אליהו כץ

ערך זה עוסק ברב בסלובקיה ובישראל. אם התכוונתם לרץ פיני-יהודי ארץ-ישראלי, אלוף אולימפי, ראו אליאס כץ.

הרב אליהו כ"ץ (ט"ו בשבט תרע"ו, 20 בינואר 1916 – ח' בכסלו תשס"ה, נובמבר 2004) היה רב בסלובקיה ובישראל, שכיהן כרבן הראשי של הערים ברטיסלאבה ובאר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצ'כוסלובקיה, לרב אברהם אהרן כ"ץ, רבה של ניטרה^[1] ולפראדל.

מילא את מקום אביו כרב העיר ניטרה. במלחמת העולם השנייה ברח להונגריה מאימת הנאצים.

לאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כרב ואב"ד של קהילת ברטיסלאבה בשנים 1948–1968. לימד בישיבת בודפשט והקים את ישיבת דומונקוס. בשנת 1968 עלה לישראל. כיהן כרבה של באר שבע במשך כ-35 שנים. היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת 1972 היה מעורב בפסק דין האח והאחות, ועל כך קיבל מכתב איומים בדואר המכנה אותו ואת הרב שלמה גורן 'כמרים נאציים'.^[2]

הרב כ"ץ נודע בדרשותיו המקוריות ובגימטריה שאותה שילב בדבריו. כמו כן, כתב שירים המבוססים בחלקם על אקרוסטיכון. ערך את מחזור ליפסיא שיצא בשנת תשכ"ד והשתתף בכתיבת מספר ערכים באנציקלופדיה יודאיקה באנגלית. פרסם ספרי שו"ת, קונטרסים בעניינים שונים ומאמרים בבמות שונות, בעיקר בביטאון האשל של המועצה הדתית באר שבע.

בשנת 1995 הוענק לו אות יקיר באר שבע.

על שמו רחוב בשכונת נווה נוי בבאר שבע. נקבר בחלקת הרבנים בבית הקברות הישן בבאר שבע.

בנו, הרב אהרון כ"ץ כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. בנו, פרופ' מנחם כ"ץ היה מנהל אקדמי של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.