אליהו דוד ששון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו דוד ששון
אליהו ששון (ראשון משמאל) בצעירותו לצד אביו דוד ששון (יושב)
אליהו ששון (ראשון משמאל) בצעירותו לצד אביו דוד ששון (יושב)
לידה 27 במרץ 1820
י"ב בניסן ה'תק"פ
בגדאד, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
פטירה 2 במרץ 1880 (בגיל 59)
י' בניסן ה'תר"ם
גאלה, ציילון הבריטיתציילון הבריטית ציילון הבריטית
מדינה שושלת צ'ינג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לאה גבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליהו (אליאס) דוד[1] ששוןאנגלית: Elias David Sassoon; י"ב בניסן ה'תק"פ, 27 במרץ 1820י' בניסן ה'תר"ם, 2 במרץ 1880) היה סוחר יהודי שפעל במזרח הרחוק במאה ה-19. ממייסדי הקהילה היהודית בשאנגחאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו דוד ששון נולד בבגדאד ב-27 במרץ 1820 לדוד ששון, בן לאשתו הראשונה חנה. עקב דיכוי יהודי בגדאד על ידי הסולטנות העות'מאנית נמלטה משפחתו עם נכסיה לבומביי דרך פרס. אביו, דוד ששון, היה מעורב בעסקים בבומביי כבר בשנת 1832, והפך עד מהרה לאחד האנשים העשירים בעיר. הוא פעל בהתחלה כמתווך בין חברות הטקסטיל הבריטיות לבין סוחרים במפרץ, ולאחר מכן כמשקיע בנכסים בעלי ערך בנמל.

אליהו היה כנראה היהודי הראשון להגיע לשאנגחאי ב-1844, לאחר שסין אולצה לחתום על חוזה נאנקינג והעיר נפתחה לסוחרים זרים, כנציג מסחרי של אביו. הוא עבר בין הונג קונג, גואנגג'ואו ובומביי, כשהוא הופך את שאנגחאי לנקודת מושבו ב-1850.[2]

במקור מסחרו התמקד באופיום וטקסטיל, והתרחב בהדרגה לפריטים נוספים. הוא קנה חלק בחברת הניווט הסינית (אנ'), חברת שייט שאפשרה לו להיכנס לעסקי תובלה.[3]

לאחר פטירת אביו ב-1864, עמד בראש החברה אחיו הבכור אלברט, ולאליהו ניתן תפקיד נמוך מכפי יכולתו. בעקבות כך הקים אליהו ב-1867 חברה עצמאית בשם "האדונים א. ד. ששון ושות'" והתחרה בחברת דוד ששון ושות'. כשותף הוא לקח את בנו יעקב, שהיה בן עשרים וארבע ובעל כישרונות מסחריים גדולים. החברה התחרתה בהצלחה בחברת דוד ששון, והרחיבה את תחומי פעולתה אל אפריקה ואמריקה.[4]

אליהו המשיך לשמור תורה ומצוות והתבדל מהקהילה הלא יהודית בשאנגחאי, בשונה מאחיו ראובן וארתור.[3] הוא היה מהתורמים להשלמת בית הכנסת אוהל דוד בפונה, שבבנייתו החל אביו, והקים בית כנסת נוסף בהונג קונג.[5] הוא גם תרם הרבה למוסדות בארץ ישראל, ותרם 100 אלף פרנק לטובת הקמת בית ספר יהודי בבומביי, וב-1878 קנה בית קברות ליהודי בומביי לזכר בנו יוסף שנפטר ב-1868 בשאנגחאי.[4]

אליהו, שסבל ממחלת דיזנטריה וכלי הנשימה, יצא בפקודת רופאיו להחליף אוויר בסינגפור. בעודו בדרך הרגיש רע מאוד ונאלץ לרדת בקולומבו. נפטר בגאלה הסמוכה לקולומבו שבציילון הבריטית ב-1880, ונקבר בבומביי.[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו ששון נישא ללאה בת משה מרדכי גבאי (נפטרה בכ"ח בניסן ה'תרל"ח, 1 במאי 1878) ולהם שישה בנים ושלושה בנות: יעקב (1844–1916); צ'ארלס (1847–?); יוסף (1851–1868); אדוארד (1853–1924); חנה (1854–1921)[6]; מאיר (1855–1924); רחל (1858–?); שרה (1861–?); דוד (1866–1938).

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1884 הקים בנו, יעקב ששון, את בית הכנסת אליהו בבומביי, שנקרא על שמו.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליהו דוד ששון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם דוד הוא שם האב, כמקובל ביהדות בבל מוצמד שם האב לשם הבן, כך נהוג גם במשפחת ששון.
  2. ^ Maisie J. Meyer, The Sephardi Jewish Community of Shanghai and the Question of Identitn 1845-1939, 1994, עמ' 19
  3. ^ 1 2 Maisie J. Meyer, The Sephardi Jewish Community of Shanghai and the Question of Identitn 1845-1939, 1994, עמ' 23
  4. ^ 1 2 3 אברהם בן-יעקב, אליהו בן דוד ששון וצאצאיו, בתוך: הנ"ל, יהודי בבל בתפוצות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשמ"ה, עמ' 80–82, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. ^ Joseph Jacobs, Goodman Lipkind, J. Hyams, ‏"Sassoon", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
  6. ^ נישאה לבן דודה ששון דוד
  7. ^ India's President Attends Ceremony for Centenary of Synagogue in Bombay, Jewish Telegraphic Agency, ‏6 ביוני 1985