אליעזר דינר
 | |
| השתייכות |
הפלג הירושלמי  |
|---|---|
| אב |
יוסף צבי דינר |
  | |
הרב אליעזר הלוי דינר (נולד ב-1939) הוא ראש ישיבה ופוסק הלכה חרדי-ליטאי ישראלי. הרב דינר הוא רב בית הכנסת "עדת ישראל" השוכן במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק, מחבר ספר "מקדש אליעזר", נשיא רשת הכוללים "דעת שמואל" ובית החינוך "באר מרים" בבני ברק, ומהרבנים הבולטים בפלג הירושלמי. בעבר שימש כחבר בד"ץ "שארית ישראל", וכראש ישיבה בישיבת "תפארת ציון" ובישיבות נוספות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליעזר דינר נולד בכ"ה בכסלו ה'תרצ"ט (1939)[דרושה הבהרה] באנגליה, לרב יוסף צבי דינר, רב בקניגסברג ולאחר מכן אב בית דין בלונדון. למד בישיבת גייטסהד, ובשנת 1960 עלה לישראל ולמד בישיבת פוניבז' ובישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, ובה התקרב מאוד לרבו המשגיח הרב אליהו לופיאן. בלומדו בישיבת פוניבז' כיהן כר"מ בישיבת רוז'ין, לצד הרב צבי איזנשטיין.
בשנת 1964 נעצר יחד עם קבוצת בחורים מישיבות כנסת חזקיהו ו'תפארת הכרמל' במהלך מחאה כנגד פעילות המיסיון בחיפה[1]. כן פעל עם רבנים אחרים להשפיע על בחורים רבים בישיבת כנסת חזקיהו שהגיעו מרקע דתי לאומי לשנות את השקפתם להשקפה חרדית[דרוש מקור].
בשנת 1965 נישא לחנה גיטל, בתו של איש העסקים בנימין וואלף מלונדון. לאחר נישואיו הוא גר בבני ברק ולמד בכולל פוניבז', והיה מקורב לרב אלעזר מנחם מן שך. בשנת 1966 זכה בפרס משרד הדתות לחיבורים תורניים[2]. ביוזמת הרב יוסף שלמה כהנמן היה מקיים בביתו לימוד מיוחד מידי לילה עם בחורים מצטיינים מישיבת פוניבז' במסכתות שאינן נלמדות במחזור הישיבות, ביניהם הרב אשר דויטש והרב יגאל רוזן.
לאחר מספר שנים עבר לכולל חזון איש, שם למד בחברותא למעלה מחמש עשרה שנה עם הרב גדליה נדל מראשי הכולל והרב נתן צבי שולמן ראש ישיבת סלבודקא, ובהשפעתם התקרב לחוג תלמידי החזון איש.
בשנת 1972 התמנה לראש ישיבה בישיבת תפארת ציון בבני ברק, בנוסף כיהן כר"מ בישיבת חמד בראשות הרב שלמה נח קרול רב מושב חמד. בשנת 1983 הקים את ישיבת בית יחיאל בבני ברק, ועמד בראשותה יחד עם הרב עזרא נוביק והרב בנימין יוז'וק, עד לסגירתה בשנת 1991.
ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר נישואיו למד הלכה ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמואל וואזנר וקיבל ממנו היתר הוראה, ולאחר מכן אף למד אצל הרב יוסף שלום אלישיב, אליו היה קרוב ביותר, ושאלות רבות בהלכה מרחבי העולם הופנו דרכו לרב אלישיב.
בשנת 1993 נקרא בעידודו של רבו הרב אלעזר מנחם מן שך לכהן כרב ואב בית דין של קהילות "עדת ישראל" בישראל[3], שבהן נוהגים לפי מנהגי מסורת אשכנז של יוצאי יהדות גרמניה ("יקים"). מרכז הקהילה שוכן בבני ברק, ופועל במרכז הרפואי "מעייני הישועה"[4], לקהילה שלוחות נוספות הפועלות במודיעין עילית ובירושלים. הרב דינר נחשב לבר סמכא בעניין מנהגי יהדות אשכנז, כאשר מסורות רבות של מנהגי אשכנז קיבל מאביו, יליד קלן. בשנת 1999 הקים את המכון להוצאת ספרי מסורת אשכנז, בראשות בנו הרב רפאל זאב.
עם הקמת בד"ץ שארית ישראל כיהן כמו"ץ מטעמו. ובשנת 1996 התמנה על ידי הרב יוסף שלום אלישיב לכהן כחבר הבד"ץ, והיה פעיל ומעורה היטב בכל ענייני מערכת הכשרות. בתפקיד זה החזיק עד לשנת 2015, אז פרש מתפקידו יחד עם חבר הבד"ץ הרב מרדכי גרוס בעקבות המהפך בכשרות בתקופת הפילוג בציבור הליטאי, והמעבר של בד"ץ שארית ישראל לשליטת אנשי הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.
הרב דינר מכהן גם כרב קהילת חניכי הישיבות "ימין צדק" בבני ברק, ועומד בנשיאות כמה מוסדות תורניים, ביניהם רשת הכוללים "דעת שמואל" העומדת בראשות בנו הרב מרדכי, וכן בנשיאות בית החינוך לבנות "באר מרים" בבני ברק, אשר הוקם בשנת 1970 ביוזמתו ובפעילותו יחד עם הרב דוד מנחם שניידר משגיח ישיבת גרודנא באר-יעקב, ובתמיכת הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר).
דרכו הלימודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנון שיעוריו ושיחותיו מתאפיין בשילוב של שיטת הלימוד הישיבתית בחקירות ופלפולים, וכן דרך המוסר הישיבתית, יחד עם אוצר ידיעות מעולם ההלכה והפסק, ומאגדות הש"ס והמדרשים, כאשר בכל שיעור הוא מצטט עשרות מובאות ממרחבי הש"ס והפוסקים, ומבארם וקושרם זה בזה.
שיעוריו נמסרים מדי שבוע בבית מדרשו עדת ישראל ובמקומות תורה נוספים, ומועברים למאות מאזינים בקו טלפון ייעודי, וכן במערכת קול הלשון. דברי תורתו מפורסמים בעלון "עדות לישראל" היוצא לאור על ידי קהילתו, וכן בקבצים תורניים שונים. תלמידיו עמלים על הוצאת כתביו הרבים, בסדרת ספרים תחת השם "מקדש אליעזר".
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב דינר היה ממקורביו ותלמידיו של הרב אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז'. שליחויות רבות עברו דרכו בין הרב שך לאביו בלונדון[6]. היה גם תלמידו של משגיח ישיבת 'כנסת חזקיהו' - כפר חסידים, הרב אליהו לופיאן.
הרב דינר מזוהה עם הפלג הירושלמי, ונמנה בין הרבנים הבולטים בו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב דינר ורעייתו חנה 16 ילדים, ביניהם כמה רבנים בישראל:
- חתנו הרב יעקב שיינברג, מראשי ישיבת תושיה תפרח
- חתנו הרב אברהם סטוארט, ראש ישיבת רינה של תורה כרמיאל
- חתנו הרב אליקום פרידמן, ראש ישיבת באר החיים מודיעין עילית
- בנו הרב מאיר, אברך בכולל בית דוד בחולון ומו"ץ חניכי הישיבות. חברותא של הרב יצחק זילברשטיין.
- בנו הרב רפאל זאב, ראש מכון ספרי מסורת אשכנז ומחבר ספרי מנהג רבים
- בנו הרב אליהו, ר"מ בישיבת תורת חיים בית שמש
- בנו הרב מרדכי, ראש רשת הכוללים דעת שמואל בישראל
- חתנו הרב נפתלי רוטשילד, ר"מ בישיבת חכמת שלמה ומרבני ישיבת אורחות תורה בבני ברק
- חתנו הרב יעקב יפה, מראשי ישיבת תפארת יעקב גייטסהד
- בנו הרב ברוך חיים, משגיח בישיבת שערי תבונה אלעד
- בנו הרב יצחק, מרבני ישיבת משכן עזרא מודיעין עילית
אחיו הוא הרב יהודה אריה דינר, רב מרכז בני ברק ודיין בבית דין צדק בני ברק.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיעורי הרב אליעזר דינר באתר "קול הלשון"
- הרב אליעזר דינר, באתר בחדרי חרדים
- הרב אליעזר דינר או הרב אליעזר הלוי דינר, באתר JDN
- הרב אליעזר דינר, באתר כיכר השבת
- שיעורי הרב אליעזר דינר, באתר "בינינו"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נידוני משפט המיסיון בחיפה הלכו למאסר, הַבֹּקֶר, 12 בנובמבר 1963.
- ^ תלמידי ישיבה מצטינים זכו בפרסים, הצופה, 3 באפריל 1966
- ^ מנהגי מהרי"צ הלוי, עמ' 12
- ^ קהל עדת ישראל, באתר מכון מורשת אשכנז.
- ^ משה ויסברג, לחיים: ספר ראשון משיעוריו הנודעים של הגאב"ד הגר"א דינר, באתר בחדרי חרדים, 18.2.23; הספר המלא להורדה באתר Google Drive.
- ^ חלקם בעניינים פוליטיים רגישים, כדוגמת ייחסי אגודת ישראל באירופה לאור הפילוג בארץ עם דגל התורה בתקופת תשמ"ט. (יתד נאמן, מוסף יתד השבוע, 7.12.01 עמוד 53)