אלי קשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי קשת
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בן 79 בערך)
נתניה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי ביולוגיה מולקולרית
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט פרופסור נתן דה-גרוט
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
תלמידי דוקטורט מיגל וייל
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
חקר מערכת כלי הדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי קשת (נולד ב-1945) הוא פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ"א 2021[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי קשת נולד בשנת 1945 בנתניה, ללאה (לבית פייגנבוים) ועקיבא בקשט. למד בתיכון על שם טשרניחובסקי בנתניה. בשנת 1963 התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.

בשנת 1968 קיבל תואר ראשון בביוכימיה, בשנת 1969 קיבל תואר שני בביוכימיה, ובשנת 1976 קיבל תואר דוקטור, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט של עסקה בביו־סינתזה של חלבונים, ונעשתה בהדרכתו של פרופ' נתן דה-גרוט. בשנים 1975–1979 שהה בפוסט-דוקטורט במכון חקר הסרטן של אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, ארצות הברית, בה חקר את מעורבותם של נגיפים בהתמרה סרטנית בהנחייתו של פרופ' הווארד טמין, חתן פרס נובל לרפואה.

בשנים 1980–1981 היה מדען בכיר במכון ויצמן למדע. בשנת 1982 הצטרף למחלקה לווירולוגיה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בדרגת מרצה בכיר, והמשיך במשך כעשור בחקר רטרו-וירוסים. בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר, ומאז 1993 הוא פרופסור מן המניין. קשת כיהן כפרופסור אורח במכון הסרטן הלאומי האמריקאי במרילנד, במכון קירי בפריז וכיועץ למספר חברות תרופות בינלאומיות. בשנת 2015 נבחר פרופ' קשת כחבר באקדמיה הישראלית למדעים. קשת מורה בחסד, ותלמידיו הרבים לתארים מתקדמים (18 דוקטורנטים, 10 פוסט-דוקטורנטים) מאיישים כיום משרות בכירות באקדמיה, בתעשייה, ובמערכות החינוך והבריאות[2].

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 שינה פרופ' קשת את כיוון מחקרו, ופנה לחקור את תהליך היצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). עבודתו הראשונה בתחום זיהתה את הפקטור האנגיוגני המרכזי (VEGF) ואת המנגנון הבסיסי השולט על ביטוי הגן ל-VEGF ועל תהליך היצירה של כלי דם בבריאות ובחולי: מחסור רקמתי בחמצן.[3]. קשת המשיך לחקור את תהליכי היצירה של כלי דם, את המשמעות הפיזיולוגית והפתולוגית של יצירת כלי דם ועל הפוטנציאל התרפויטי הגלום בתובנות אלה, את הבנת האינטראקציות ההדוקות של המערכת הוסקולרית והפקטור VEGF עם התפתחות ותפקוד מערכת העצבים והמערכת ההמטופואטית, אינטראקציות המגלמות בחובן משמעויות תרפויטיות למגוון מחלות אנושיות, ועוד. בנימוקי הוועדה לפרס ישראל 2021, הודגשו תרומותיו בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחת כלי דם חדשים. בתגליותיו הביא להכרה שעודף חמצן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם, ובכך הביא לשינוי בטיפול בפגים.

פרופ' קשת מעל 130 מאמרים, אשר צוטטו למעלה מ-33,000 פעמים.

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • D Shweiki, A Itin, D Soffer, E Keshet, Vascular endothelial growth factor induced by hypoxia may mediate hypoxia-initiated angiogenesis, Nature 359, 10, 1992, pp.843-845
  • Tamar Alon, Itzhak Hemo, Ahuva Itin, Jacob Pe'er, Jonathan Stone, Eli Keshet, Vascular endothelial growth factor acts as a survival factor for newly formed retinal vessels and has implications for retinopathy of prematurity, Nature medicine, 1, 10, 1995, pp. 1024-1028
  • Laura E Benjamin, Eli Keshet, Conditional switching of vascular endothelial growth factor (VEGF) expression in tumors: induction of endothelial cell shedding and regression of hemangioblastoma-like vessels, Proceedings of the National Academy of Sciences, 94, 8, 1997, pp.8761-8766

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]