אליה
אַלְיָה היא השומן הרך שבזנבו של הכבש. ייתכן שנקרא כך על שם האַיִל,זכר הכבש הבוגר (בשיכול עיצורים), כיוון שאצלו שומן האליה גדול ובולט משל הכבשה.
משקל האליה אצל הכבשה מגיע עד 6 ק"ג ואצל האיל עד 10 ק"ג. תפקיד האליה לשמש כמאגר מזון לכבשה בעונה של מחסור, בדומה לדבשת אצל הגמל.
משוער[דרוש מקור][מפני ש...] כי האליה נוצרה ממוטציה של כבש-הבית בעל זנב ארוך. גזעים של כבשים בעלי אליה נפוצים במזרח התיכון, באפריקה ובאסיה.
האליה בשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האליה נחשבת כבשר משובח ועל כן נוצר הביטוי בתלמוד הבבלי[1] אליה וקוץ בה – ופירושו: דבר הנראה על פניו כטוב ומועיל, אך יש בו גם חיסרון. זנב הכבש טעים למאכל, אבל פעמים רבות נתקעים בו קוצים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מסכת ראש השנה דף יז עמוד א