אליפות העולם בראלי עונת 2019

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות העולם בראלי עונת 2019
סוג תחרות אליפות העולם בראלי
תאריך התחלה 24 בינואר 2019
תאריך סיום 17 בנובמבר 2019
מספר עונה 47
מספר מרוצים בעונה 14
זוכה באליפות הנהגים אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
נקודות הנהג הזוכה 263
זוכה באליפות היצרנים יונדאי מוטורספורט
נקודות היצרן הזוכה 380
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 2019 באליפות העולם בראלי היא העונה ה-47 בה התקיימה האליפות. האליפות מוכרת על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) כאליפות הבכירה בקטגוריית הראלי. במהלך העונה התקיימו 13 מרוצים בהם התחרו על אליפות נהגים, אליפות נהגי המשנה ואליפות היצרנים. במקביל לאליפות בקטגוריה הבכירה התקיימו גם תחרויות בקטגוריית ה-WRC2 ואליפות העולם לנוער (JWRC). קטגוריית WRC3 בוטלה. אוט טאנק, נהגה של קבוצת טויוטה, זכה באליפות הנהגים בפעם הראשונה בקריירה. קבוצת יונדאי מוטורספורט זכתה באליפות היצרנים, גם היא לראשונה.

ראלי אוסטרליה, שתוכנן להיות מרוץ סיום העונה, בוטל בשל שריפות ענק שפרצו במזרח המדינה.

לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב תאריכים מיקום משטח מקטעים אורך מנצח Power Stage
1 24–27 בינואר מונקומונקומונטה קרלו מעורב 15[1] 302.77 ק"מ צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה בריטניהבריטניה כריס מיק
2 14–17 בפברואר שוודיהשוודיהשוודיה שלג 19 319.17 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
3 07–10 במרץ מקסיקומקסיקומקסיקו חצץ 21 316.51 ק"מ צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה
4 28–31 במרץ צרפתצרפתקורסיקה אספלט 14 347.51 ק"מ בלגיהבלגיה תיירי נויביל בריטניהבריטניה כריס מיק
5 25–28 באפריל ארגנטינהארגנטינהארגנטינה חצץ 18 349.48 ק"מ בלגיהבלגיה תיירי נויביל צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה
6 12-9 במאי צ'ילהצ'ילהצ'ילה חצץ 17 325.70 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
7 30 במאי–2 ביוני פורטוגלפורטוגלפורטוגל חצץ 20 311.23 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה
8 16-13 ביוני איטליהאיטליהאיטליה חצץ 19 313.44 ק"מ ספרדספרד דני סורדו נורווגיהנורווגיה אנדריאס מיקלסן
9 1–4 באוגוסט פינלנדפינלנדפינלנד חצץ 23 307.22 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
10 22–25 באוגוסט גרמניהגרמניהגרמניה אספלט 19 343.95 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק בלגיהבלגיה תיירי נויביל
11 12–15 בספטמבר טורקיהטורקיהטורקיה חצץ 17 318.77 ק"מ צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
12 3–6 באוקטובר בריטניהבריטניהבריטניה חצץ 22 316.50 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
13 27-24 באוקטובר ספרדספרדקטלוניה מעורב 17 325.08 ק"מ בלגיהבלגיה תיירי נויביל אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
14 14–17 בנובמבר אוסטרליהאוסטרליהאוסטרליה חצץ 25 324.65 ק"מ
בוטל

שינויים בלוח הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2018 הכריזה הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) על כוונתה להרחיב את לוח התחרויות ל-14 אירועים בשנת 2019, כחלק מתוכנית להתרחבות עתידית ל-16 מרוצים. ראלי צרפת וראלי סרדיניה הוגדרו על ידי הקבוצות כמרוצים בעלי הפופולריות הנמוכה עקב הקשיים בלוגיסטיקה שהן יוצרות ומספר הצופים הנמוך. מארגני ראלי יפן הגיעו להסכמה עקרונית להצטרפות המרוץ ללוח המרוצים כבר בעונה הנוכחית, אך לבסוף הוחלט שלא לקיים את המרוץ בעקבות הלחץ להמשיך ולקיים את התחרויות האירופאיות[2][3]. לוח המרוצים הסופי שפורסם באוקטובר 2018 כלל את ראלי צ'ילה, שהצטרף בפעם הראשונה לאליפות.

ראלי אוסטרליה, שתוכנן להיות מרוץ סיום העונה, בוטל בעקבות גל שריפות שפרצו במזרח המדינה[4].

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצרן קבוצה רכב צוות
מספר נהג נהג משנה מרוצים
סיטרואן צרפתצרפת סיטרואן טוטאל אבו דאבי סיטרואן C3 WRC 1 צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה צרפתצרפת ג'וליאן אינגרסיה 1–13
4 פינלנדפינלנד אסאפקה לאפי פינלנדפינלנד ג'נה פרם 1–13
פורד בריטניהבריטניה אם-ספורט פורד פיאסטה 3 פינלנדפינלנד טימו סונינן פינלנדפינלנד מרקו סלמינן/יארמו לאטינן 1–13
7 שוודיהשוודיה פונטוס טידמנד נורווגיהנורווגיה אולה פלואן 1–2, 11-12
33 בריטניהבריטניה אלפין אוונס בריטניהבריטניה סקוט מרטין 1–8, 12-13
44 בריטניהבריטניה גאס גרינסמית' בריטניהבריטניה אליוט אדמונסון 7, 9–10
יונדאי קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יונדאי מוטורספורט יונדאי i20 קופה WRC 6 ספרדספרד דני סורדו ספרדספרד קרלוס דל בריו 3–5, 7–8, 10–11, 13
11 בלגיהבלגיה תיירי נויביל בלגיהבלגיה ניקולאס גילסול 1–13
19 צרפתצרפת סבסטיאן לב מונקומונקו דניאל אלנה 1–2, 4, 6–7, 13
42 אירלנדאירלנד קרייג ברין אירלנדאירלנד פול נגל 9, 12
89 נורווגיהנורווגיה אנדריאס מיקלסן נורווגיהנורווגיה אנדריאס ג'אגר 1–3, 5–6, 8–12
טויוטה יפןיפן טויוטה רייסינג טויוטה יאריס WRC 5 בריטניהבריטניה כריס מיק בריטניהבריטניה סבסטיאן מרשל 1–13
8 אסטוניהאסטוניה אוט טאנק אסטוניהאסטוניה מרטין ירבוג'ה 1–13
10 פינלנדפינלנד יארי-מאטי לאטוולה פינלנדפינלנד מיקה אנטילה 1–13
פינלנדפינלנד GRX 68 פינלנדפינלנד מרקוס גרונהולם פינלנדפינלנד טימו ראוטינן 2

שינויים בנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבסטיאן אוז'ייה עזב את קבוצת אם-ספורט ושב להתחרות עבור סיטרואן, הקבוצה אותה עזב בשנת 2011[5]. נהג נוסף שהצטרף לקבוצה הוא אסאפקה לאפי שעזב אחרי שנתיים את קבוצת טויוטה[6]. טימו סונינן קודם לעמדת הנהג בכיר בקבוצת אם-ספורט לאחר עזיבתו של אוז'ייה. לצידו של סונינן יתחרה פונטוס טידנמד, שייקח חלק במספר מרוצים[7]. גאס גרינסמית', שהתחרה עבור הקבוצה ב-WRC2 ייקח חלק גם הוא במספר מרוצים במהלך העונה[8].

סבסטיאן לואב, שזכה תשע פעמים באליפות, שב לאליפות, הצטרף לקבוצת יונדאי מוטורספורט באופן חלקי והתחרה בשישה מרוצים. לואב חלק את המכונית עם דני סורדו שהתחרה בשארק המרוצים[9]. הצטרפותו של לואב באה על חשבונו של היידן פאדון את הקבוצה[10]. סבסטיאן מרשל, ששימש כנהג המשנה של פאדון הצטרף לקבוצת טויוטה כנהג המשנה לצידו של כריס מיק, שחזר להתחרות לאחר שפוטר באמצע העונה הקודמת מקבוצת סיטרואן[11]. מרקוס גרונהולם שב להתחרות באליפות, לראשונה מאז שנת 2010, והשתתף בראלי שוודיה בקבוצה עצמאית בחסות טויוטה[12].

שינויים בתקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת העונה הוכנסו מספר שינויים בתקנות:

  • המרחק הכולל של המקטעים במרוץ הוגבל ל-350 ק"מ במקום 500[13]. כתוצאה מההחלטה קוצר אורכו הכולל של ראלי מונטה קרלו בלמעלה מ-70 ק"מ.
  • נהגים יורשו לבחור מספר קבוע למכונית, בדומה למקובל בפורמולה 1 וב-MotoGP. האלוף המכהן יוכל להתחרות עם הספרה "1" על רכבו[14].
  • מספר ימי המבחן המותרים לכל קבוצה במהלך השנה צומצמם מ-55 ימים ל-42[13].

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות ניתנות לעשרת הנהגים המסיימים את התחרות ראשונים בהתאם לפירוט בטבלה הבאה. בשלב ה-Power stage‏ הניקוד ניתן לחמשת הנהגים המסיימים את המקטע האחרון של כל מרוץ, במקום שלושה כפי שהיה בשנים הקודמות. לנהג שסיים ראשון הוענקו 5 נקודות, למקום השני הוענקו 4 נקודות וכן הלאה.

מיקום 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
נקודות 25 18 15 12 10 8 6 4 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג מונקומונקו שוודיהשוודיה מקסיקומקסיקו צרפתצרפת ארגנטינהארגנטינה צ'ילהצ'ילה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה פינלנדפינלנד גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה בריטניהבריטניה ספרדספרד אוסטרליהאוסטרליה נקודות
1 אסטוניהאסטוניה אוט טאנק 34 11 2 63 85 11 13 5 11 1 161 11 21 בוטל 263
2 בלגיהבלגיה תיירי נויביל 23 32 43 14 13 פרש 22 63 62 41 82 25 13 227
3 צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה 12 294 11 25 31 22 31 422 54 75 13 32 83 217
4 נורווגיהנורווגיה אנדריאס מיקלסן פרש 4 11 2 7 31 43 6 3 6 102
5 בריטניהבריטניה אלפין אוונס פרש 53 3 3 פרש 4 5 45 54 62 102
6 בריטניהבריטניה כריס מיק 61 6 52 91 4 105 פרש 8 פרש 24 7 4 29 98
7 פינלנדפינלנד יארי-מאטי לאטוולה 5 21 8 10 52 113 7 194 35 33 64 פרש 5 94
8 ספרדספרד דני סורדו 94 4 64 235 1 5 5 34 89
9 פינלנדפינלנד טימו סונינן 115 23 פרש 53 7 5 44 2 5 292 45 פרש 7 89
10 פינלנדפינלנד אסאפקה לאפי פרש 25 145 7 פרש 6 פרש 7 2 8 2 273 פרש 83
11 צרפתצרפת סבסטיאן לב 4 7 8 34 פרש 4 51
12 פינלנדפינלנד קאלה רובנפראה 18 18 פרש 8 6 9 9 16 18 9 12 18
13 שוודיהשוודיה פונטוס טידמנד 20 8 9 7 12
14 אירלנדאירלנד קרייג ברין 7 8 10
15 בריטניהבריטניה גוס גרינסמית' 7 19 15 12 פרש 43 פרש 9 10 33 15 9
16 מקסיקומקסיקו בניטו גוארה 6 12 16 14 20 פרש 8
17 בוליביהבוליביה מרקו בולצ'יה וילקינסון 7 פרש 15 14 13 15 פרש 6
18 נורווגיהנורווגיה מאדס אוסטברג 11 9 9 24 18 17 45 9 6
19 צ'כיהצ'כיה יאן קופצ'קי 8 10 11 11 18 11 5
20 צרפתצרפת יוהאן בונטו 8 49 4
21 צרפתצרפת פייר לואי לובה 44 9 11 14 12 17 2
22 נורווגיהנורווגיה אולה כריסטיאן וויבי 12 9 פרש פרש 20 35 16 2
23 צרפתצרפת סטפן סרזין 9 פרש 2
24 רוסיהרוסיה ניקולאי גרייזין 15 12 13 פרש 10 20 13 23 1
25 יפןיפן טקמוטו קצוטה 13 פרש 14 16 14 21 פרש פרש 10 14 39 1
26 צרפתצרפת אריק קאמילי פרש 13 15 10 1
27 שוודיהשוודיה אמיל ברגקוויסט 14 10 1
28 צרפתצרפת אדריאן פורמקס 10 45 30 37 23 23 16 32 1
29 צ'ילהצ'ילה פדרו הלר פרש 10 28 1
30 פינלנדפינלנד יאן טוהינו 10 1
31 מקסיקומקסיקו ריקארדו טריבינו 10 1
32 נורווגיהנורווגיה פטר סולברג 10 1
מיקום נהג מונקומונקו שוודיהשוודיה מקסיקומקסיקו צרפתצרפת ארגנטינהארגנטינה צ'ילהצ'ילה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה פינלנדפינלנד גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה בריטניהבריטניה ספרדספרד אוסטרליהאוסטרליה נקודות

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום יצרן מונקומונקו שוודיהשוודיה מקסיקומקסיקו צרפתצרפת ארגנטינהארגנטינה צ'ילהצ'ילה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה פינלנדפינלנד גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה בריטניהבריטניה ספרדספרד אוסטרליהאוסטרליה נקודות
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יונדאי מוטורספורט 2 3 4 1 1 3 2 1 4 3 3 2 1 בוטל 380
4 4 6 4 2 7 7 3 6 4 5 6 3
פרש NC פרש NC NC פרש פרש NC NC NC NC NC NC
2 יפןיפן טויוטה 3 1 2 6 4 1 1 5 1 1 6 1 2 362
5 6 5 8 5 8 6 7 3 2 7 4 4
NC NC NC NC NC NC פרש NC פרש NC NC פרש NC
3 צרפתצרפת סיטרואן 1 2 1 2 3 2 3 6 2 5 1 3 7 284
פרש 8 7 7 פרש 6 פרש 8 5 6 2 8 פרש
4 בריטניהבריטניה אם ספורט 6 5 3 3 6 4 4 2 7 7 4 5 5 218
7 7 פרש 5 פרש 5 5 4 פרש 8 8 7 6
NC NC פרש WD WD פרש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטייג' 3, הסטייג' הפותח את היום השני, בוטל משיקולי בטיחות
  2. ^ Japan and Chile now both expected to host 2019 WRC rounds, Autosport, 3 July 2018
  3. ^ Rally Japan gets go-ahead from WRC Promoter for 2019 event, Autosport, 22 August 2018
  4. ^ Rally Australia officially cancelled due to wildfires, Motorsport.com, 12 November 2019
  5. ^ Sebastien Ogier picks Citroen for 2019 World Rally Championship, Autosport, 28 September 2018
  6. ^ Esapekka Lappi Joins Citroen Total Abu Dhabi WRT, 17 October 2018
  7. ^ Tidemand gets two WRC rounds with M-Sport, Motorsport.com, 21 December 2018
  8. ^ M-Sport hands WRC2 driver Greensmith WRC chance, Motorsport.com, 9 January 2019
  9. ^ Sebastien Loeb seals six-round 2019 WRC deal with Hyundai, Autosport, 13 December 2018
  10. ^ Paddon left ‘high and dry’, WRC.com, 14 December 2018
  11. ^ Toyota WRC team reveals Seb Marshall as Kris Meeke's co-driver, Autosport, 4 December 2018
  12. ^ Marcus Gronholm back to WRC for Rally Sweden with a Toyota, Autosport, 15 January 2019
  13. ^ 1 2 FIA announces World Motor Sport Council decisions, FIA.com, 12 October 20
  14. ^ WRC drivers' competition numbers revealed at Autosport International, Autosport, 12 January 2018