אליזבת מקניקול
 | |
| לידה |
15 ביולי 1869 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1904 (בגיל 34) גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של גלאזגו |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אסכולת גלאזגו |
| בן או בת זוג |
Alexander Frew |
  | |
אליזבת מקניקול (באנגלית: Elizabeth MacNicol; 15 ביולי 1869 – 4 ביוני 1904) הייתה ציירת סקוטית וחברה בקבוצת האמניות "בנות גלאזגו" המזוהה עם אסכולת גלאזגו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקניקול נולדה בגלאזגו, סקוטלנד, ב-5 ביולי 1869, בתם של פיטר מקניקול, מורה ומנהל בית ספר, ומרי אן מתיוס.[1] כמה מאחיה מתו בינקותם (כולל אחותה התאומה מרי). היא גדלה עם שתי אחיות ששרדו וחלקה איתן אהבה למוזיקה.[2] היו לה כמה בעיות בריאותיות שנבעו מכך שסבלה מאלרגיות במהלך חודשי הקיץ.
היא למדה בבית הספר לאמנות של גלאזגו משנת 1887 עד 1892 ולאחר מכן, על פי דרישתו של מנהל בית הספר פרנסיס הנרי ניוברי, למדה אמנות בפריז באקדמיה קולרוסי, שהייתה מהראשונים בפריז שהציעו שיעורים שבהם נשים התאמנו לצד גברים.[3][4] לכן היא הייתה חלק מהגל הראשון של נשים אמניות שעברו לפריז מבריטניה כדי לקדם את השכלתן לאמנות, כפי שעשו עמיתיהם במשך כמה דורות. עם זאת, היא כנראה לא הרוויחה הרבה בתקופה שהייתה באקדמיה קולרוסי, והרגישה שהיא מודחקת ללא הרף ולא מעודדים אותה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם שובה לסקוטלנד, מקניקול עברה חזרה לבית המשפחה וזמן קצר לאחר מכן רכשה סטודיו ברחוב סנט וינסנט. בשנת 1893 היא הציגה באקדמיה המלכותית הסקוטית (הפעם היחידה שהציגה שם), ב-1895 הציגה עבודות בגלריות האמנות של סטיבן גודן בגלאזגו, וב-1896 בתערוכה במינכן. באותה שנה היא בילתה במושבת האמנים קירקודברייט, שם ציירה את דיוקנו של האמן אדוארד אטקינסון הורנל.[5] ב-1899 היא נישאה לאלכסנדר פרו, רופא ואמן, והם התגוררו בגלאזגו, והקימה סטודיו גדול בחלק האחורי של הבית. שני הוריה מתו ב-1903, והיא הייתה בשלבים מאוחרים של הריון כאשר נפטרה בגלאזגו ב-4 ביוני 1904, בגיל 34.[6]
בעלה התחתן שוב זמן קצר לפני מותו בהתאבדות ב-1908, ואשתו השנייה מכרה את הבית ואת כל ציוריה של מקניקול באותה שנה. זו יכולה להיות אחת הסיבות לכך שידוע כל כך מעט על יצירותיה של מקניקול.[3]
ציוריה של מקניקול בשמן ובצבעי מים מושפעים ממסורת של אסכולת ברביזון, כמו גם מהאימפרסיוניזם של ג'יימס מקניל ויסלר וכמה מבני דורה בגלאזגו בקרב "נערי גלאזגו". היא הייתה ידועה בשליטתה המופתית בצבע, אור ומרקם, ודיוקנאותיה זכו להערצה בשל הקומפוזיציה הטובה והעומק הפסיכולוגי שלהם.[7] היא ציירה לעיתים קרובות נשים צעירות ואופנתיות השוהות בחוץ, עם צללי עלים בולטים שיוצרים דפוס כללי חזק של אור וצל המתחלפים. במהלך חייה, עבודותיה הוצגו בסקוטלנד ובלונדון, וכן במספר ערים אירופיות ואמריקאיות.[8]
היא נכללת בקבוצה המכונה "בנות גלאזגו", ביניהן היו מרגרט מקדונלד, פרנסס מקדונלד, ג'סי מריון קינג, אן מקבת' ועוד. בנות גלאזגו הוצגו בתערוכה נודדת משנת 1990 שאורגנה על ידי האוצר ג'וד בורקהאוזר ומקורה בגלריה ובמוזיאון לאמנות בגלאזגו.[9]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
בפארק -
מתחת לעץ התפוח -
סתו -
כובע פרווה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press. 2004.
- ^ "Self-portrait by Bessie MacNicol". The Glasgow Story
- ^ 1 2 Gray, Sara (2009). The Dictionary of British Women Artists. Lutterworth Press. pp. 177–78.
- ^ Reynolds, Sian (200). "Running Away to Paris: Expatriate Women Artists of the 1900 Generation, from Scotland and Points South". Women's History Review. Vol. 9, no. 2. pp. 327–44.
- ^ Tanner, Alisa (1998). Bessie MacNicol, New Woman. Privately published.
- ^ Sources vary on whether she died in June or July 1904.
- ^ Caw, James Lewis (1910). Scottish Painting, Past and Present, 1620-1908.
- ^ McCulloch, Margery Palmer (2009). Scottish Modernism and Its Contexts 1918-1959: Literature and National Identity. Edinburgh University Press.
- ^ Burkhauser, Jude (2001). Glasgow Girls: Women in Art and Design, 1880-1920. Canongate Books.