אליהו שלמה ליס
 | |
| אליהו שלמה ליס בסביבות 1940 | |
| לידה |
2 בפברואר 1901 י"ג בשבט ה'תרס"א סיניצ'ה, רוסיה הלבנה |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1963 (בגיל 62) י' בניסן ה'תשכ"ג חיפה, ישראל  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | חיפה |
| תקופת הפעילות |
? – 4 באפריל 1963 |
| השתייכות |
ההתנגדות לחסידות, חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | תלמוד בבלי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת תפארת ישראל |
| רבותיו | הרב איסר זלמן מלצר, הרב אהרן קוטלר |
| חיבוריו | ספר "גחלי אש" |
  | |
הרב אליהו שלמה ליס (י"ג בשבט ה'תרס"א, 2 בפברואר 1901 – י' בניסן ה'תשכ"ג, 4 באפריל 1963) היה ראש ישיבה ור"מ בישיבות תפארת ישראל ותפארת הכרמל שבחיפה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפלך סיניצ׳ה שברוסיה הלבנה, לרב ניסן וביילה ליס. אבותיו השתייכו למשפחת פרידמן, שם משפחה אשר בנסיבות הזמן הוסב לליס. היה מכונה לעיתים שלמה 'סיניצר', ע"ש מקום לידתו.
בבחרותו למד בסלוצק בישיבתו של רבי איסר זלמן מלצר ולאחר מכן למד בישיבת קלצק אצל הרב אהרן קוטלר. בשתי ישיבות אלו למד בחברותא עם הרב אלעזר מנחם מן שך.
בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת כנסת ישראל בחברון, עד לחורבן הישיבה והיישוב היהודי במאורעות תרפ"ט, מהם ניצל עם כמה מחבריו לאחר שהצליחו להסתתר מפני הפורעים הערבים שפלשו לבית בו שהו.[1]
לאחר מכן שהה לתקופת מה בישיבת מרכז הרב אצל הראי"ה קוק.
בשנת תרצ"ג נשא את אחותו של הרב דוב מאיר רובמן מקים וראש ישיבת תפארת ישראל בחיפה.[2] לאחר נישואיו מונה לר"מ של שיעור ד' בישיבת תפארת ישראל, תפקיד אותו נשא עד לפטירתו. בנוסף מסר שיעורים לתלמידי הקיבוץ בישיבת כנסת חזקיהו.
לאחר מינויו בישיבת תפארת ישראל, הוסמך לרבנות על ידי רבו הרב איסר זלמן מלצר שכתב עליו:
"הרב הגאון המובהק חריף ובקי, סיני ועקר הרים מעמיק ומחדש בש"ת שלמה ליס שי' (שיחיה) וכו' אשר ידעתי גודל ערכו בתוה"ק (בתורה הקדושה) בחריפות ובקיאות וכו' ומחדש גדול בהעמקה והבנה ישרה, ע"כ (על כן) ידי תכון עמדו לסמכו בסמיכת חכמים יורה יורה ידין ידין"
נפטר בחיפה בי' בניסן התשכ"ג. בהלווייתו השתתפו רבני הקהילה החרדית בחיפה והרב שך ספד לו. נקבר בבית הקברות הישן בחיפה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הותיר מחברות המכילות את חידושיו על התלמוד. חלק מהם - חידושים ב'שיטת בריסק' על סוגיות בפרק "אלו מציאות" במסכת בבא מציעא - יצאו לאור בספר "גחלי א"ש".
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אברהם סלומון[3]
- הרב אליעזר זאב דבורץ
- הרב יעקב פנחס שיר
- הרב שלמה מלץ
- הרב צבי דב כהנוביץ - ראש ישיבת תפארת צבי
- פרופ' אבנר חי שאקי[4]
- רפאל הלפרין
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשס"ג 34 - אמור, בני ברק תשס"ג, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליהו שלמה ליס באתר חברה קדישא חיפה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יתד נאמן, ארבעים שנה להסתלקותו, מוסף שבת קודש
- ^ את השידוך הציע ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא
- ^ ברכת מזל טוב, בכתב העת תבונה, ה, ירושלים תש"ה, באתר היברובוקס.
- ^ אבנר חי שאקי סגן שר החינוך והתרבות, בגיליון 74 של קול סיני, תמוז-אב תשל"א, באתר היברובוקס.