצתו של אישטוואן צ'וק.

בחיפוש אחר עבודה בפריז הכיר את לזר מאירסון, מעצב תפאורה של במאי הקולנוע רנה קלייר, וכך פנה לסרטי קולנוע בנוסף לציור. בשנת 1930 בסרטו של לואיס בוניואל "תור הזהב" עיצב תפאורות והשתתף בסרטו המדבר הראשון של קלייר כעוזרו של מאירסון, סרט שהפך לסוגה קולנועית מפורסמת בעולם "תחת גגות פריז".

עד 1936 עבד בארבעה עשר סרטים לצד מאירסון, ביצירותיהם של רנה קלייר, ז'וליין דוביבייה, מארק אלגרט וקלוד אוטנט-לארה. הוא היה מעצב ראשי מאז 1937. מטעם במאי הקולנוע מרסל קרנה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נאלץ להסתתר בגלל מוצאו היהודי. בדרום צרפת עבד בצורה בלתי חוקית והכין את התפאורות, לז'אן גרמיון לסרטו אורות הקיץ ושל שגרירי השטן ועיר האהבה של מרסל קרנה. הוא נשאר עם מרסל קרנה גם לאחר המלחמה. הוא תכנן תפאורות ענקיות ובנה דגמים של המיקומים החיצוניים של הרבעים הצפוניים של פריז באולפנים סביב הבירה. היצירות המרשימות ביותר שלו היו תחנת המטרו Barbès-Rochechouart ועוד.

הוא צבר מוניטין בינלאומי בזכות כישרונו הבולט. פנו אליו ועבד עם שורה של יוצרי סרטים אמריקאים שצילמו בפריז בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1955 פגש את הקולנוען בילי ווילדר תסריטאי ובמאי קולנוע יהודי-אמריקאי יליד גליציה. פגישתם הייתה תחילתה של תקופה פורייה. על פי הזמנתו של ווילדר, נסע טראונר לארצות הברית לעבוד בהוליווד כמעצב תפאורה ומעצב חזותי לבמאים גדולים כמו אורסון וולס, בילי וילדר, ז'ול דאסן, מרטין ריט, פיטר יוסטינוב או פרד זינמן. הוא קיבל פרס אוסקר על הסרטים החזותיים שלו עבור הדירה, והוא לקח חלק גדול גם באירמה לה דוס זוכת האוסקר בחמש הקטגוריות של בילי ווילדר.

בשנת 1980 היה חבר בחבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ובשנת 1986 הוזמן לשבת בחבר השופטים של פסטיבל הקולנוע בקאן. במרץ 1990 נבחר לאזרח כבוד של העיר שרבור, בה התגורר עד 1973. בשנת 1991 לקה בשבץ מוחי. שנתיים לאחר מכן נפטר בכפר אומונוויל-לה-פטיט בנורמנדי תחתית.

פרסים והוקרה

• 1952 - מעצב חזותי של אותלו, הטרגדיה המורית של ונציה, פרס דקל הזהב של פסטיבל קאן
• 1955 - מעצב חזותי של ריפיפי אצל גברים, זכה לבימוי הטוב ביותר בפסטיבל קאן
• 1961 - פרס אוסקר על העיצוב הטוב ביותר בשחור לבן - הדירה
• 1975 - מועמד לאוסקר על העיצוב החזותי הטוב ביותר - האיש שרצה להיות מלך
• 1977 - פרס סזאר לתפאורה הטובה ביותר - מר קליין
• 1980 - פרס סזאר עבור התפאורה הטובה ביותר - דון ג'ובאני
• 1986 - פרס סזאר לתפאורה הטובה ביותר - מטרו
• 1991 - פרס פליקס של האקדמיה האירופית לקולנוע כהוקרה על יצירתו

סרטיו

כמעצב תפאורה ומעצב חזותי

• 1955 - ארץ הפרעונים (Land of the Pharaohs), בבימויו של הווארד הוקס
• 1960 - דירת רווקים (The Apartment), בבימויו של בילי ווילדר
• 1963 - אירמה, אתה מתוק (Irma la Douce), בבימויו של בילי ווילדר
• 1976 - מר קליין (Monsieur Klein), בבימויו של ג'וזף לוסי
• 1978 - Les routes du sud, בבימויו של ג'וזף לוסי
• 1982 - ויאדוקט, במאי: שאנדור סימו

כשחקן

• 1934 - L'hôtel du libre échange, בבימויו של מרק אליגרה
• 1956 - אריאן, במאי: בילי ווילדר
• 1957 - אהבה אחר הצהריים (Love in the Afternoon), בבימויו של בילי ווילדר
• 1958 - Paris mange son pain, במאי: פייר פרוור
• 1981 - Le roi des cons, במאי: קלוד קונפורט
• 1989 - מפגש (ראוניון) בבימויו של ג'רי שצברג

כמפיק

• 1963 - אירמה, אהובתי (אירמה לה דאוס), בבימויו של בילי ווילדר
• 1964 - רוצחים מקסימים (Behold a Pale Horse), בבימויו של בילי ווילדר

לקריאה נוספת

• Nane Trauer: Alexandre Trauner: 50 ans de cinéma. lpce.com. (בצרפתית) La Petite Carpe Eclectique (1998)
• לפני מאה שנה נולד אלכסנדר טראונרelmebajnoksag.hu. Budapest: IPM – Elmebajnokság (2006. szept.) .)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר טראונר בוויקישיתוף

• אלכסנדר טראונר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלכסנדר טראונר - Bibliothèque du Film (fr :)
• אלכסנדר טראונר - Les Gens du Cinéma(fr :)
• Paris vu par אלכסנדר טראונר (fr :)
• ציורי טראונר - La boîte à image (fr :)
• כמה ציורי טראונר - Atelier An Girard (fr :)
• אלכסנדר טראונר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלכסנדר טראונר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)