אליס ב. טוקלאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליס ב. טוקלאס
Alice Babette Toklas
לידה 30 באפריל 1877
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1967 (בגיל 89)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וושינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Alice B. Toklas Cookbook עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גרטרוד שטיין (19071946) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליס באבט טוקלאסאנגלית: Alice Babette Toklas‏; 30 באפריל 18777 במרץ 1967) הייתה אומנית, שהשתייכה לאוונגרד הפריזאי של תחילת המאה ה-20. הייתה בת זוגה לחיים של הסופרת האמריקאית גרטרוד שטיין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס טוקלאס נולדה בסן פרנסיסקו למשפחה יהודית פולנית מהמעמד הבינוני. סבה מצד אביה היה רב,[1] שבנו פייבל (פרדיננד) טוקלאס עבר לסן פרנסיסקו בשנת 1863. בשנת 1876, פרדיננד טוקלאס התחתן עם אמה (אמיליה) לוינסקי ונולדו להם שני ילדים: אליס ואחיה קלרנס פרדיננד. (1887–1924).

בשנת 1890 עברה משפחת טוקלאס לסיאטל, שם היה אביה שותף בחנות למוצרי מזון.

אליס טוקלאס התחנכה בבתי ספר מקומיים, שכללו את סמינר הר רייניר, ולמדה פסנתר באוניברסיטת וושינגטון.

כשאמה חלתה, המשפחה חזרה לסן פרנסיסקו. אמה נפטרה בגיל 41 בשנת 1897.

מערכת יחסים עם גרטרוד שטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה חודשים לאחר רעידת האדמה ההרסנית בסן פרנסיסקו בשנת 1906, טוקלאס עזבה את העיר ועברה לפריז. ב־8 בספטמבר 1907, יום לאחר שהגיעה לפריז, הכירה את גרטרוד שטיין. המפגש סימן את תחילתה של מערכת יחסים שנמשכה כמעט ארבעה עשורים והסתיימה בשנת 1946 עם מותה של שטיין.

יחד הם אירחו בבית סלון שמשך אליו אמנים אמריקאים גולים, כמו ארנסט המינגוויי, פול בולס, תורנטון ויילדר, שרווד אנדרסון, ג'נט סקודר וכן ציירי אוונגרד, כולל פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס וז'ורז' בראק.

בהיותה אשת אמונה, מאהבתה, והמזכירה של גרטרוד שטיין, נותרה אליס טוקלאס דמות רקע, שחיה בעיקר בצילה של שטיין. זאת עד לפרסום "האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס" שכתבה שטיין בשנת 1933 שהפך לספר הנמכר ביותר שלה.[2]

רוג'רס כתב בזיכרונותיו על בנות הזוג, שפורסמו בשנת 1946, כי טוקלאס "הייתה קצת כפופה, וביישנית. היא לא יושבת על כיסא, היא מסתתרת בו. היא לא מסתכלת עליך ישירות. היא תמיד עומדת חצי צעד מחוץ למעגל."[3] ג'יימס מריל כתב שלפני שנפגש עם טוקלאס "ידע על קומתה הנמוכה...אך לא צפה "לקסם קולה המדבר - כמו ויולה בשעת בין הערביים."

טוקלאס ושטיין נותרו בנות זוג עד מותה של שטיין בשנת 1946.[4]

חיים מאוחרים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שגרטרוד שטיין הורישה חלק ניכר מעיזבונה לטוקלאס, כולל אוסף האמנות המשותף שלהן (חלקו תמונות של פיקאסו) ליחסים הזוגיים לא הייתה הכרה משפטית. מכיוון שרבים מהציורים היו יקרים מאוד, קרובי משפחתה של שטיין פעלו לתבוע אותם, ובסופו של דבר הוציאו אותם ממעונה של טוקלאס. כדי להתקיים הלאה, אליס הסתמכה על תרומות מחברים וכתיבתה כדי להתפרנס.[5]

בשנת 1954 פרסמה אליס טוקלאס את ספר הבישול אליס ב. טוקלאס. הספר מערב בין זיכרונות ומתכונים, ספר הבישול תורגם לשפות רבות. טוקלאס כתבה גם מאמרים לכמה כתבי עת ועיתונים, כולל The New Republic ו- The New York Times.

בשנת 1963 פרסמה טוקלאס את האוטוביוגרפיה שלה שמסתיימת עם מותה של שטיין.

שנותיה האחרונות של טוקלאס היו קשות מאוד בגלל בעיות בריאותיות וכלכליות. היא המירה דתה לקתוליות בשנת 1957.[6]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נפטרה בעוני בגיל 89, וקבורה ליד גרטרוד שטיין בבית העלמין פר לשז, פריז, צרפת;[7] שמה נחרט על גב מצבתה של שטיין.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של אליס טוקלאס מונצחת ומוצגת בכמה סרטים וספרים. בסרט משנת 1968 I Love You, Alice B. Toklas בכיכובו של פיטר סלרס, הוא מתייחס לבראוניז הקנאביס של טוקלאס, שממלא תפקיד משמעותי בעלילה.[8]

טוקלאס מוזכרת על ידי וילפריד ברמבל בסרט השוודי "הרפתקאותיו של פיקאסו" משנת 1978. כמו כן דמותה מוצגת על ידי לינדה האנט בסרט "מחכה לירח" משנת 1987; ועל ידי תרז בורו-רובינשטיין בסרט "חצות בפריז" משנת 2011.

בסן פרנסיסקו בשנת 1998 שינו שם רחוב ל"טוקלאס פלייס", מכיוון שהיא נולדה סמוך לו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליס ב. טוקלאס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Malcolm, Janet. "Strangers in Paradise: How Gertrude Stein and Alice B. Toklas got to Heaven". The New Yorker.
  2. ^ Souhami, Diana – Gertrude and Alice: Gertrude Stein and Alice B.Toklas, London: Pandora, 1991
  3. ^ Rogers, W. G. When This You See Remember Me: GERTRUDE STEIN in Person, New York: Rinehart & Co., 1946.
  4. ^ Alice B. Toklas Life Stories, Books, & Links, web.archive.org, ‏2014-03-01
  5. ^ Wagner-Martin, Linda – Favored Strangers: Gertrude Stein and Her Family, New Brunswick, NJ: Rutgers University Press, 1995, p. 269.
  6. ^ 1967: Gertrude Stein's lesbian lover, hash brownie publicist, dies in penury, Haaretz.com (באנגלית)
  7. ^ Wilson, Scott. Resting Places: The Burial Sites of More Than 14,000 Famous Persons, 3d ed.: 2 (Kindle Locations 44876-44877). McFarland & Company, Inc., Publishers. Kindle Edition.
  8. ^ Layla Eplett, Go Ask Alice: The History of Toklas’ Legendary Hashish Fudge, Scientific American Blog Network (באנגלית)