אלה המכושפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלה המכושפת
Ella Enchanted
כריכת הספר בהוצאתו העברית
כריכת הספר בהוצאתו העברית
מידע כללי
מאת גייל קרסון לוין
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה
הוצאה
תאריך הוצאה 1997
מספר עמודים 284
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת זמורה ביתן
תאריך 2006
תרגום יעל ענבר
סדרה
הספר הבא Fairest עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002514903
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלה המכושפתאנגלית: Ella Enchanted) הוא ספר פנטזיה מאת הסופרת האמריקאית גייל קרסון לוין שיצא לאור בשנת 1997, וזכה באות ההערכה של ניוברי, הניתן למועמדים המובילים למדליית ניוברי, פרס יוקרתי לספרות ילדים.

הספר תורגם מאנגלית לעברית בידי יעל ענבר, ויצא לאור בשנת 2006 בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן, לאחר שבשנת 2004 יצא סרט המבוסס על ספר זה, "הקסם של אלה".

הספר הוא למעשה עיבוד למעשייה "סינדרלה" ומוזכרים בו מספר רב של מוטיבים חוזרים מ"סינדרלה", כגון: נעלי הזכוכית, קישוטים לנשף שנעלמים בחצות ועוד.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה תינוקת קיבלה אלה את מתנת הצייתנות מפיה בשם לוסינדה, עם השנים, המתנה מתגלית בעצם כקללה כיוון שאלה מחויבת לציית לכל פקודה שיגידו לה, גם אם היא מסוכנת בשבילה ויכולה אף לגרום למותה.

בגיל 15, אמה מתה ובהלווייתה אלה פוגשת את הנסיך מקסי, יורש העצר, והם מתידדים.

לאחר מות אמה, אביה העשיר והאנוכי, מכריח אותה ללכת ל"בית הספר לנימוסים והליכות" בניגוד לרצונה. בדרך לבית הספר, הטי, ילדה אנוכית, מבינה שאלה מוכרחת לציית לכל מה שאומרים ומנצלת את עובדה זו כדי לקבל ממנה דברים.

בבית הספר, אלה מכירה חברה בשם אריידה והם נהיות חברות טובות. אך הטי אוסרת על אלה להיות חברה של אריידה ואלה נאלצת לציית. מרוב כעסה ובגלל שלא רצתה לפגוע באריידה, אלה בורחת מבית הספר במטרה להגיע לפיה לוסינדה כדי לבקש ממנה להסיר את הקללה.

אלה יוצאת למסע לארץ הענקים כדי לפגוש שם את לוסינדה, אך לוסינדה מסרבת לבטל את ה"ברכה" ופוקדת על אלה להיות מאושרת מכך שהיא מחויבת לציית. אלה מצטרפת לאביה והוא מספר לה שהוא נקלע לחובות גדולים והוא מבקש ממנה להתחתן עם אדם עשיר כדי להרוויח כסף בחזרה ואלה מצייתת. מנדי, הפיה הסנדקית של אלה והטבחית בביתה, מבינה את מה שקרה ופוקדת על אלה להרגיש כרצונה ולא להיות חייבת להיות מאושרת.

אביה של אלה, פיטר מתחתן עם גברת אולגה, אימם העשירה של הטי ואוליב כדי לקבל את כספה, אך לאחר שהיא מבינה שהיא רומתה סר פיטר בורח ומשאיר את אלה לבד עם גברת אולגה שתי בנותיה האנוכיות.

גברת אולגה ושתי בנותיה הופכות את אלה למשרתת שלהן ומאלצות אותה לחיות עם שאר המשרתות. אלה שומרת על קשר עם הנסיך מקסי בעזרת מכתבים. באחד המכתבים מקסי מספר לאלה כי הוא מאוהב בה וברצונו להתחתן איתה. אלה מאוד רוצה להתחתן עם מקסי אך היא יודעת שאם היא תתחתן איתו, זו תהיה סכנה גדולה לממלכת קירריה ולמקסי עצמו, מפני שכל אחד מאויבי הממלכה יוכל לפקוד עליה לגלות את סודות הממלכה או אף להרוג את משפחת המלוכה. לכן, אלה בוחרת לשקר למקסי ולכתוב לו מכתב מזויף בשם הטי שבו מסופר שאלה כבר התחתנה עם גבר עשיר.

מקסי עורך נשף שאליו הוא מזמין את כל נערות קירריה כדי לבחור לו אישה. אלה באה לנשף בתחפושת כדי שמקסי לא יזהה אותה וירצה להתחתן איתה. לבסוף, מקסי בוחר באלה ומבקש ממנה להיות אשתו. אלה נאבקת בקללה כדי שתוכל לסרב, לטובת מקסי ומצליחה לשבור את הקללה ונישאת לו.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלהגיבורת הסיפור, אשר כושפה בילדותה להיות צייתנית.
  • לוסינדה – הפיה שהעניקה לאלה את מתנת הצייתנות. לקראת סוף העלילה, לוסינדה מבינה את טעותה, אך בכל זאת מסרבת לבטל את הקללה.
  • מנדי הטבחית – הפיה הסנדקית של אלה. מתוארת כזקנה בעלת שיער אפור מקורזל וסנטר כפול. מנדי עוזרת לאלה להתמודד עם הקללה, ותומכת בה רבות.
  • ליידי אלינור – אמה של אלה שמתה כשאלה הייתה בת חמש-עשרה.
  • סר פיטר מפרל – אביה של אלה. סר פיטר הוא עשיר ואנוכי שמתחתן עם גברת אולגה כדי להעשיר את כספו, ומנסה מאותה סיבה לחתן את אלה לאנשים עשירים ומבוגרים.
  • גברת אולגה – האמא החורגת של אלה. יש לה שתי בנות: הטי ואוליב. היא הופכת את אלה למשרתת.
  • הטי – האחות החורגת הבכירה. היא מגלה על דבר הקללה של אלה ומנצלת אותה. הטי רוצה גם להינשא לנסיך מקסי.
  • אוליב – האחות החורגת הצעירה. רפת שכל וחמדנית.
  • הנסיך מקסי – יורש העצר של ממלכת קירריה. התאהב באלה מן הפעם הראשונה שפגש בה ובסופו של דבר נישא לאלה.

גרסת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הקסם של אלה

בשנת 2004 יצא הסרט "הקסם של אלה", המבוסס על ספר זה. את דמותה של אלה מגלמת השחקנית אן האת'וויי.

גרסת הסרט שונה מאוד מן הספר וזהה לספר רק בקו העלילה הכללי ובשל כך הסרט קיבל ביקורות רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]