אליעזר מילרוד
 | |||||
| לידה |
דצמבר 1896 שפטיבקה, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1962 (בגיל 65) ירושלים, ישראל | ||||
| מקום קבורה | רחובות | ||||
| מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
אליעזר מילרוד (כ"ח בכסלו ה'תרנ"ז, דצמבר 1896 - ח באלול ה'תשכ"ב, 7 בספטמבר 1962) היה מחלוצי העלייה השלישית, חבר "קבוצת הר כנרת" וממייסדי כפר ביל"ו, ראש העירייה הנבחר הראשון במגדל אשקלון (1951 – 1953) וראש המועצה המקומית הממונה הראשון בדימונה (1956–1959).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשפטיבקה לישראל והניה. היה פעיל בוועד הקהילה היהודית בעירו, והצטרף לפעילות ציונית ב"צעירי ציון" וב"קבוצת שפטיבקה" שפעלה במסגרת תנועת "החלוץ". בפרוץ פרעות פטליורה ארגן את קבוצתו להגה על העיר מפני הפורעים. הקבוצה עלתה לארץ ישראל ב-1920 בעקבות מאורעות תל חי, והצטרפה ל"קבוצת הר כנרת", שם היה כנראה בעל תפקיד ניהולי, ובחנוכה ה'תרפ"א היה ציר מטעמה לכנס הייסוד של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל שהתקיים בחיפה. משם עבר לרחובות, שם היה חבר במועצת פועלי רחובות, והיה מנהל "חבורת הדרום" שהתארגנה ברחובות וייסדה את כפר ביל"ו, שם ניהל משק חקלאי. הוא נבחר לוועד הכפר[1]. היה חבר מפא"י והשתתף בכינוסיה. לאחר מלחמת העצמאות ניהל את האפוטרופוס הממונה על נכסי נפקדים באזור מגדל אשקלון. בשנת 1950, עם כינונה של עירייה במגדל אשקלון נבחר כחבר במועצת העיר[2]. ב־1951, לקראת הבחירות לראשות העירייה, נבחר לעמוד בראש רשימת מפא"י[3]. בבחירות, שהתקיימו ב-12 ביוני, הרשימה זכתה במירב הקולות[4], ומועצת העיר בחרה בו לעמוד בראשות העיר[5]. לאחר הבחירות הוגש ערעור על תוצאות הבחירות בטענה כי הן אינן חוקיות, בין השאר משום שמילרוד לא גר באשקלון אלא בכפר ביל"ו[6][7]. בית המשפט פסל את הבחירות, אך מבלי להתייחס לחוקיות מועמדותו של מילרוד[8]. בשל המצב שנוצר, מינה אותו שר הפנים משה שפירא לראש עיר זמני עד שיתקיימו בחירות חוזרות בעיר[9]. ב-20 באוגוסט התקיימו שוב בחירות, ומפא"י זכתה שוב במירב הקולות[10] והוא נבחר שוב לתפקיד[11], חרף הביקורת על כך שאינו מתגורר בה[12], ולכן עבר להתגורר בדירה בשכונת אפרידר בעיר[13]. התנגד לקיומה של המועצה המקומית אשקלון, שכללה את אפרידר וסביבתה בנפרד מעיריית מגדל אשקלון, ופעל לאיחודן [14]. עם כינונה של עירייה מאוחדת ב-1955, התמנה יחזקאל זונאבנד, שכיהן עד אז כראש מועצת אשקלון, לראש העירייה המאוחדת, ומילרוד פרש שב לכפר ביל"ו[15]
בשנת 1956 נשלח על ידי משרד הפנים והסוכנות היהודית למשמש כראש המועצה המקומית הממונה בדימונה, עד -1959[16]. המשיך לנהל תחום הביטחון בעיריית דימונה עד יום מותו.
נפטר לאחר מחלה ב-7 בספטמבר 1962 נקבר בבית הקברות ברחובות[17].
על שמו רחובות באשקלון ובדימונה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי לחווה לבית סומואטיצקי, שאותה הכיר בקבוצת הר כנרת, ואב לשניים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אליעזר מילרוד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4486
- י. נבו, אליעזר מילרוד, דבר, 9 בספטמבר 1963
- קברו באתר BillionGraves.
- אליעזר מילרוד, באתר עיריית דימונה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כפר ביל"ו, דבר, 7 במרץ 1933
- ^ עיריה למגדל, הַבֹּקֶר, 12 ביולי 1950
- ^ "תחנת נסיונות" לראשי עיריות..., הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1951
- ^ נתן דונביץ, ישראל השניה הצביעה לראשונה, הארץ, 14 ביוני 1951
- ^ מבוקר עד בוקר - מדן עד אילת, הַבֹּקֶר, 4 ביולי 1951
- ^ תביעה לביטול בחירות מגדל-גד, חרות, 11 ביולי 1951
- ^ דורשים לבטל את הבחירות במגדל-גד, קול העם, 11 ביולי 1951
- ^ בוטלו הבחירות במגדל גד, הארץ, 23 ביולי 1951
- ^ א. מילרוד יכהן כראש העיר עד לבחירות חדשות, הצופה, 6 באוגוסט 1951
- ^ תוצאות סופיות של הבחירות לעירית מגדל אשקלון, הארץ, 22 באוגוסט 1951
- ^ א. מילרוד - ראש עירית מגדל-אשקלון, הארץ, 14 בספטמבר 1951
- ^ ראש עיר - אורח בעירו, הַבֹּקֶר, 18 באוקטובר 1951
- ^ נשיא המדינה יבקר במגדל אשקלון, הארץ, 6 באוקטובר 1953
- ^ פנחס יורמן, אשקלון - תכנון דרום אפריקני פולש לישראל, דבר, 18 ביוני 1954; עוכב הצו להארכת כהונתה של מ. אשקלון, הצופה, 30 ביולי 1954; יאיר קוטלר, שתי ערים, הארץ, 6 בדצמבר 1954
- ^ מתכנסת מועצת אשקלון המאוחדת, הארץ, 28 באוגוסט 1955
- ^ מפא"י איבדה את השלטון בדימונה, הצופה, 1 במאי 1959
- ^ מילרוד אליעזר בן ישראל, באצר חברה קדישא רחובות.
ראשי עיריית דימונה 
| |
|---|---|
|